ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק הוא בדיוק כל מה שהימין היה צריך בשביל לעשות עוד סיבוב הפחדה של הציבור הישראלי. מה יותר נורא מהתנקשות מתוכננת בג'ינג'י נחמד, שבאמת מתנהל בחייו הפרטיים כחביב הבריות? זה מזעזע! זה נורא!! התנקשות אלימה כאילו הוא ראש ארגון פשע או משהו כזה? ועוד באמצע ירושלים???
היריות המצערות והמיותרות, מיד מכסות את העובדה שגליק הוא אחד מהקיצוניים ביותר, בקבוצה קיצונית שמתעקשת לחמם את הנקודה הבעייתית ביותר במזרח התיכון, את הר הבית. כבר שנים שגליק וחבריו, שחלקם חושבים שצריך לפוצץ את מסגד אל אקצה ולהקים במקומו בית מקדש, מקדישים את חייהם לערער את הסטטוס קוו, ולהדליק אש במקום הכי טעון. תחת שלטון ימני שדי מחבב אותם, זה נהיה יותר ויותר קל.
אתמול הם קיימו כינוס וכבר היו שם חברי הכנסת מירי רגב ומשה פייגלין, שהם הראשונים לזהות טרנדים ימניים מופרכים שפולשים למיינסטרים. הכנס היה עובר בשקט יחסי אלמלא בחר פלסטיני מתוסכל להתנקש בגליק. וכך מאותו רגע גליק הוא הגיבור הטרגי, הנאבק על חייו, שכולנו באופן טבעי מתפללים לבריאותו. ואפשר להדחיק את כל היתר.
אפשר להדחיק את העובדה שירושלים בוערת כבר שבועות. שהשבוע התחיל ראש עירית ירושלים לענות ממש את התושבים הפלסטינים. הוא שלח מאות פקחים לחלק דוחות במקומות שבהם לא ניתנו דוחות כבר שנים, ושאר הטרדות שלעירייה קל מאוד לבצע בתושבים. הופ, לא שמתם לב אבל מעכשיו פוסטר של הנער שנרצח על ידי יהודים בסילואן והדליק את ירושלים, הוא דו"ח של 3,500 שקל ליום. ניר ברקת הצטרף השבוע לאלה שעושים הכל כדי שבסוף אכן יקומו עוד פלסטינים שיבצעו רצח, כמו במקרה דריסת התינוקת, שיהיה כל כך מתועב, שהוא יסתיר את כל מה שהיה לפניו.
אם מוסיפים לזה את ההחלטות של הממשלה לבנות עוד אלפי יחידות דיור בשטחים, ולסלול מלא כבישים, ואת ההחלטה של שר הביטחון לייצר אפרטהייד חדש באוטובוסים, מבינים שהסיכוי שלא יהיה כאן פיצוץ בקרוב, הוא ממש אפסי. מול כל הדבר הזה, ובעיקר מול הזליגה שלו ליחסי יהודים וערבים תושבי ישראל, עומד כך מסתבר רק איש אחד, ודי מפתיע.
הרי היית מצפה שיהיו המון אנשי ציבור שיצאו חוצץ נגד ליבוי שנאת הערבים. אז לזהבה גלאון ודב חנין יש לצערנו קהל מאוד קטן. בוז'י הרצוג מדבר בלחש. יאיר לפיד וציפי לבני מעדיפים לוותר על הנאומים הגדולים ולהתווכח נקודתית על התנחלויות מרוחקות. והתקווה הגדולה כחלון, בכלל ימני שמעדיף כמו שלי יחימוביץ' בשעתה, לדבר על טייקונים. אז מי נשאר? נשיא המדינה ראובן, רובי, ריבלין.
כמעט נס
הנעליים של שמעון פרס הן הנעליים הכי גדולות שאפשר לחשוב עליהן. כשנכנס לתוכן הנשיא החדש היה נדמה שכמו בסרט מצויר, ריבלין הוא תינוק עם ראש גדול שכמעט טובע בתוך הנעליים הענקיות ולא באמת יודע איך לנעול אותן. אבל ריבלין הוכיח תוך זמן מאוד קצר, שהוא לא סתם פוליטיקאי משופשף. הוא איש עם עקרונות. ריבלין החליט להקדיש את תחילת הקריירה שלו לשיפור יחסי היהודים והערבים במדינת ישראל. החליט ומיד יצא לבצע.
זה לא רק לא מובן מאליו, זה כמעט נס, שנשיא ימני מחליט להיות אמיץ, ולסכן את הפופולאריות שלו ואת מעמדו, בניסיון לטפל באחת הבעיות הכי כואבות של מדינת ישראל. הרי כל כך קל לנפנף לשלום מהבית המפואר ולשתות קפה עם שגרירים. ריבלין בחר להילחם בתופעה הקשה ביותר. ואחרי שנים של הסתה אינטנסיבית, חלקה פופוליסטית, חלקה סתם מנוולת, הוא יצטרך הרבה מאוד כוח ואוויר לעשות את מה שהוא עושה. וגם להתמודד עם המציאות החדשה.
אלימות פיזית היא רק עניין של זמן
כמו שהוא עצמו חשף השבוע מעל במת הכנסת, בעידן הטוקבקים גם הנשיא הוא בסך הכל "סתם חרא אחד" ש"עדיף שיסתום את הפה". על הדברים שאמר בחודשים האחרונים הוא קיבל קללות מרהיבות מכל הסוגים. "זונה של ערבים" היא רק אחת מהן. "בוגד", "נשיא של החיזבבאלה", "נבלה סרוחה" וגם באלגנטיות "סתם אפס". חלקן אגב, מגיעות מהפייסבוק, עם שם מלא ותמונה של הכותב האנין.
את הקולות שומעים כולם, אבל כמה מפתיע, איש לא יצא להגנתו. האם ראש הממשלה ושר הביטחון הוציאו הודעה דרמטית לעיתונות שלא יעלה על הדעת שככה יכתבו על הנשיא? האם שר החוץ המכובד ושר המשטרה הרציני הוציאו הודעה שזה לא יתכן שלנשיא אסור לדבר על שוויון בין האזרחים? ומה עם שר האוצר ושרת המשפטים? ומה עם ראשי מפלגות האופוזיציה? אולי מישהו מהם כן הוציא הודעה כזאת, ורק אני לא שמתי לב. אני מתנצל מראש.
כו-לם רואים את הקללות שחוטף הנשיא ולא עושים כלום. אולי הם באמת חושבים שרובי ריבלין הוא "בוגד מסריח", שלא לומר "זונה של חיזבאללה". אולי זה הזמן להיזכר שהוא היה מראשוני התומכים בשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב, אז מה כבר אפשר לצפות ממנו? שיילך לעזה ושם כבר יז.. אותו בתחת.
אין דרך להקטין ממשמעות צעדיו של הנשיא. ואין דרך להמעיט באומץ שלו. זה רק ענין של זמן עד שמישהו ינסה להרים עליו יד, לזרוק עליו אבן או לפגוע בו פיזית. נשיא המדינה הוא סמל דרמטי מידי, כדי שהקיצונים החדשים יסבלו ממנו אמירות של חיבה לערביי ישראל. באקלים שבו הממשלה ורוב הקואליציה מעודדות כל הזמן שנאת ערבים וחוסר תקווה לפיוס, הבחירה של ריבלין להצביע כל הזמן על הפצע הזה היא מעשה גבורה. לא פחות. כל הכבוד לו.