מסתבר שרותם סלע טבעונית, ואסי עזר שמאוד התרשם מהסרטון הודיע שהוא מוותר על מוצרי חלב וגם הוא בדרך להיות טבעוני.. הוסיפו לזה את הקמפיין המרשים והאפקטיבי של מיקי חיימוביץ' לימי שני ללא בשר, את המהפך שעברה מסעדת ננוצ'קה בתל אביב, ואלה רק שתי דוגמאות בולטות, ותקבלו את מה שיודע כבר כל ישראלי: יש כאן עכשיו מהפכה טבעונית.
אבל יותר מזה. יש כאן מהפך מחשבתי. תוך זמן לא ארוך הפכה הדאגה לרווחת הפרות והתרנגולות לטרנד החם ביותר בישראל. ישראלים רבים, עם ברק בעיניים, החליטו שהגיע הזמן להפסיק להתעלל ביצורים חסרי המגן. הרשת מלאה בצילומי זוועה. לפני שנה היה קמפיין ענק נגד הרג אפרוחים. רק בסוף השבוע האחרון סערה הרשת מכתבה שהופיע ברשת ידיעות תקשורת על תרנגולות ללא נוצות שמגדלים במכון וייצמן. בזווית העין ראיתי השבוע בתכנית הבוקר של קשת (וגם כאן באתר) משהו על תנאי המחייה של החיות בחי כיף בראשון לציון.
בעלי חיים יותר חשובים מבני אדם?
אינני אויב של הטבעונות. להפך. אני אוכל מעט מאוד בשר, ולא מהיום. אני בעד הפחתה של אכילת בשר. אני בעד זה שלחיות יהיו תנאי מחיה טובים יותר. אני חושב שזה מזעזע מה שעושים לאפרוחים. אבל מה שיותר מעניין אותי בהקשר הזה, ואולי יש מי שיטען שזה מעט מניפולטיבי, זאת השאלה איך יכול להיות שכל יום עוד ועוד אנשים בישראל מוכנים לצאת לקרב למען רווחתם של בעלי החיים, בעוד שיום יום יש פחות אנשים שמוכנים לצאת לקרב כדי שיהיה כאן שלום.
מתי הפכו בעלי החיים לחשובים יותר מבני אדם? המלחמה בין ישראל לפלסטינים והניסיון להשכין כאן שלום, היא הבסיס לחיים שלנו. בלעדיהם פשוט נמות. הדאגה לרווחת בעלי החיים, היא נושא שעלה לסדר היום באופן מלא רק לאחרונה, ובחריפות יתר בישראל. זה טרנד, וכמו בכל טרנד נשאלת השאלה למה דווקא עכשיו? האם העובדה שתהליך השלום הוא מייאש, ובכל רגע שעובר הוא יותר חסר סיכוי, הוא הסיבה שאנשים מעדיפים להרחיק עדות ולהפנות את המרץ שלהם להצלת חיות? האם המלחמה למען זכויות בעלי החיים וההקפדה על המזון מן הצומח היא מין דת חדשה של אנשים שרוצים להיות טובים יותר ולא יכולים לעשות את זה דרך שלום עם בני אדם?
יש יתרון אחד עצום לטבעונות מול המאבק לשלום. בטבעונות הכל תלוי בך. אתה מפסיק לאכול מאכלים מסוימים, ובזה הרגע תרמת את החלק הכי חשוב למאבק. בתהליך השלום אין לאדם הפרטי יכולת לעשות דבר כזה. מה? שביתת רעב? הפגנה פה ושם? הרי אין בזה שום הישג. רותם סלע אינה אוכלת יותר מוצרים מן החי. היא עשתה מעשה. ומרגע זה היא אבן דרך במאבק לזכויות בעלי החיים. איזה דבר אמיתי יכולה רותם סלע לעשות למען השלום?
הסרטון המדובר של רותם סלע
אני כמובן לא טוען שסלע בחרה בפתרון הקל. בעיני זה די קשה להיות טבעוני, ואולי אפילו בלתי אפשרי. אבל אני מתקשה להבין איך ברגע הזה בזמן השלום לא מעניין איש והטבעונות היא בשיא ההייפ. אני מניח שאפשר לטעון את אותו דבר כנגד המאבק של הקהילת הלהט"ב, שאני חלק ממנו. ואולי יהיה בזה איזה צדק, למרות שאני חושב שזה מאבק שונה לגמרי.
מה שבאמת מטריד אותי, ואני אולי משתמש בטרנד הטבעוני כדי לנסות ולעורר קצת, הוא איך זה יכול להיות שהפסדנו ככה לאורי אריאל והמתנחלים. הרי כולנו יודעים מה קורה בשטחים. כולנו מבינים שנוער שהגבעות וחבורות תג מחיר הם לא עשבים שוטים אלא המיינסטרים. כולנו יודעים מה זה התחלות בנייה, שמעולם לא נפסקו, ואיך הן יוצרות עובדות בשטח, ומנציחות את הסכסוך. כולנו נסענו בכביש 443 לירושלים והבנו שככה נראה אפרטהייד. לא כל כך בא לנו עכשיו שהעולם יחרים אותנו, אבל עמוק בלב אנחנו הרי יודעים שרוג'ר ווטרס קצת צודק, ואולי לא קצת. אבל מה אנחנו יכולים לעשות? המתנחלים האלה שולטים בהכל. בממשלה, בכנסת. הנוער ימני, שונא ערבים ומתעניין רק בסלפיז בלי ערבים.
לחיות יש משהו עצוב בעיניים. ולפלסטינים?
מה נשאר לעשות? לשנות כיוון. במקום להתעניין בבני אדם, שזה מסובך, בואו נתעניין בחיות. הן ממילא לא צד בעניין, יש להן מבט עצוב תמיד, וכל הקלה במצבן תתקבל בשמחה. שוב אנחנו מיישרים קו עם האנשים הנאורים בעולם. עם כל הכבוד לערבים האלה, הרי הם גם אשמים בלא מעט, לא נשכח זאת.
אני מאוד אוהב ומכבד את מיקי חיימוביץ', והיא באמת עושה דבר יפה ורציני, שאין בו קיצוניות ויש בו הגיון. אבל אני מתקשה להשתחרר מההרגשה שאם היא הייתה משקיעה את כל האנרגיה הזאת בניסיון לעודד את קידום תהליך השלום, ואם רותם סלע, הייתה מצטרפת אליה, יכול להיות שהן היו עושות משהו הרבה יותר חשוב, לפחות לטעמי, לטובת החיים שלנו כאן.
נכון, זה לא אמור להיות זה מול זה, זכותה של קוקוריקו התרנגולת לצעוד על דשא, אינה מנוגדת לזכותה של פטימה הפלסטינית למים זורמים, אבל עובדה שבישראל 2014 יש מלא גדודי עז א-דין אל-טופו ואין גדודי שלום. בימים אלה מתקיימת בארץ צעדה תחת הכותרת "מיליון ידיים להסכם". טבעונים, צמחונים וגם אוכלי בשר ומוצרים הבאים מן החי, מוזמנים להצטרף.