בסופו של דבר יש הבדל עקרוני מובהק וחשוב בין מוטי אלון ומשה קצב. אלון נדחף לפינה שאליה נדחף, בגלל הומופוביה. בעולם שבו הוא צמח, הרעיון שרב חשוב יהיה הומו, הוא לחלוטין בלתי נתפס. אני לא יודע מה היה קורה היום למוטי אלון צעיר. אבל בשנים שבהם התעצבה תודעתו, ובשנים שבהן טיפס בהיררכיה הרבנית, נטייה הומוסקסואלית הייתה טאבו שאין עליו בכלל דיון.
אלון הוא אחד האנשים הכריזמטיים והחכמים ביותר שצמחו בציונות הדתית, והוא לא הצליח להתמודד עם הנטיות שזימנו לו החיים. בעולם מקביל, ואילו היה באמת איש אמיץ משכמו ומעלה, יתכן שהיה אוסף את משפחתו ויקיריו, מתוודה בפניהם, ויוצא לדרך חדשה. דרך של הודאה במי שאתה באמת, וניסיון להתמודד עם השאלות מדוע נדחפת להתנהגויות שאליהן נדחפת. ועוד יותר מזה, לפרוץ דרך כדי שלא יהיו יותר אנשים במצב שלך. אני מאמין שבסופה של דרך כזאת, אלון היה יכול לא רק גיבור לאומי, אלא גם דמות בשיעור קומה עולמי.
דווקא החודש, כאשר אפילו האפיפיור, ראש הממסד הכי הומופובי ביקום, עשה צעד ענק ומרשים לכיוון ההכרה בקהילה הגאה, עצוב לראות את אלון, מפלבל בעיניו, ומתחבא מאחורי הריטואליים הדתיים כדי להסתיר את העובדה שברגע הזה בזמן הוא בסך הכל עבריין מין מורשע.
כנראה שאלוהים לא מעוניין שאלון יהיה גיבור, או ככה לפחות הוא משכנע את עצמו. אלוהים כנראה מעדיף שאלון יהפוך לנגד עינינו למצורע, שהחצר שלו הולכת ונהיית משונה יותר ויותר מרגע לרגע.
אני מודה שמצד אחד לבי יוצא אליו. אני יודע שזה עשוי להישמע לא טוב, אבל כשהומואים מגיעים למעשים מהסוג שעשה אלון, בגלל הסביבה שבה הם גדלו, בגלל שאין שום מצב שהם היו יכולים להיות מי שהם באמת, אני נוטה לראות את הטרגדיה, לפני הפשע. אני חש חמלה וצער. זאת כמובן חמלה שאין בה כדי לבטל את חומרת מעשיו, ואין בה כדי לנקות אותו מהדברים האיומים שעליהם הורשע בבית משפט, וגם מהדברים הרבים האחרים שעליהם כלל לא נשפט.
חלקם הגיע לפורום תקנה, ואני מפנה אתכם לראיון עם הרב אריאל, שהתפרסם בימים האחרונים באינטרנט ואז נגנז, בגלל לחץ מצד אנשי אלון. אבל יש מקום לחמלה, או לפחות להבנה של הדינמיקה שאליה נדחף, כמעט בלי יכולת אמיתית לבחור אחרת. כלומר ככה זה בדרך כלל.
תיאוריית הקשר נגד גל אוחובסקי
במקרה של אלון, קשה מאוד לחוש אפילו טיפת חמלה. ההתנהגות שלו לכל אורך הפרשה הייתה גסה ומקוממת. בשעתו, פרסמתי כאן ב-mako עדות נוספת של אדם שאלון נפגש איתו, ובמהלך המפגש ניסה להגיע איתו לקיום יחסי מין. מרגע שהופנתה אליהם בקשה לתגובה, עורכי הדין שלו ירו בכל הכח. היו טלפונים למשפחה של הבחור, והתחושה הכללית הייתה שמדובר במכונה שלא עוצרת באדום. מחשש לתביעת דיבה, פרסמנו את המקרה רק לאחר שהבחור התלונן במשטרה.
בסופו של דבר המקרה צורף לכתב האישום כעדות נוספת במשפט, כדי להראות שיש כאן דפוס התנהגות. הסנגורים הנמרצים תבעו, ואף הצליחו בסופו של דבר לשכנע את השופטת שלא לצרף את העדות לכתב האישום בגלל שמדובר בבגיר. במהלך החקירה הם ניסו לבטל את העדות, וטענו שבעצם מרגע שהבחור סיפר לי על המקרה כאילו בתמימות, אני הסתתי אותו להתלונן ולראות בזה הטרדה מינית. הם טענו שאני וחברים אחרים שלו, קשרנו קשר כדי להפיל את הרב אלון.
