לפני ארבע שנים קניתי זוג משקפי שמש במאה שקל. זה קרה בשלהי אוגוסט, אחרי שבאותו קיץ אבדו לי שלושה זוגות משקפיים ממותגים ויקרים עד כאב. הבנתי שחבל לבזבז כסף על אקססורי כה חמקמק, אבל דווקא משקפי השוק התעקשו להישאר. אתמול הם הלכו לעולמם אחרי שבטעות העפתי אותם על הרצפה, ובתי הקטנה מיהרה לדרוך עליהם כווידוא הריגה.
נפתח את המדור בהרכנת ראש לזכרם, ובהמשך נצעד לקניון הסמוך לרכוש חיקוי חדש וזול להפליא. לפחות אצלי, דולצ'ה וגבאנה לא מרגישים בבית.
אז מה יש לנו היום? אחרי שאתמול סיכמנו שנשים שמנמנות לא צריכות ללבוש ביקיני, נטפל עכשיו בגבר שאשתו חולת שופינג, באמא חמודה שלא מסתדרת עם הבן שלה, ובפאה החדשה של ציפי חוטובלי.
שאלות, הערות, מתנות וטובות הנאה – פליז שלחו לכתובת הזאת.
היי אורית,
אשתי חולת שופינג. היא מסוגלת להוציא על בגדים ונעליים אלפי שקלים בחודש, ואף פעם לא תגיד: זהו, יש לי מספיק. תמיד חסרה לה עוד חולצה, עוד שמלה, עוד זוג סנדלים. אני מנסה לדבר איתה ולהסביר, אבל היא לא מבינה. אין לה שום מודעות: היא יכולה לחזור מהקניון ב- 30 לחודש עם שבע שקיות ואני שואל אותה: אבל למה בסוף החודש? למה? והיא מבקשת סליחה, עד לפעם הבאה. איך להסביר לה את העניין?
תודה, קובי
היי קובי,
זה לא שאין לי אמפתיה לבעיה שלך. יש לי. אבל אשתך נוגעת ללבי יותר, על כן תרשה לי לפנות אליה, בסדר? תודה.
חולת שופינג יקרה,
עזבי, הם בחיים לא יבינו. גברים חושבים שנשים קונות בגדים כדי שיהיה להן מה ללבוש, הם לא קולטים שמדובר בתחביב שמקפיץ את המוראל ועושה טוב לעור הפנים.
אחד משפץ מכוניות עתיקות, שני חובב סקי, שלישי גולש בים – אנחנו, טוב לנו בשופינג. ואפשר לחשוב שאנחנו מגהצות בכיכר המדינה, כן? כולה זארה, מה הסיפור?
את צריכה להושיב את בעלך לשיחה, כמו שאני עשיתי, ולהגיד לו דבר פשוט: אתה רוצה שאני אהיה מאושרת או שאתה לא רוצה? כי אם אני לא אוציא כסף על נעליים, אני אוציא על פסיכולוג, ויכול להיות שהוא גם ימליץ לי על כדורים – אתה רוצה שאשתך תחיה על כדורים?
ובכל זאת, יש כמה כללים שכדאי לך להפנים:
1. לא חוגגים בסוף החודש. תיהני בשלושת השבועות הראשונים ובשאר הימים תבזבזי רק על דלק ופריכיות – מה אכפת לך?
2. קניות לילדים – זה לא נקרא שופינג. לכן, אם את חוזרת הביתה עם צעצועים ויש לו תלונות, חשוב שתעמידי אותו מיד על טעותו ותבהירי לו את הנקודה החשובה הזאת.
3. אל תוציאי אלפי שקלים כל חודש. תגווני: לפעמים אפשר להסתפק במאות בודדות, במיוחד אם באותו חודש כבר רכשתם סלון.
4. אל תנסי לפייס אותו עם חולצה. זה לא יעשה לו את זה בכלל; הוא סתם יתעצבן עוד יותר כי מול העבודה שלו מוכרים כאלה שלוש במאה.
5. לפני שעולים הביתה, כדאי לסדר שקית בתוך שקית ולצמצם ככל האפשר. אמנם קרם פנים יכול לעלות כמו שלושה זוגות נעליים, אבל הם לא מבינים את זה; מבחינתם ככל שהשקיות רבות וגדולות יותר – ככה בזבזת יותר. אז נא להתנהג בהתאם.
6. יחד עם זאת, לעולם אל תשאירי שקיות בבגאז'. נעליים עלולות למות בחום, וחוץ מזה, למה לשקר? תרימי ראש בגאווה ותודי בקול: כן, הייתי בשופינג וקניתי לעצמי שמלה ונעליים ושפתון של דיור, זה היה במבצע, לא זוכרת כמה עלה, איבדתי את החשבונית, הבאתי לך לאפה, בתיאבון כפרה.
היי אורית,
אני אמא לשניים: בן 12 וחצי ובת שבע. יש לי בעיה קצת מוזרה: אני לא מסתדרת עם הבן הגדול שלי. כשאני יוצאת עם הילדים לכל מיני מקומות, הוא מתחצף ומתפרע. גם בבית, כשאני מבקשת ממנו דברים, הנשמה שלי יוצאת עד שהוא עושה. כשאני מנסה לדבר איתו ולשאול איך היה היום בבית הספר, מה שלומך וכו' – הוא לא טורח לענות לי. הוא תלמיד טוב, חברותי, הכל בסדר חוץ מזה שלא כיף לי איתו. עם אבא שלו לעומת זאת הוא מלאך: מנומס, ממושמע, ילד אחר לגמרי. איך לפתור את הבעיה ולעשות שיהיה נעים לי בבית?
