נתן זהבי אינו איש עדין. הוא מעולם לא היה. בצעירותו היה אפילו מה שקראו "פושטק". מאז הוא התקדם בחיים ובשנת 2000 אפילו זכה בפרס סוקולוב, אחד החשובים בפרסי העיתונות בישראל. זהבי הוא דמות "צבעונית", שזו לשון מכובסת לאדם מאוד בוטה. לעיתים גס רוח. והשבוע נראה כאילו גסות הרוח שלו הכניע אפילו אותו, כשהודיע שהוא פורש מהרדיו ושוקל את צעדיו.
זהבי לא מסר סיבה מפורשת ליציאה ל"חופשה ללא מגבלת זמן" מרדיו 103FM מלבד ביקורת מרומזת על גיוסי כוח האדם האחרונים של התחנה, אבל נראה שמשפט המפתח בהודעתו היה "אחרי 21 שנות שידור אני עייף וזקוק לפסק זמן". אז בסדר, זהבי, קח אותו. ואז תחזור.
תאזינו לו, תראו אותנו
אפשר להגיד שזהבי הוא מהאנשים שטואטאו במסגרת פסטיבל MeToo. בדרך כלל אני מאוד בעד הקמפיין העולמי הזה ומאמין שמדובר באחד המהלכים החשובים של העידן שלנו, אבל באותה נשימה, חבל לי שזהבי נהפך לאחד הקורבנות שלה. הסיבוב הנוכחי נגדו החל בסתיו האחרון, בסדרת תלונות של הדס שטייף על עבירות מין שביצע לכאורה בנשים לפני כ-15 שנה, ושככל הידוע חלה עליהן התיישנות; זהבי הכחיש את ההאשמות והגיש תביעת דיבה נגד שטייף. בחודש שעבר, כשהשדרנים שי גולדשטיין ולאה לב מתוכנית הרדיו המתחרה "מועדון ארוחת הבוקר" התקשרו אליו במפתיע בדיוק חי, זהבי כינה את לאה לב "זונה" והושעה משידור.
עכשיו זהבי הולך הביתה. כנראה התעייף מהקרבות. אולי כי בעיני עצמו הוא צדיק שמקדיש את חייו לעזרה לזולת, והעובדה שמצא את עצמו לפתע בצד של המנוולים – שטייף מאשימה אותו בסדרה של עברות קשות, "ממעשים מגונים בכוח ועד לכאורה אונס" - אינה נותנת לו מנוח. הרי הוא לא כזה. לפחות לא בעיני עצמו.
הדיאלוג של הציבור הישראלי עם זהבי הוא מעט משונה. מצד אחד תכניתו אהובה מאוד ופעילותו החברתית - במיוחד למען ניצולי שואה, קשישים וחולים - מוערכת מאוד. מצד שני, רבים מצקצקים כשהם שומעים את שמו ומפליטים מילים כמו "בהמה" ו"גס רוח". גם אם הם מתים על הסיסמה שתבע בשעתו על שלטון הליכוד, "מושחתים נמאסתם", לא רבים יזדהו כאוהדיו, גם אם הם מאזינים לו באדיקות ברדיו.
ככה זה. ישראל היא מקום גס. אנשיה מתנהלים בגסות בכבישים, במשרדי הממשלה, בכל מקום. הישראלים מתגאים באינטואיציה, בעקיפת מכשולים, בממזריות ובתושייה שתחילתה עוד בימי חומה ומגדל. אבל את הפרצוף הניבט במראה הם לא תמיד אוהבים. כשמתפרסם סרטון כמו "טיסת השוקולד", כולם מזדעזעים כאילו זאת לא הטיסה של כולנו. אבל היא כן.
זה או אתה או שפטל
אז נתן זהבי כינה את לאה לב "זונה". ביג דיל. בכל זאת מדובר באישה שעשתה קריירה מהפה הגדול שלה עצמה, שיכולה לענות לו בלי להתבלבל. "גם אני מטנפת את הפה", אמרה לב עצמה בתגובה לדברים ופסלה על הסף את האפשרות שתתבע. נראה שאחרים התרגשו מזה יותר ממנה.
אז לא, נתן זהבי אינו איש עדין, אבל הוא באמת הקדיש את חייו לעזרה לאחרים. הוא לא איל נדל"ן, לא טייקון שעושה תספורות על חשבוננו. באופן סיזיפי הוא התעקש במשך שנים על כספים שמגיעים לניצולי שואה ועל תרופות שחסרות בסל. הוא נחשב ל"חברמן" ו"גזעי" כשהמילים הללו עוד היו בשימוש; אנקדוטות מתחילת דרכו כוללות ריב עם שומרי הראש של אשת ראש הממשלה מרים אשכול, ובסיקסטיז שיחות ראשונות עם אנשי אש"ף. שלא לדבר על עברו כדייג בסיני, זהוב תלתלים ושזוף תמידית.
צריך לזכור שזהבי היה בן טיפוחיו של דן בן אמוץ, גבר שגדל לעולם ההוא של "יבוא לך דינה, יבוא לך". אני זוכר אותו מהתקופות שפקדנו את אותו פאב ברחוב אבן גבירול בתל אביב. הוא נקרא "השופטים" וזהבי היה אחד מהקבועים שלו. הוא נהג לשתות הרבה ובשלבים די מוקדמים של הערב כבר היה שיכור לגמרי, מדבר בגסות וגם שולח קצת ידיים. זה נתפס באותם ימים כלגיטימי, אבל חייבים לציין שהבחורות שהגיעו ל"השופטים" היו ברובן כאלה שידעו לנפנף שיכורים כמוהו בלי להניד עפעף.
אני לא מביע כל דעה בעניין התלונות שהגיעו לכאורה אל שטייף, או לגבי תביעת הנגד של זהבי. זה עניין למשפטנים. אבל נראה לי נכון לומר שהכל התרחש בעולם קצת אחר, עם קודים מעט שונים. והעליהום על זהבי, שפתאום כולם נתפסים לגסותו, היא קצת מעציבה. בעולם שבו ראשי ישיבות מקללים הומואים ומקבלים שכר מהמדינה, זהבי הוא לא פושע אלא צדיק.
אחד הריבים האחרונים שלו היה עם עורך הדין יורם שפטל, אחד האנשים הדוחים ביותר שפועלים בציבוריות הישראלית. הוא לא סתם מתבטא כשונא ערבים, שמאלנים ולהט"בים: הוא גם מרשה לעצמו לקלל אותנו בלי להתבלבל. ברדיו, על בסיס קבוע. במדינה של שפטל, חשוב מאוד שיעמוד מולו מישהו כמו זהבי שיודע לתת לו פייט ולהעמיד אותו במקום. לראיה, אחרי ששפטל תאר את הרמטכ״ל כ"פקיד גוץ", זהבי נכנס בו וטען שאם מדברים על מראה, אז שפטל נראה "כמו תייר מין סוטה בתאילנד״. רק על זה מגיע לו פרס ישראל.
לכן דווקא השבוע אני קורא לזהבי: אל תיכנע. תנוח שבועיים ותחזור לרדיו כמו חדש, עם כל הגסות והקללות. אנחנו צריכים אותך. זהבי עצבני אחד מול כל השפטלים.