_b.jpg "שלמה ארצי אילת עיניים עצומות (צילום: שרון רביבו)")
לא הבטחתי לעצמי דבר לקראת השנה החדשה. הבטחות מוקדמות מדי, מנותקות בדרך כלל מרגע המבחן האמתי של מימושן. הן משאירות מרחב גדול מדי להתחמקות, לנסיבות שבעטיין אי אפשר לקיים עכשיו את מה שהבטחנו אז, וההבטחה הולכת ומתרחקת עד שתיזכר בה שוב, כנראה בראש השנה הבאה. לכן לא הבטחתי. לא לעצמי. לא לאחרים.
ובכל זאת, רק לדבר אחד אני מעז לקוות. שאדע לזהות את הזדמנות. לכשיגיע, אדע שזהו רגע המבחן. כשחושבים על זה, בכל יום יש רגע מבחן כזה: היכולת להבדיל בין חיוך מעושה לחיוך רומז של ההיא, הכושר לזכור את כל מי שיקר לנו דווקא ברגע שאנחנו מכניסים את המפתחות לסוויץ', החמלה להבין שלכל מי שאנחנו רואים בדרך יש לפחות אדם אחד בעולם שיקר לו באותה מידה בדיוק.
שלושה משפטים יעשו לי את השנה הבאה, ואותם אני לוקח איתי צמוד כמו חגורה של מזומנים בדרך למסע ארוך במקומות לא מוכרים, שלושתם מתוך הספר "אומנות ההקשבה לפעימות הלב" של יאן פיליפ סנדקר. הראשון: "עושרו של אדם הם המחשבות שבליבו"; השני "לא קיים כח היכול לשחרר אדם מכאבו או מצערו, הנובעים מהכרה בעובדות, אלא אם כן יעשה זאת בעצמו"; ולבסוף כותב יאן: "האהבה היא ניצחון האדם על האנוכיות." נראה לי שזו ההגדרה המדויקת ביותר ששמעתי אי פעם לרגש המוזר הזה.
תן לנו לחשוב מחשבות טובות ועשירות. ולמרות שבחלון הגדול בסלון כבר מעונן, הלוואי שכל מה שעשינו בקיץ הזה לא יגמר בבום טרכטנברג, שאמר בראיון החג שלמדינה אין צורך בדיור ציבורי. הוא צודק. למדינת ישראל אין צורך בדיור ציבורי. לישראלים יש. ועוד איך. תן לנו להיות עשירי אמונה, בעלי מניות התמדה, טייקונים של תקווה, עד שצדק חברתי יהפוך מערמות של נייר לאמת הקיומית של כל בית בישראל, וגם של חסרי הבית, הישנים על הספסל, המתכסים בעיתון "העיר", פליטים במדינתם. מדינה שמנהיגיה חיים ב-OECD לה לה לנד.
אכן, כמו שכתב יאן, ההכרה בעובדות היא לעיתים מלאת כאב. אבל כשם שיש עובדות מצערות, יש שורות שנוגעות בנצח. כי "לא נותר לנו אלא לחבק את הצער". החיבוק הוא סימן של הכרה וקבלת הצער. מתוכו ייוולד הטוב. בזכות הרצון שלנו. כח הרצון. בברכת ראש השנה לא אומרים יהי רצונך שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, אלא יהי רצון מלפניך, תראה עד כמה אנחנו רוצים. כלומר גם ביהדות ה"החלטה" האם תתחדש עלינו שנה טובה, תלויה במידה שבה הרצון שלנו בטוב יהיה נראה לעין, דרך המעשה. דרך הסולידריות והחתחתים. כי רק מאהבה אפשר לצמוח והאהבה היא ניצחון האדם על האנוכיות.
שנה טובה.