זה מסוג המקרים האלה שבהם מה שנראה על פניו מודרני ומתקדם, מתברר כשבודקים לעומק כגרוע ומקלקל. וכך החוק להפללת לקוחות זנות, שנולד כולו מכוונות טובות, עומד להפוך לאסון דווקא עבור החלשות ביותר, נשים עובדות בתעשיית המין ועוד יותר עבור הנשים הטרנסיות שעובדות בתעשייה הזו.
אם איש לא יתאפס בזריזות, ייכנס השבוע לתוקפו החוק שעל פיו, כל מי שייתפס מהיום והלאה משלם בעד שירותי מין ישלם קנס גבוה, ואם ייתפס שוב ושוב, הקנס עלול להגיע עד 75 אלף שקל. זה חוק פמיניסטי כי הוא אינו מטיל את האשמה על עובדות ועובדי המין עצמם, אלא על הגברים הצרכנים. אבל זה רק צד אחד.
כבר כשעבר החוק, היה ברור שהוא לא יכול ליפול כך סתם מהשמיים, אלא אמור לבוא עם מערך תמיכה גדול שיאפשר לעובדות ועובדי המין להשתקם ולמצוא את מקומם בסביבה חדשה וטובה. 90 מיליון שקל הקצתה המדינה עבור התהליך הזה. החוק עבר בדצמבר 2018, עברה שנה וחצי מאז וכמובן שכלום לא קרה. שום דבר ממה שהובטח, כמו מסגרות, תהליכים וכסף, לא באמת התממש. היו התחלות, דיונים, אבל קשה להצביע על דבר אחד שבאמת קרה. גם מעט הכסף, עבר ממש לפני כמה שבועות. במילים אחרות אם ייכנס החוק לתוקף השבוע, מותר להגיד שהשטח לחלוטין אינו מוכן.
חלק לא מבוטל מעובדות המין בישראל הן נשים טרנסיות. בעבר זאת הייתה כמעט האופציה היחידה עבורן. בשנים האחרונות יש לשמחתנו יותר ויותר צעירות טרנסיות שמשתלבות במקומות עבודה מכל סוג, וזוכות כמובן ליחס מכבד. אבל בתוך התעשייה הזאת נותרו רבות, רבות מדי, שאין להן אופציות אחרות כרגע, וכדי להושיט להן יד צריך יותר מאשר לעשות "נו נו נו" ללקוחות.
לאורך כל הדרך ניסו ארגונים מתוך קהילת הלהטב"ק כמו "מעברים", "פרויקט גילה" ו"טרנסיות ישראל", לצד ארגונים כלליים כמו "ארגמן", "יד ליד" ו"אחותי", לשכנע את כל הנוגעים בדבר שמה שנראה יפה על הנייר יכול להיות גזר דין מוות עבור הנשים שלהן רוצים לעזור. אבל מי ששקדו על החוק, היו מאוהבים ברעיון הנאור, ולא היה להם רצון או כוח להקשיב לקולן של הטרנסיות. יש מי שאומר, שיותר מזה, הן הקשיבו, והחליטו בקור רוח, שהמחיר של הפקרת דור ההווה עבור תיקון העולם העתידי הוא הגיוני.
הזנות תעבור למקום עוד יותר סמוי מן העין
אז לכולם יש כוונות טובות. השאלה מה יקרה אם החוק הזה יעבור השבוע, כשאין שום תשתית להצלת עובדות המין. תקופת הקורונה גם ככה הקטינה מאוד את היקף התעשייה הזאת (לפחות באופן זמני). לא מעט טרנסיות שחיו רק ממזומן הגיעו עד פת לחם ונזקקו לתרומות מזון. גם מי שכבר החליטה להשתקם, גילתה שבישראל של מיליון מובטלים, אין הרבה סבלנות לקבל טרנסיות לעבודה רגילה, והשתלבות לא תקרה ביום אחד.
גם המשטרה לא עברה עדיין הכשרה אמיתית והיכרות עם האוכלוסייה הטרנסית. יש במשטרה מעט מאוד כוח אדם שיוקצה לאכיפת החוק, ובפועל מה שיקרה הוא ששוטרים חסרי ידע ורגישות מתאימה, יחלטרו בזה כשיבוא להם, שזה מה שקורה כבר היום. התוצאות יהיו הרסניות. מה שאומר שהחוק הזה, אם ייכנס עכשיו לתוקף, יגרום בעיקר לכך שהזנות תתרחש באופן סמוי עוד יותר מהעין, במקומות שבהם לגבר החזק והאלים, יהיה עוד יותר כוח מול עובדת המין. במילים אחרות: זה ייגמר ברצח, או לפחות בהמון מכות.
לכן אפילו שדולת הנשים הצטרפה לקריאה לשר המשפטים ניסנקורן, שר הרווחה שמולי, והשר לביטחון פנים אוחנה לדחות את ביצוע החוק. ובאמת? למי דחוף עכשיו החוק הזה, כשישראל על סף קטסטרופה ועסוקה בהישרדות בריאותית וכלכלית, שלא לדבר על הממשלה התלויה על בלימה והסיפוח?
דווקא בגלל ששלושת השרים הרלוונטיים הם מהאגף שקשוב לקהילת הלהטב"ק, הם יכולים בקלות לדחות את החלת החוק ולדאוג להכין את המערכת. אמיר אוחנה כבר הביע הסכמה, סביר להניח שאיציק שמולי יתגייס בזריזות אם הוא יבין את המצב לאשורו, ולאבי ניסנקורן נשאר רק להודיע שהוא דוחה. מישהו באמת צריך עכשיו טרנסיות מתות על המצפון שלו?