אבל כשהתבררו למחרת הפרטים, הבנתי שעבדו עלי בגדול. ועכשיו אני ממש כועס. עם כל הכבוד, ריהאנה קיבלה על הערב הזה לפחות מיליון דולר, יש האומרים כפול. זה המון כסף. ואני מאמין שבשביל כסף כזה צריך לעבוד. הבחורה הגיעה לארץ בארבע אחרי הצהריים ורצה לים המלח בשביל להעלות תמונות שלה צפה על המים לאינסטגרם. היא הגיע לפארק הירקון באיחור ועלתה לבמה בלי חימום, מה שגרם לזה שהקול שלה נפתח רק באחת עשרה. בגלל זה קיבלנו למעשה במקום הופעה שני שירי הדרן מהממים. לא תמורה הוגנת לבין 369 ל-1,450 שקל ששילמו הצופים.
מה ההבדל בין ריהאנה לנוחי דנקנר?
תרבות הפופ מקדשת סקנדלים, התנהגויות אקסצנטריות ומה לא. אבל נדמה לי שיש הסכם לא כתוב בין אמן לקהל, שאומר שאמן לא משתין על הקהל. בטח לא כשהוא גובה ממנו הרבה כסף. כוס אימא שלה, של הריהאנה הזאת. מה היא חושבת לעצמה? יש לך הופעה בערב? לא קמת בבוקר? תוותרי על ים המלח, תדחי את הביקור למחר. למה מה?
אני לא רוצה להיות בתפקיד המורה המחנכת, אבל צריך להיות ממש חרא של בן אדם כדי לנקר את העיניים של כל העולם עם תמונות של הציצי שלך צף בים המלח סתם כי בא לך ואז לעלות על הבמה ולתת שעה ורבע של נענועי אגן, סקסיים ככל שיהיו. זה מזכיר גסות רוח של פוליטיקאים וטייקונים. בעיני הטבילה בים המלח זה בדיוק מה שאביגדור ליברמן עשה עם משה ליאון בירושלים או מה שנוחי דנקנר עשה כשמכר לעצמו את המטוסים של עצמו במיליוני דולרים. זה אולי נשמע לכם מוגזם, אבל זה לא.
זה מרגיז עוד יותר, כי אין מי שיגיד לה מילה. כל האנשים שמקיפים אותה, עובדים אצלה. היא בעלת הבית, היא המושכת בחוטים, ואין בסביבה אף אחד שמסוגל או רוצה לעצור אותה. גם תעשיית הבידור כולה, עסוקה כיום בללקק לאמנים מסוגה ולהתפעל מהם, והעבודה שהיא חירבנה הופעה, תחשב על ידי מגישי ערוץ אי בלוס אנג'לס לקוריוז משעשע.
אני חושב שמגיע לה שתוגש נגדה תביעה ייצוגית על ידי הצופים וניקח אותה לבית משפט באמריקה ונראה לה טוב טוב. לצערי אין לי את הכח הנפשי להוביל מהלך כזה, ואני חייב להודות שלא שילמתי על הכרטיסים שקבלתי כדי לכתוב על המופע, ולכן אני בעצם לא צד, אבל אני מבטיח לעזור ולתמוך ככל האפשר.
מה עשית כשירדת מהבמה? בדקת מיילים?
בדרך כלל אני שונא תביעות ייצוגיות קטנוניות שמזכירות קצת את ימי אלי מקביל. אבל במקרה הזה יש יסוד מוצק לתביעה. ההופעה הייתה קצרה בעשרים דקות והזמרת לא שרה. אז אפשר להגיד שריהאנה דווקא קולית, כי הרי רוב ההופעות הענקיות מהסוג הזה מלאות בקטעי פלייבק, אבל היא בגלל שהיא פרועה, לא עושה הצגה ולא עושה את עצמה שרה. היא מעדיפה לרקוד לצלילי ריהאנה. זה היה יכול להיות חמוד אם היא הייתה נותנת את מה שצריך.
ואם כבר יוצאים מהארון, אני רוצה להעלות עוד נקודה מטרידה. על מסכי הוידאו הענקיים לא כל כך רואים את זה, כי שם מעדיפים להתרכז רוב הזמן בפנים של ריהאנה, ואולי לא במקרה. אבל מי שעמד קרוב לבמה לא יכול היה שלא לשים לב לכך שריהאנה כל הזמן נוגעת באיבר המין הנשי שלה. כלומר בכוס שלה. היא מתופפת עליו, מעבירה אצבעות, מלטפת אותו. ברגעי השיא היא נראית כמי שממש מגרה את עצמה תוך כדי ריקוד. שזה בסדר אם את עובדת במתחם הבורסה. זה קצת בעייתי כשהקהל שלך מורכב לפחות בחציו מנערות בנות 12-15 שמעריצות אותך.
כאמור הלכתי להופעה עם האחיינית שלי. סביבנו עמדו עוד כמה ילדות בגילה, והן כולן שרו ביחד עם ריהאנה את כל המילים, בזמן שהגברים המבוגרים ריירו עליה. לא יכולתי שלא להתכווץ קצת בכל פעם מחדש, ולחשוב למה ילדות קטנות כאלה צריכות להיחשף לאנרגיה מהסוג הזה, ומה זה בעצם עושה להן. אני לא רוצה לגלות עכשיו את אמריקה, ולא רוצה להיות צדקן, אבל אני מודה שזה קצת גבולי בעיני. גם אם לפעמים יש לזה היבט קומי.
כשהגענו להופעה עצר אותנו צוות של ערב טוב עם גיא פינס ושאל שאלות. מאחר שהגעתי עם האחיינית שלי, הופנו כמה מהשאלות גם אליה. "מה השיר של ריהאנה שאת הכי אוהבת?" נגה חשבה לרגע וענתה "S&M". היה רגע קטן של שקט ואני צחקקתי כמו אדם שנתפס על חם ומיהרתי לנסות ולרכך את הסיטואציה. אמרתי לכתבת, "אהה, את יודעת, בשבילה זה רק אותיות S אנד M, M אנד M, מה זה משנה איזה אותיות בוחרים? היא אוהבת את כל האותיות".
זאת אולי שטות, ואולי באמת התעוררתי באיחור אופנתי, אבל זה לא באמת כיף לראות ילדות בנות 12 מריעות לאישה שנוגעת בעצמה כל הזמן. אבל ממש כל הזמן. נדמה לי שבזה אני לוקח סופית צד גם בעניין מילי סיירוס. צפי סער, אחורייך.