בזמן פרסום הטור הזה, בחמישי בערב, תתקיים ברחובות החתונה של מאור ורותם שמואלי. זו תהיה חתונה גדולה ושמחה בהשתתפות כל בני המשפחה המורחבת של החתן והחתן. רותם ומאור הכירו לפני שנה וחצי בפייסבוק. רותם בן 21, מעצב שיער, מאור בן 24 קוסמטיקאי. מאור אומר שתמיד רצה חתונה כמו של כל זוג ישראלי. והוא מגשים את החלום שלו ואולי את החלום של כל מי שלחם אי פעם למען זכויות הלהט"ב. חתונה רגילה, באולם תקני, בעיר ישראלית נחמדה, הרחק מתל אביב.
לקראת החתונה קיימו הוא ורותם כמה סשנים של צילומים. אחד מהם, כמו שנהוג עכשיו, היה עם אקדחי צבע. התמונות יצאו מוצלחות והשניים, שאיחדו גם את פרופיל הפייסבוק שלהם, בחרו לשים את אחת התמונות מהסשן כתמונת הקאבר שלהם. מי שייכנס לעמוד שלהם יראה מיד שני גברים צעירים שעומדים זה מול זה עם מה שנראה כמו תת מקלעים שלופים. רק במבט יותר עמוק, יתברר לצופה ששניהם מלאים בצבע שהתיזו אחד על השני.
כשהגיע הרגע לבחור מי יחתן אותם, החליט מאור שלא בא לו ללכת על הרשימה הצפויה של להטבי"ם מפורסמים, אלא למצוא מישהו ייחודי. גם זה טרנד שהולך וצובר תאוצה בחתונות גאות. למה להיות כמו כולם? למה בכלל שיחתן אותך מישהו מתוך הקהילה? מאור נזכר במוזיקה האהובה של נעוריו, ההיפ הופ הציוני של סבלימינאל והצל, והחליט שיואב אליאסי, הצל בשבילכם, הוא זה שמתאים לחתן אותו.
אין לי תשובה טובה לשאלה עד איזה רמה היה מאור מודע לבעייתיות הדימוי הציבורי של הצל במלחמה האחרונה. אני מתרשם שהצל נראה לו מפורסם מספיק, ובעיניו הוא "גבר", "בנאדם טוב", וסלב מדליק שלהזמין אותו לחתן זאת "יציאה". מאחר שאת השיחה עם מאור קיימתי בטלפון אחרי שהחתונה הפכה מאוד מדוברת, ברור היה בעיקר שמאור ורותם ממש לא מעוניינים להיות נושאי דגל של שום דבר. ואין להם שום ענין שהחתונה שלהם תהפוך לאירוע או לדיון פוליטי.
לסיום ההכנות החליט מאור שהוא רוצה סרטון של מפורסמים שמברכים אותם. כך הוא הגיע אליי בפייסבוק, ומאחר שחתונה של שני בנים היא דבר שמאוד משמח אותי, הקלטתי להם סרטון ברכה. אני מודה שיומיים אחר כך, שהחלו להתפרסם הידיעות על כך שהצל מחתן אותם, קצת התכווצה לי הבטן.
רק בישראל
אחרי שנשמתי נשימה ארוכה, הבנתי שהחתונה של מאור ורותם היא באמת רגע כזה בזמן, בסגנון "רק בישראל", שבעזרתו אפשר להדגים את כל מה שקרה לקהילת הלהט"ב המקומית בשנים האחרונות, ואת הדילמות החדשות של עידן הנורמליות. הרי על פניו, הרעיון שהצל מתחן זוג הומואים הוא רעיון עוועים. האיש הזה שעמד רק לפני חודש בברוטאליות בכיכר הבימה, קילל שמאלנים בזמן שהאנשים סביבו מרביצים להם מכות, ובעיקר הפך סמל לגסות רוח וסתימת פיות, הוא לא בדיוק הדמות שהייתי חולם לשים על פוסטר גאה.
