האם אנחנו חיים בעידן שבו אין יותר תוקף לצירוף המילים "תגובה מידתית"? השבוע היו בישראל שלושה מקרים שונים שאפשר ללמוד מהם – של אופירה אסייג, של דורון מדלי ושל אייל גולן - ומכולם עולה מסקנה דומה.
אופירה אסייג הוזמנה להנחות את ההזנקה של מצעד הגאווה. מה בדיוק קרה שם, לא ברור. אבל אני יודע דבר אחד בביטחון: בתור להט"ב שמאוד מאוד רגיש לעלבונות כלפי הקהילה שלו, אני משוכנע שהריאיון הלא מוצלח של סתיו סטרשקו ב"אופירה וברקוביץ" אינו עילה לפסול את אופירה משום דבר.
נכון, זה היה ריאיון מאוד לא נעים. ברקוביץ' הגיע בלי הכנה מוקדמת ובלי מושג איך מדברים עם אישה טרנסית בשנת 2018. אני חושב שהוא גם קצת התבלבל, כי סתיו הייתה עד לפני שנתיים מפורסמת שמאפשרת לפנות אליה במין זכר. מאחר שהוא לא עדין במיוחד, נהיה שם דיאלוג מאוד דוחה. אבל - ויש אבל - ברקוביץ' הכי התנצל על זה. הוא גם הבין שככה לא מדברים, ושבועיים אחר כך כבר אירח את בל אגם שנתנה לו על הראש ושאיתה הוא כבר דיבר כמו שצריך.
אני משוכנע ש"אופירה וברקוביץ'" היא כרגע מקום שבו אדם טרנסי יכול/ה להתראיין בלי לפחד. להפך (מה גם שסתיו ניצלה את הריאיון כדי להעלות מודעות לדרך שבה אמורים לפנות לטרנסג'נדרים, ואני עצמי הייתי איתה אצל שי שטרן, בתכנית שבה דיברנו על זה בהרחבה, כך שיצא אפילו חינוכי). בכל מקרה, הרעיון שאסייג אינה "כשרה" להנחות את אירועי הגאווה הוא לא רק מופרך, אלא גם מעלה את אופנת "ציד המכשפות" החדשה לרמה קצת מטורפת. כי עכשיו זה כבר לא מעשים של ממש, או פגיעה, או משהו שצריך לעבור בית משפט. מספיק עיקום אף של "לא נאה ולא יאה" ו"איך היא יושבת ליד מישהו שמדבר ככה" כדי לפסול אדם.
החיסרון המובנה של בר רפאלי
לאחר שפורסם כי לוסי אהריש ואנוכי ננחה את הבמה המרכזית במצעד, ומאחר שנוצר איזה בלבול (אסייג הייתה בכל מקרה אמורה להנחות את ההזנקה), העליתי פוסט בפייסבוק שבו כתבתי את דעתי על אופירה. זה המקום להזכיר בגילוי נאות שהיא חברה שלי, אישה שאני מעריך ואוהב, ואני גם מתארח אצלה מדי פעם בתכנית המשודרת בקשת, שהיא הבעלים של מאקו. סביב הפוסט התפתחו כל מיני ויכוחים; אנשים טענו שהיא לא דמות מספיק טובה כי היא "אלימה" ולא באמת ידידת הקהילה. אז אמרו, ונשארו בחיים. אני חושב ההפך. והדעה שלי נחשבת לפחות כמו הדעה שלהם.
בשנה שעברה הנחתה את המצעד קורין גדעון. לפניה הנחו בר רפאלי ואחרות שנבחרו כי היו ה"איט גירלז" של הרגע. אני משוכנע שאסייג היא אדם יותר משמעותי מהן לתפקיד הזה ושהיא עושה למען הקהילה יותר מגדעון ומרפאלי ביחד. למה? לא כי הן לא רוצות לעזור, אלא כי היא שייכת לעולם הספורט, ובעולם הזה יש לה אפשרות לשנות באמת דעות של אנשים חשוכים, כאלה שקצת מפחדים מהקהילה או סתם לא התקדמו ולא למדו לדבר, ראה מקרה ברקוביץ'. כשאסייג מנחה מצעד, זה עושה הרבה יותר למען הקהילה מאשר כשעולה לבמה דוגמנית פופולרית.