השופטת דחתה את הטענות האלה מכל וכל. היא הסכימה שבגלל שמדובר בבגיר זה מקרה שונה. אבל הסבירה בתוקף שהיא מאמינה לסיפור כלשונו. אני מבין שתפקידם של סנגורים להגן על נאשם. אבל לנסות לטעון שהכל שקר, שהכל בדיות, שהרב אלון לא הגיע לביתו של הבחור, שהכל לא קרה, שהוא לא ניסה בכלל לגעת בו, זה כבר מושחת. מילא אם היו ממשיכים עם הקו שאלון לא הובן נכון. אבל לנסות לצאת למלחמה כאילו יש כאן עלילת דם, זאת כבר כוחנות מסוג שונה לגמרי.
מה שלמדנו מהטייקונים והקתולים
אלון עצמו יודע שיש לו דפוס. הוא יודע עם כמה בחורים/גברים/נערים הוא חצה את הקווים. זה לא היה אחד. בית המשפט שמע לפחות על שלושה. רק אחד הגיע לגזר הדין, אבל זה מסיבות טכניות. לרב אריאל יש עוד רשימה ארוכה של מתלוננים, שלטענתו אלון הודה כי היה איתם. מי שמתעניין בנושא, כמוני למשל, שמע בשנים האחרונות המון סיפורים של ועל אנשים מהציונות הדתית שהיה להם אירוע עם אלון. אם להשתמש במילים פשוטות, לפי מה שהתפרסם השבוע, כל רבני תקנה המכובדים, משוכנעים שאלון הוא הומו שלא הצליח להתאפק המון פעמים.
נכון, אלה לא הוכחות שעברו בית משפט. אבל מהכמות, והדמיון בין הסיפורים, ובעיקר מהדמיון בתגובה של מחנה הרב, קל להבין שתעשיית ההשתקה של הרב אלון ומקורביו היא לא דבר שהתחיל היום. אם יש דבר באמת מרגיז, מקומם ולא מוסרי בסיפור הזה, זאת העובדה שבתוך המערכת, ובקרבת הרב, יש המון אנשים שמבינים את הסיפור, אבל בגלל הרצון לשמור על הכח, המעמד והכבוד, מוכנים היו לרמוס כל אדם צעיר שנפגע על ידי הרב, ובלבד שלא ידבק בו רבב.
אני משוכנע שלאורך השנים היו הרבה מאוד בחורים שניסו לדבר והושתקו. ואני משוכנע שאשתו של אלון וקרוביו, מבינים בדיוק במה מדובר. אפשר להגיד שזה מצער וטרגי, שלאיש מהם לא היה אומץ לעצור את הרכבת ולשכנע את המחנה שעדיף להגיד אמת. אבל אפשר גם להגיד שמשפחת אלון, ואשתו שהתקשרה לבני משפחה של מתלונן (לפחות אחד שאני יודע עליו), הם הגרסה הדתית ל"טייקוני-המגיע- לי". גם הם מהזן הזה של אנשים שחושבים שהם מעל לחוק. כמו טייקונים שחושבים שמגיע להם תספורות, ככה במשפחת אלון חשבו, וכנראה עדין חושבים, שבגלל שהוא עילוי בתורה ומדבר כל כך יפה על פרשת השבוע, אפשר להתעלם מזה שהוא לא שולט בייצרו.
משונה שדווקא אצל דתיים, שכל כך עסוקים בשליטה ביצר והכפפתו לכל מיני חוקים נוקשים על בסיס יומיומי, אין את האומץ להביט לדברים בעיניים. אני כמובן סתם מיתמם כדי לחזק את הפואנטה. בסופו של דבר אלון ומשפחתו אינם שונים מכל הרבנים הקתולים שעברו עבירות מין ואחר כך נעזרו בממסד הדתי כדי להסתיר אותם. למעשה העובדה שפורום תקנה היה אמיץ וחזק, ועמד על שלו, היא הנס הגדול בסיפור העצוב הזה. ותודה גם לשופטת, שלא נבהלה. גם זה לא דבר מובן מאליו בעידן הזה.