מה גם שלא משנה איך הצל עצמו יגדיר את זה, ברור שה"חברים" שהיו איתו וכמעט דפקו מכות רצח לאיתן בן זוגי האהוב, הם לא כאלה שממש מבדילים בין בוגדים, ערבים, שמאלנים והומואים. כולם מסריחים בעיניהם, ולכולם מגיעה כאפה. שלא לומר אגרוף שירסק להם את הפרצוף. אין לי ספק שרבים מהם, משתמשים במילים "הומו מסריח" כקללה בשוטף.
המפגש בין הצל וזוג הומואים, בתור רב ומחותנים, הופך בהקשר הזה מופלא עוד יותר. הרי ברור שלפני עשר שנים, אף צל או דומה לו, לא היה מתחן זוג הומואים, בשום מקום ובשום קונסטלציה. והנה בשנים האחרונות דמויות ימניות קיצוניות, שחרטו על דגלן את שנאת האחר וסוגים שונים של גזענות, אנשים כמו מירי רגב ומשה פייגלין (שבינתיים קצת התקרר), מתעקשים להסביר שהם בעד שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה.
ממשלת ישראל, ראש הממשלה ומשרד החוץ, גילו כבר לפני כמעט עשור את הפוטנציאל היחצ"ני של ישראל כגן עדן לקהילה הגאה. סביב הניסיון שלהם להשתמש בקהילה נולד המושג "Pink Washing". ובאמת נשאלת השאלה האם העובדה שהצל מתחן זוג הומואים תגרום לאריות שלו להפסיק לקלל הומואים? להימנע מלהרביץ לטרנסיות? האם הצל מבין את הקשר בין אלימות שחווים תלמידים להטב"ים בבתי ספר לבין העובדה שהוא מחתן זוג הומואים?
ויש את הדיון היותר צפוי, אך לא פחות טעון על התודעה של מאור ורותם. במלחמה האחרונה התברר שיש קהל להט"בי לא קטן, במיוחד של גברים הומואים, שמעוניינים להדגיש, ובקול רם, את העובדה שהם ימנים ולעיתים גם שונאי ערבים, או לפחות מאוד לא מתעניינים בזכויות האדם של תושבים בגדה המערבית ועזה.
הנה עוד אחת מנפלאות ההתמרכזות. הומואים צעירים הגדלים בישראל, לא נאלצים להיאבק על מקומם, כי איש לא מפריע להם להיות מי שהם, ולכן אין בהם שום רגישות למיעוטים אחרים או לזכויות אדם כדגל. וכך חוזרת לה למרכז הבמה הסיסמה האמריקנית העתיקה שכבר היה נדמה שסיימה את תפקידה, "אנחנו בכל מקום". אז יש להט"בים בשמאל הרדיקלי אבל גם בנוער הגבעות. וכולם עכשיו רוצים לצאת מהארון גם כהומואים וגם עם הדעות הפוליטיות שלהם, תהיינה מה שתהיינה. אין לי מושג מה הדעות הפוליטיות של מאור ורותם, אבל ברור שמי שמזמין את הצל לחתן אותו, לא עירני לדקויות.
האם זה נורא ואיום? האם זה לא יעלה על הדעת? ואולי, כמו שטענתי תמיד, חלק מהשוויון כולל גם את הזכות להיות חלק מהמיינסטרים הישראלי, כולל הכל. ואם ברגע הזה בזמן הצל והגרוב הפטריוטי בגרסה שלו הם בון טון, אז כן, יש גם לא מעט הומואים שהם חלק מזה. זה כמובן מצער אותי, אבל באופן משונה, גם קצת משמח. זה מגעיל, אבל גם נחמד. הרי ברור שלנהמות הלאומניות יש עכשיו קהל עצום, אז כן, חלקם גם הומואים גאים.
אני באמת מאחל לרותם ומאור המון מזל טוב. מקווה שיהיו להם חיים יפים. שיקימו משפחה ויעמידו צאצאים, ויחיו באושר ועושר. אני מקווה שגם יום אחד הם יבינו למה זה היה כל כך מופרך לבקש מהצל לחתן אותם. ואולי מה שהכי יפה, וכמעט אוטופי, זה שהם לא יבינו לעולם.