אני אוהב את סתיו שפיר. יש בה אומץ ומסירות למטרה, שהופכים אותה לחברת כנסת מעוררת הערכה. בגלל זה התכווצתי בכיסא כשחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה תקף אותה עמוק מתחת לחגורה. הבחירה שלו להעליב ולהשפיל אותה באופן אישי, וכמעט חסר תקדים, גרם לי אינסטינקטיבית לרצות דווקא להזדהות איתה ולא איתו. אבל ההרגשה הזאת לא שרדה אפילו רגע אחד. אז אולי חבל שסתיו שפיר חטפה בשביל כל השמאל והמרכז הישראלי, אבל הנאום הזה של זחאלקה, דווקא בערב ראש השנה, הוא נאום שצריך כמו שאומרים "לתלות ולמסגר".
כי מה שעשה זחאלקה זה להוציא מהארון את הגזענות המנומסת. פעם אחת לצעוק, ובקול גדול, שהגזענות הזאת לא פחות מגעילה מקריאות "מוות לערבים", ובהרבה מקרים היא אפילו הרסנית ופוגענית יותר. זחאלקה השתמש בטריק מאוד מוצלח: שפיר לא אומרת לו שלום במסדרון. זה כאילו קטנוני, אבל זה זיכוך של העניין כולו. אז נכון, היא כנראה כן אומרת שלום לאחמד טיבי, ואולי גם לבצלאל סמוטריץ' היא מפנה את הגב, אבל למרות שהיא כבר קדנציה שנייה בכנסת, היא מעולם לא טרחה לשוחח עם זחאלקה, שהוא אדם מרכזי מאוד בציבור הערבי. למה? שאלה מעניינת.
סתיו שפיר היא במקרה הזה רק דוגמה. יש לי חבר קרוב, ששולח את בנו בן הארבע לגן ילדים יהודי-ערבי ביפו. זה גן מאוד קטן, והוא נמצא ממש ממש בדרום יפו, רחוק מכל מרכז. כדי שהבן שלו ילמד בגן הזה, הוא נאלץ להשקיע מאמץ. זה גן קטן, וכמעט יחיד בגוש דן כולו. בתל אביב 2015, ובוודאי בשאר חלקי ישראל, אנשים לא רוצים להתערבב. במיוחד לא במערכת החינוך. וכך גדלים דורות חדשים ולא מעורבבים כלל. לא מתערבבים עם ערבים, אבל גם לא עם תושבים משכונות עניות ובוודאי לא עם חרדים (שהכי לא רוצים להתערבב). אז איך בדיוק תתפוגג החשדנות? והגזענות?
דווקא בערב ראש השנה, כדאי אולי להיזכר בגזענות. נגד מזרחים, נגד רוסים, נגד אתיופים, נגד להטבי"ם. אני מכיר את הגזענות הזאת היטב. וגם אני, כמו זחאלקה, מעדיף הרבה פעמים את הגזענות הוולגארית של קריאת "יא הומו מסריח", על הגזענות המנומסת. זו שמקבלת אותך, אבל רק בתנאים מסוימים, רק אם תשמור על שקט. למה אתם צריכים להתלבש ככה צעקני? ולמה אתם צריכים את המצעדים האלה? ועל מה בכלל כל הגאווה? ולמה בירושלים? למה לעשות פרובוקציה? לאנשים תמיד יש הצעות איך כדאי לך לחיות את חייך באופן שלא יבלוט. כי כשאתה בולט, זה קצת מפריע להם.
נדמה לי שהמסר של זחאלקה היה מיועד לכל המיינסטרים הישראלי. אולי הוא יצא על שפיר אבל הוא היה ממוען גם למצביעי יאיר לפיד, מצביעי קדימה לשעבר, חלק לא מבוטל ממצביעי הליכוד וכולנו, בוודאי לכל מצביעי העבודה וגם לחלק גדול ממצביעי מרצ שרוצים שלום אבל לא תמיד רוצים לפגוש את האלה שצריכים לעשות איתם שלום.
הגזענות הזאת היא במיטבה כשהיא פרקטית. כמו שהראו השבוע בחדשות ערוץ 2, שם פשוט הסבירו שכל המלונות בארץ מודיעים לאורחים כאשר בתאריך מסוים יש להם הרבה אורחים ערבים. אפשר לטעון שזאת בכלל לא גזענות. הרי לא אוסרים על ערבים להתארח במלון. להפך, שמחים לארח אותם, ולא רק אותם אלא את כל המשפחות שלהם. רק מסמנים ליהודים, אלה שאין להם חשק להתחכך בערבים, שבתאריך הספציפי יש הרבה אורחים מ"המגזר" כמו שקוראות לזה הטלפניות. לא ערבים, לא פלסטינאים, לא מוסלמים. "אורחים מהמגזר".
הבעיה עם הכתיבה על גזענות, היא שתמיד היא מרגישה כמו הצטדקות, או במקרה הגרוע יותר צדקנות. כשאני אומר שהייתי שמח אם ערבים מיפו היו מתחילים לקנות דירות גם בשכונה שלי, תמיד מסבירים לי שאני צבוע או לחילופין משקר. אבל האמת היא שאפשר לגור גם עם אנשים שונים ממך לגמרי. בכל חיי בתל אביב תמיד גרו איתי בבניין חרדים. למעשה בשנתיים האחרונות, אחרי ששני ראשי משפחה מבוגרים נפטרו בשיבה טובה וילדיהם מכרו את הדירות לחילונים, זאת הפעם הראשונה בחיי שאני גר בבניין שאין בו חרדים. אבל בשכונה שלנו גרים חרדים, ואין איתם שום מתח.
אי אפשר לקרוא לערביי ישראל "אורחים מהמגזר", והגיע הזמן להתמודד עם העוול שנעשה להם. עם האפליה בכל תחום אפשרי. עם היחס אליהם כאל האחר האולטימטיבי. בשנים האחרונות יש דווקא ערבוב גדול יותר בין יהודים לערבים בישראל. בקניונים, בחנויות, כמוכרים וכקונים, אתה פוגש יותר ויותר ערבים ישראלים. אבל זה לא מספיק. גם החיבה לסלמה מ"ארץ נהדרת" ואמג'ד מ"עבודה ערבית" היא חביבה אבל לא משנה באמת את יחסי הכוחות. זה היה נחמד אם היה קם איזה מנהיג פוליטי רציני, נניח ראש הממשלה או ראש המחנה הציוני שהעניין הזה היה חשוב לו. אבל על שני אלה אין מה לבנות. אז אולי מישהו מהדור הצעיר? נניח סתיו שפיר.
אז הנה ההצעה שלי לסתיו שפיר. במקום להיעלב ולהגיד שזה ממש לא יפה, אולי שתעשה מעשה. תחבור לכמה חברי כנסת מהדור שלה, אפשר מעוד מפלגות, ותקים גוף שבאמת יקדיש זמן ומחשבה ליצירת דו קיום אמיתי עם ערביי ישראל. אפשר להרחיב עוד יותר את היריעה ולהביא נציגים מכל הקבוצות: פעילים מזרחיים, רוסים, אתיופים ולהט"בים, וגם דתיים וחרדים. אפשר לנסות להתחיל את השיחה מחדש ולנסות לחסל אחת ולתמיד את הגזענות השקטה. לטעמי זה יוציא את סתיו שפיר גדולה, מאירוע שהתחיל ממש רע.