והנה שוב היא כאן, בסדרת מופעים משונים שבאים לקדם אלבום חדש. ושוב העולם כמרקחתו, ושוב נשאלות מחדש כל השאלות על בריטני הזאת, שאף אחד לא מבין מה בעצם היא עושה ואיך. מבקרים ועיתונאים נהנים תמיד לציין שהכוכבת הענקית היא אחת הנשים שהכי קשה להבין מה בדיוק הכישרון שלהן. יש לה קול צווחני, היא לא ממש כותבת את שיריה, בתקופת השפל שלה היה אלבום אחד שעד היום יש הטוענים שהיא בכלל לא שרה אותו, וגם כרקדנית, נו, ראינו גדולות ממנה. ובכל זאת היא בריטני. האחת והיחידה. לך תבין.
"Glory", הדיסק החדש, תשיעי במספר, אמור לשקם את ההריסות של הדיסק הקודם, "Britney Jean", שהפיק לה וויל אי.אם ונחשב לא רק לגרוע באלבומיה אלא גם לכישלון המסחרי הראשון שלה. אחריו עברה ללאס וגאס והעלתה שם שואו ענק (שבו טוענים שהכל, אבל הכל, פלייבק), שאיתו הופיעה עד היום כבר 200 פעם ועדיין כל הכרטיסים נחטפים. היציבות בהופעות שיקמה לה את תדמית המטורללת, והדיסק החדש היה אמור להיות היהלום שבכתר. אבל אופס.
כן, קשה לדלג מעל הקלישאה של האופס, היא עשתה את זה שוב. בכל זאת, זה אחד המשפטים הכי חשובים שהיא תרמה לפופ. אבל באמת, מה הולך? אני מקווה שראיתם את ה-Carpool karaoke של מישל אובמה בבית הלבן. זאת רבע שעה שאני מוכן לראות עכשיו בריפיט למשך שבוע. רק ליישר קו, למקרה שאלוהים יודע איפה הייתם בקיץ שעבר, Carpool karaoke הוא המצאה של מגיש תכנית הלילה ג'יימס קורדן, שבה הוא נוסע עם זמר סלב במכונית ושר איתו שירים של עצמו בצרחות. זה התחיל לפני כמה שנים כמערכון חמוד באנגליה עם ג'ורג' מייקל ולפני שנתיים כשהוא הפך למגיש תכנית לילה בארצות הברית, זה הפך לגאג קבוע. ה-carpool הכי מפורסם עד היום הוא כמובן זה שנעשה עם אדל. לפני חודש הוא שודרג כאמור לנסיעה עם אשת הנשיא, ששרה איתו ביחד סטיבי וונדר, ביונסה ובסוף הצטרפה אליהם מיסי אליוט לאחד מהרגעים הטלוויזיוניים הכי קוליים של כל הזמנים.
מי לא היה כבר בקריוקי הזה? אלטון ג'ון, הרד הוט צ'ילי פפרז, ג'סטין ביבר, גוון סטפני, סיה, ג'ינפר לופז וכריס מרטין. באופן טבעי, השבוע הגיע תורה של בריטני. הקטע שלהם נמשך בקושי שש דקות. בריטני נראית שם בת מאה, הפנים שלה כמובן לא ממש מזכירים את בריטני המקורית, לא ברור מה היא דחפה, השאלה היא רק למה. את בת 35 למען השם. בכל מקרה, בזמן שקורדן שר בהנאה את כל להיטיה האהובים, בריטני עשתה פרצופים משונים של מי שלא מבינה מה היא עושה במכונית. בשלב מסוים היא אמרה שהיא רוצה עוד שלושה ילדים, אבל שהיא לא תתחתן כי נמאס לה מגברים. כשקורדן התעקש "מה זה אומר? מה, לא יהיו יותר גברים בכלל?" היא ענתה: "אני אולי אנשק עם מישהו נשיקה צרפתית אבל עם חתונות גמרתי". זה נשמע הזוי ונראה הזוי.