מה שמעביר אותי ישר לסערת דורון מדלי, כי לפעמים דברים פשוט מוצאים מהקשרם. נכון, הוא דיבר בטון מאוד זחוח בריאיון הזה. דיבר מהר, הרבה וברהב. אולי לא בחר מילים נכון בעניין נטע (הוא בטח לא התכוון להקטין אותה). אבל עם כל הכבוד לשי גולדשטיין, כמה אנשים באמת שמעו את הריאיון? כמה מאלה שמיהרו להיכנס במדלי שמעו את ההקשר המלא של המשפט "אין לכם חתונות בלי השירים שלי"? הדברים האלה היו חלק מנאום שבו שאל מדלי בצער איך יכול להיות שהשירים שלו מושמעים בכל חתונה בישראל, ואלפי זוגות נהנים מהם, אבל לו עצמו אסור להתחתן בארץ הזאת. לדעתי זאת שאלה מעולה, במיוחד השבוע. ויפה מצדו שבריאיון שאמור להיות מוקדש להישגיו, הוא טרח להדגיש את זה.
לא שאפשר לעצור עכשיו את סערות האינטרנט ואת "ציד המכשפות" בגרסתו החדשה. צריך כמובן לציין שיש לזה צד חיובי; הרי כל MeToo# התחיל מזה. אני בעד MeToo#, ניקוי האורוות הוא חשוב ורציני. חבל רק שזה מגיע בסוף למקומות שמריחים לא נעים.
ומאוד לא פשוט לנקות
השבוע ראינו גם את המיני-סערה סביב המחזמר של התיאטרון הקאמרי משירי אייל גולן. לא עזר שאת המחזמר כותב מאור זגורי, השם הכי חם בתחום כרגע, ואחד שהקרדיטים שלו הם ללא רבב. לא עזר שהמחזמר מבוסס על שירי גולן, אבל הוא לחלוטין לא מחזמר עליו: בפורום יוצרות התיאטרון נכתב מיד שזו "יריקה בפרצופם של יוצרים ויוצרות שדלתות נסגרות בפניהם בשעה שדמות כמו גולן מתקבלת בתשואות", והוסיפו ש"המחזמר על גולן בא על חשבון קול מוסרי וקולן של נשים שנפגעו מינית". ב"הארץ" מיהרו להאשים את הקאמרי שהם סתם רוצים להתחנף למירי רגב.
אני מניח שעכשיו עליי לציין שאני מכיר את גולן והשתתפתי בתכנית "אייל גולן קורא לך" ששודרה בערוץ 24 ששייך לקשת. הנה הגילוי הנאות, תודה. והנה שאלה: כמה זמן אמור אדם לספוג את התגובות האלה אחרי פרשה שבה לא היו כתבי אישום, ובכלל לא ברור אם אכן הייתה פרשה? האם אדם אמור להיות מוקצה כי הוא אמר פעם את המילה "פותמוביל"? כמה פעמים צריך אדם לומר "פותמוביל" כדי שיגרשו אותו מהעיר? וכמה פעמים הוא צריך להתנצל כדי שיסלחו לו על תיק שנסגר? להזכירכם, מי שהורשע בעבירות מין הוא אביו של גולן ולא גולן עצמו.
זה לא שאני מרחם על גולן. הוא מסתדר מעולה גם בלעדיי והמחזמר יעלה בקאמרי ולא יבוטל חלילה. אבל אני תוהה אם יש לו בכלל דרך "לנקות את שמו" בעיני אלה שממשיכים לרוץ אחריו ולהתריע נגדו במקומות שונים, שהרי כשקם אבא בעיר שדה ומודיע שהופעה של גולן בעיר "פוגעת בבנותיו" או במוסר כלשהו, מה בעצם יספק אותו? שגולן יתלה את עצמו על עץ, או יוריד לעצמו אצבע ויגיד "זו כפרתי"? מי קובע את הסטנדרטים? האם תחת הכותרת החשובה של MeToo# לא נהיה מין מצב כזה שאנשים סתם מעקמים את האף על כל דבר, ועוד מצליחים לגרום לאחרים נזק - בחלק מהמקרים ממש לא בצדק?