התאגיד לא מעניין אף אחד. הוא מעניין את העיתונאים, את התקשורת, את המעגל הלא-גדול-כמו-שהוא-חושב-את-עצמו של אנשי הברנז'ה, אלה שעובדים בחברות המדיה הגדולות וחברות הפרסום. זהו דיון תל אביבי מאוד, של אנשים שערוץ טלוויזיה ממלכתי הוא מבחינתם גם אופציה לפרנסה. העם, אם מותר להשתמש בביטוי הלא סקסי הזה, ממילא זנח מזמן את השידור הציבורי. שנים של רשות שידור מסואבת גרמו לנתק שכמעט ואינו בר תיקון.
עבדתי ברשות השידור כמה פעמים לאורך השנים, ונדמה לי שכבר מיחזרתי לא מעט פעמים את הסיפורים המצחיקים-עצובים. כמו למשל על אותו הבוקר שהגענו לאולפן להקליט תכנית תרבות והתברר שהמאפרת של הלילה לקחה איתה את המפתח (!) ונסעה לזיכרון יעקב (!!). את כל הפולקלור הזה - ועוד עניינים קצת יותר חשובים - היה אמור לפתור התאגיד החדש, שנוצר כמעט בדרך נס, באיזה רגע שבו גלעד ארדן נזכר שהוא אדם אינטליגנטי ושפוי והצליח איכשהו להעביר את זה בממשלה ובכנסת.
אבל ניסים קורים רק באגדות. הסיפור העצוב על התאגיד נמצא עכשיו במקום שגדול בהרבה מחופש העיתונות. זהו רגע בזמן שבו כל מי שיש לו עיניים בראש מבין לא רק שבעל הבעל השתגע, אלא שהוא הפך, ממש כמו ג'יני באלדין, מפוליטיקאי שאפשר לאהוב יותר או פחות, לדמות מיתולוגית מהסוג שקוראים עליה רק בעיתון. העניין הוא לא ה"אוי אוי אוי ישראל נחרבת", אלא ההשתאות מול האופן שבו כשראש הממשלה משתגע, הוא יכול לסחוב אחריו מדינה שלמה בלי שאיש יעצור אותו.
מתי משודרת "כולם אוהבים את ביבי"?
העניין של ביבי בתאגיד הוא לגמרי הפרעת אישיות מהסוג של דיקטטורים כמו צ'אושסקו או מטורפות כמו אימלדה מרקוס. הוא לא באמת מתעניין בתכנים. הוא מתעניין באופן שבו הוא יוכל להשפיע על הכותרות הראשיות, ועל הדרך שבו יסוקרו הוא, בני משפחתו, וכל מחלוקת שתהיה לו עם אדם אחר. בין אם זה גדעון סער, ברק אובמה או אפילו יובל שטייניץ. נתניהו רוצה רשות שידור שאוהבת יותר מכל דבר אחר את ראש הממשלה. לא את ישראל, לא את העם היהודי. רק אותו. עצמו. בצבעים מחמיאים.
כולם רואים מה הוא עושה. כולם מבינים מה הוא עושה, גם אם הם שותקים. אני מניח שאפילו הוא עצמו, ברגעים שבהם הוא חוזר לעצמו, מבין שהוא לא באמת יוכל לשלוט בתאגיד בסגנון שהוא עושה ב"ישראל היום". עיתון אחד שממומן על ידי איש עשיר זה סבבה, אבל רשות שידור ציבורית? זה משהו אחר. גם אם יביאו את סנדרה רינגלר שתעשה אייטמים על זה ששיער הלוואה וחסכון בצבע סגול לגבר בן 67 זה מ-ש-ג-ע.
אם לפשט את הדברים, אחרי יותר משבע שנים ברציפות כראש ממשלה, ביבי התחיל לחשוב על עצמו במושגים של נביא, דמות מיתולוגית, מין הכלאה בין הרבי מלובביץ' לקיסר רומאי. הוא באמת בטוח שהוא שליט כל יכול, שרק הוא רואה את האור. אנשים שהיו במשרדו ושמעו אותו במסגרת ההרצאות הסגורות שנתן לתקשורת בחודשים האחרונים, התרשמו שהוא חי בבועה מנותקת לגמרי. שזה כמובן מבהיל, אבל בשביל זה כאילו יש לנו דמוקרטיה, ובדמוקרטיה יש איזונים ומאזנים. לא?
נשארנו רק עם כחלון
עכשיו מתברר שבעידן הזה, שבו לכולם יש אינטרסים צרים, יכול לפעמים אדם כריזמטי כנתניהו פשוט להוביל את כולם באף, ולעשות ככל העולה על רצונו. ממשלת הימין היא מצוינת בשביל כל הגחמות שלו. הרי ליהדות התורה וש"ס אין עניין בשום דבר מלבד הכסף הסקטוריאלי שלהם. מה אכפת להם, תאגיד שמאגיד. ליברמן אף פעם לא מתערב לו בעניינים, בדרך כלל כי הוא עסוק במשהו שממש לא בא לנו לדעת עליו, אז הוא שומר את הנביחות לרגעים אחרים. בנט אמר השבוע שהוא יצביע נגד סגירת התאגיד, אבל הוא ואיילת שקד עסוקים בעיקר בהפיכת מערכת החינוך והמשפט למשהו עם ערכים יותר לאומנים, דתיים, מתנחליים. להם יש סדר יום משלהם.
ומה עם חברי הליכוד? הם כנראה כל כך מפחדים מראש הממשלה, רעייתו, והאנטורז' שלהם, שאיש מהם לא יעז להגיד מילה וחצי מילה. כולם ראו מה קרה לישראל כץ. מה גם שמירי רגב כבר אמרה מה היא חושבת: אם יקום תאגיד והיא לא יכולה לשלט בו, מה זה שווה לה? כך נוצר מצב חדש, שבו האיש היחיד שיכול לעמוד מול נתניהו, הילד עם האצבע בסכר, הוא רק שר האוצר, ראש תנועת כולנו, משה כחלון.
כחלון הוא ליכודניק, לא פחות מביבי, והוא מזרחי, הרבה יותר מביבי. ולכן הוא היחיד שיכול להגיד את מה שכל כך הגיוני להגיד: ראש הממשלה הוא לא הבעלים של השידור הציבורי. או במילים אחרות: ראש הממשלה שלנו השתגע, מישהו חייב לעצור אותו.
נשארנו רק עם כחלון, לפחות עד הבחירות. זה לא הרבה, אבל זה גם לא מעט. ולכן צריך לבקש ממנו: משה כחלון היקר, אתה נבחרת להיות האיש הזה שיכול לרוץ ברחוב ולצעוק "המלך הוא עירום". כלומר יש עוד אנשים שצועקים, אבל אתה היחיד שאולי יקשיבו לו. כמו באגדת ילדים צבעונית: יש מלך שאיבד את זה, ויש לו מפלגה ענקית וממשלה גדולה, אבל כל האנשים האלה התעוורו משום מה. נשארת רק אתה. לא רק כדי לסדר את הטיפשות הזאת עם התאגיד, אלא להראות לכל העם שמישהו כישף אותם. וחייבים להסיר את הכישוף.