הרגע בו איילת שקד סיכמה עם נפתלי בנט שהיא תעמוד בראש הימין החדש בדרך לאחדות כוללת בימין, היה כנראה גם הרגע בו בליכוד, ובעיקר בסביבת נתניהו, החלו לשנות את דעתם בנוגע לאיחוד בימין.
לאורך כל השבועות עד לאותו רגע, כמעט כל הקולות שהגיעו מהליכוד הזכירו שבבחירות האחרונות הימין בזבז למעלה מ-250 אלף קולות בגלל הפיצולים הפנימיים, ושאסור לחזור על הטעות הזו פעם נוספת. עיקר האש כוונה כלפי בנט, האיש שההימור הפוליטי שלו אכן עלה לימין באובדן של למעלה מ-130 אלף קולות, ושלמרות זאת התכוון להתמודד פעם נוספת. אגב, כלפי פייגלין, שזרק גם הוא כמעט 220 אלף קולות, לא נשמעו מתקפות דומות.
אולם, ראו זה פלא, ברגע שאותו איחוד לו ייחלו רבים כל כך בימין, כולל בליכוד, החל לקרום עור וגידים, החלו לפתע להישמע מכיוון מפלגת השלטון אמירות שונות לגמרי. בזה אחר זה יצאו שרים ובכירי ליכוד ניגוד האיחוד, וחלקם אפילו קראו לו "פייק איחוד". איילת שקד שעד לפני רגע הייתה דמות אהודה שם, הפכה לאויבת הימין, ואף סומנה כבת טיפוחיו של האויב הגדול – נוני מוזס מו"ל ידיעות אחרונות. כדי להבין את המהפך הזה ואת החשש הגדול בליכוד מפני מפלגת ימין מאוחדת בהנהגתה של שקד, צריך לחזור קצת אחורה.
שתי אפשרויות עמדו בפניה של איילת שקד לקראת בחירות מועד ב' של 2019. מטרתה העליונה של שקד ברורה – היא רואה את עצמה יושבת יום אחד על כיסא ראש ממשלת ישראל. הדרך לא אצה לה, אבל זו בהחלט המטרה אליה מובילות אחת משתי דרכים. דרך המלך היא הצטרפות לליכוד וכניסה ישירה לרשימת הבכירים שם שחולמים להיות זה שיום אחד יחליף את נתניהו. אם תרצו – נסיכי הליכוד החדשים כמו ניר ברקת, ישראל כץ, גדעון סער וגלעד ארדן. אלא שלמרות התלהבותם של רבים בליכוד מהצטרפות כזו, בלשכת נתניהו לא אפשרו הצטרפות מהירה שכזו, אולי מתוך הנחה ששקד החולמת על לשכת רה"מ תבין שהדרך של לראשות הממשלה כוללת לצערה המתנה של שלוש שנים בבית כמתפקדת של הליכוד, עד שתוכל להתמודד.
רק שמבחינת שקד האפשרות להישאר מחוץ למערכת הפוליטית כל כך הרבה זמן, לא הייתה אופציה שבאה בחשבון, למרות שבסביבתה רבים המליצו לה על כך בחום. וכך, כשהדלת לנסיכות בליכוד נסגרה בפניה, בחרה שקד בדרך השנייה והסבוכה יותר – להיות יושבת ראש מפלגת ימין גדולה, וכך להכתיר את עצמה כנסיכה מסוג אחר – נסיכת הימין.
מהרגע שההחלטה נפלה אצלה, היה לשקד ברור שהיא שואפת להגיע לאיחוד הגדול ביותר שתוכל להשיג בימין, ושהיא גם תשיג אותו. המכשול הראשון בדרך לעמדת הנסיכה היה הרב רפי פרץ. הרב פרץ שהובא בבחירות האחרונות לראשות הבית היהודי כברירת מחדל, נאחז בקרנות המזבח וסירב ללכת לאיחוד בו הוא יהיה במקום השני. את שקד זה לא עצר. היא מכירה לעומק את הציבור הדתי לאומי, ובעקבות איתותים שקיבלה הבינה שכך או אחרת בסוף הרב רפי יפנה את הדרך. וכך אכן קרה.
כבר אחרי הראיון עם דנה ויס היה ברור לכולם שזו רק שאלה של זמן עד להתקפלות של הרב פרץ, והסיבה שההכרזה על הוויתור בכל זאת סירבה להגיע, קשורה דווקא בשותף של שקד – נפתלי בנט. בנט אמנם ויתר על המקום הראשון במפלגה, אבל הוא האיש שניהל ביד רמה את המו"מ על האיחוד בין המפלגות. הרב פרץ וסמוטריץ' גילו שבימין החדש לא דורשים רק את המקום הראשון, אלא מבקשים סימטריה מוחלטת בין המפלגות, זו שבכנסת וזו שלא עברה את אחוז החסימה. הדיונים היו עיקשים ולעיתים על סף פיצוץ, כשבסוף החליטו בבית היהודי לפעול הפוך – קודם הכריזו רשמית שהרב פרץ מוותר על המקום הראשון, ותחת המטרייה הזו אילצו את בנט לבצע כמה ויתורים כדי לא להצטייר כאשם בכך שאין אחדות. וכך ההסכם ראשון נחתם.
אלא שמה שעבד מול הרב פרץ וסמוטריץ', לא הצליח עם איתמר בן גביר. שקד עצמה רצתה מאוד לראות גם את אנשי "עוצמה יהודית" נכנסים לרשימה. היא כנראה האמינה שהלחץ מהימין שלא לבזבז קולות יחד עם הרצון החזק של איתמר בן גביר להיות חבר כנסת יכריעו את הכף, ולכן אפשרה לבנט להתעקש להעניק להם רק את המקום השמיני. בדיעבד התברר שקיצוניות היא לא רק אידאולוגיה אלא תכונת אופי, ובשם העיקרון הנעלה, בן גביר וחבריו העדיפו לוותר על הזדמנות חייהם להכניס ח"כ.
עם זאת מחיר הטעות לא צפוי להיות גדול מדי אלקטורלית. עוצמה יהודית, יחד עם מפלגת זהות המפורקת של פייגלין שסובלת ממריבות פנימיות (ושאותה שקד לא רצתה), יחד עם רשימת "נעם" של הפלג היותר קיצוני בציבור החרד"לי, צפוי להגיע יחד לסדר גודל של עד 70 אלף קולות. זה אמנם לא מעט, אבל כנראה שזה המספר המינימלי שהימין חייב לאבד.
כעת שקד יוצאת בפעם הראשונה לקמפיין בחירות, כשחובת ההוכחה מוטלת לגמרי עליה, בלי אפשרות להסתתר מאחורי גבו של אף אחד. וזה לא יהיה קל. הבעיה האמיתית של הליכוד אמנם נמצאת באזור של ליברמן, וכמובן גנץ ולפיד, אבל כמו תמיד בסוף נתניהו והליכוד לא יתאפקו וינסו לקחת את הקולות דווקא מימין, ועל הדרך גם לכתוש את שקד ולהראות שנסיכות יש רק במקום אחד - בליכוד.