במקביל, היא הופיעה בטקס פרסי האם.טי.וי עם הסינגל החדש שלה "Make Me". גם פה המופע מעלה הרבה מאוד שאלות, שכן הטקס הזה היה השנה מפואר ומושקע מתמיד. בינוסה נתנה הופעה של 16(!!) דקות שהייתה לא רק עוצרת נשימה אלא גם חסרת תקדים. ריהאנה הפציצה עם כל להיטיה בטוב טעם. בריטני, זו שכבשה את במת ה-VMA בעבר עם הופעות בלתי נשכחות (נשיקה עם מדונה ונחש על הכתפיים), הייתה אמורה לעלות ולהראות לכל היורשות לאיזה מקדש להתפלל. אבל היא עלתה עם שתי רקדניות בלבד, בבגד צהוב שנראה קצת ישן, עם הופעה שנראתה מעט מתנ"סית ובטח לא בסטנדרט של כל מה שקרה מסביב. האם זה קונספט? האם מישהו בחברת התקליטים התקמצן עליה? האם היא התקמצנה על עצמה?
ובכל זאת, היא עושה את זה שוב
או שכמו הרבה פעמים בסיפור של בריטני, היא משום מה בחרה לעשות את הדבר הכי בלתי צפוי, אבל לא כמהלך אלגנטי מתוכנן, אלא להפך, כמי ששוב בחרה להיכנס ללימוזינה בלי תחתונים כדי שכל העולם יראה לה את הדובדבן. לפעמים נדמה שהכוח הכי גדול של בריטני הוא לעשות ברגע הכי חשוב מעשה כל כך פסיכי ולא צפוי, שאיש לא יכול להתעלם ממנה. אז כן, גם אם זה לא ממש מזכיר את תקופות ההתפרקות שלה עם הקרחת והכל, היא עשתה את זה שוב.
ואחרי כל זה אנחנו מגיעים לדיסק עצמו, שהוא לא כזה רע. להפך, דיסק די מגניב לפרקים. בריטני מנסה להשתולל. יש בו פחות שירי נוסחה מעולם ה-EDM והרבה מאוד ניסיונות מכל סוג אחר. קצת חיקויי ג'סטין ביבר מאלבומו האחרון, קצת חיקויי אריאנה גרנדה מאלבומה המצליח. שאגב זה לא נורא כי אריאנה גרנדה היא קצת תעתיק בריטני אז זה גונב מגנב פטור. יש הרבה היפ הופ פופי חלול וקולי, יש אפילו שיר אחד "What You Need" שבו היא מתחפשת לאיימי ויינהאוס. דווקא שיר סקסי.
וכאן אנחנו מגיעים לשאלה היותר גדולה ויותר מעניינת והיא: מי בכלל צריך היום אלבומים? כלומר, מה הועילה לעולם ולבריטני העובדה שהיא משחררת עכשיו בבת אחת 16 שירים חדשים (14 בדיסק הרגיל ועוד שניים, מהם אחד בצרפתית, בגרסה הדה לוקס)? מי בכלל צריך 14 שירי פופ ברמה כזאת או אחרת בבת אחת? אני חושב שזאת השאלה שצריכה להעסיק את כל כוכבי הפופ וחברות התקליטים שלהם ברגע הזה בזמן.
אז אם את ביונסה, ואת באמת מצליחה להפוך לאמן רציני, יש ערך ליצירה שלמה. כך גם במקרה של פרנק אושן שהוציא החודש את אלבומו השני והמדהים. אבל אם את ריהאנה או לצורך העניין בריטני, למי באמת יש כוח לחרוש על 14 שירים חדשים שלך? הרי אם תצאי לסיבוב הופעות, תכללי בו גג 5 שירים חדשים. אז בשביל מה כל היתר? אם הייתה משחררת אי.פי עם 4-5 שירים מוצלחים הם היו עושים עבודה הרבה יותר טובה.
ובריטני עצמה? היא תישאר בריטני, האניגמה המחופפת שכנראה מנהלת את עצמה מתוך איזה חוש פנימי מופלא, שאיש לעולם לא יפענח. בגיל 35, היא שרה כמעט ברוב השירים על סקס וזיונים. שזה בסדר גמור, וזה גם דבר שהיא עושה תמיד בהצטיינות. לא נראה שבא לה להחליף כיוון או לשנות פאזה. להפך. היא כנראה במצב גופני מצוין, שהרי בלאס וגאס גם אם היא לא שרה, היא רוקדת ומזיעה על הבמה ערב שלם. וחוץ מזה היא בריטני. האישה שנראית לפעמים הכי סתומה והכי לא מחוברת, ובכל זאת אחראית לכמה מהלהיטים הכי גדולים של הזמן הזה. כוכבת על. ללא ספק.