שלי
שלי היקרה,
הבעיה שלך לא מוזרה בכלל, למה מוזרה? זה לא שצמח לך עקב סטילטו על האף, בסך הכל הבן שלך מתחצף ועולה לך העצבים, טבעי שבמצב כזה לא תיהני בחברתו. את יכולה להירגע; יש המוני אמהות במצבך.
אגב, 12 וחצי זה לא הגיל הזה שמתחלף להם הקול והם אוכלים את כל הפחמימות שיש בבית וגם נועלים את עצמם באמבטיה עד שצריך להזעיק פורץ? בלי קשר למזג הטבעי שלו – קחי בחשבון שהבן שלך נמצא בתחילת גיל ההתבגרות, יקירתי. זה לא אומר שמותר לו להתחצף ולהשתולל, אבל ההורמונים, ההורמונים. קחי אותם בחשבון.
עכשיו תראי, אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שבהורות יש כלל ברזל: ילד מתנהג כמו שמאפשרים לו. הבן שלך מתחצף משום שאת מרשה לו להתחצף, פשוט מאוד. לא מכירה את בעלך, אבל אני מהמרת שהוא קשוח יותר ומציב גבולות, ולכן הילד מכבד אותו יותר – אני צודקת? תחשבי על זה.
אצלנו בבית, למשל, אני השוטרת הטובה שמרשה לילדים עוד רבע שעה מול המחשב ותפוצ'יפס לפני ארוחת הערב. זה גורם להם לשים עליי פס לפעמים, עד שאני אומרת להם ש"חכו חכו, אני אספר לאבא". ואז הם מכינים שיעורים ומסדרים את החדר ומסיימים את החביתה, ולי לא אכפת שאבא סמכותי בעיניהם יותר ממני כי זה האופי שלי – אני לא אהפוך לקשוחה פתאום – והעיקר שבסוף הם עושים מה שאני מבקשת.
אבל לך המצב מפריע, ולכן מה שאת צריכה לעשות, זה קודם כל לשנות את ההתנהגות שלך. להיות אסרטיבית יותר, נעימה אבל תקיפה; למינונים הנכונים תגיעי בעצמך.
מעבר לזה, לא כתבת מה ניסית לעשות עד עכשיו: האם דיברת איתו על זה? לא שיחה חטופה באוטו או מול הטלוויזיה אלא דיאלוג רציני – אולי אפילו במסעדה שהוא אוהב או על הספסל בפארק או בכל מקום אחר שיבחר. הוא כבר לא תינוק, דברי איתו בגובה העיניים – ספרי לו שהזלזול שלו מפריע לך, תביני ממנו מה מפריע לו.
ואם כלום לא עוזר, תבטיחי לו אופניים תמורת התנהגות טובה. שוחד תמיד עובד, ובהמשך הוא יתרגל גם בלי.
לא שאלו אותי אבל בא לי לענות
ציפי חוטובלי, למה דווקא פאה?
מאז ומעולם חרדים תפסו תחת על דתיים לאומיים. לומדי התורה האדוקים שלובשים בגדים ארוכים גם בקיץ ומדירים נשים כדרך חיים – חשים משום מה עליונות תמידית על ציבור הכיפות הסרוגות, שאותו הם מאשימים בחפיפניקיות ובחוסר צניעות.
רק על שאלה אחת אין לחרדים תשובה: למה הנשים שלכם מכסות את הראש עם פאה דווקא? מה הקטע להחליף את השיער בשיער אחר, הרי כובע או מטפחת צנועים הרבה יותר?
ציפי חוטובלי היא אישה יפה ומרשימה. אמנם הסטיילינג שלה לא לטעמי, אבל הופעתה מצודדת וכוונותיה טובות. לפני החתונה אמרה בראיונות ש"אין לי מושג באיזה כיסוי ראש אבחר, זה עדיין בדיונים". ובכן, לפני כמה ימים התחתנה, ותמו ההתלבטויות: חוטובלי בחרה בפאה שחרחורת.
שזה בסדר, כי אם תטיילו קצת ברחובות בני ברק, תופתעו לגלות שמספר הבלונדיניות למ"ר – גבוה יותר מבכל עיר אחרת בארץ. מדוע? משום שבעיר הקודש, כל ברונטית שפס שמש דקיק נצרב בשיערה – הופכת אחרי החתונה לבלונדה מרהיבה.
לפי הלכות הצניעות, שיערה של האישה אכן צריך להיות מכוסה, אבל למה להסתיר אותו באמצעות שיער יפה בהרבה מהמקורי? מדובר הרי באבסורד שלא ייאמן! אבל ככה זה כשהטכניקה משתלטת על המהות; העיקר שלא רואים את השיער הטבעי, מה זה משנה אם הכיסוי הופך אותך לסקסית פי אלף? הייתי שמחה לשמוע מחוטובלי - אישה רהוטה ומנומקת - איך היא מיישבת את הסתירה הזו.
לי, בכל אופן, קצת חבל שהנציגה הכי בולטת של הציבור הדתי-לאומי בכנסת, אימצה דווקא את האקססורי שמזוהה יותר מכל עם המגזר החרדי; בקרב הצעירות, ישנן רק מעט דתיות חובשות פאה. נו, טוב. לפחות לא הפכה לבלונדינית.
החיים קשים? כתבו שאלות לאורית
העצות במדור אינן תחליף לייעוץ פסיכולוגי, פסיכיאטרי, רפואי או אחר. אבל הן בחינם. אז כדאי לכם.