אני לא מבין למה כולם חוששים מאיזה מהפך גישה מכיוונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הנה, בסוף השבוע האחרון הממשל שלו שב ואמר בקול ברור וחד: גמרנו. לא מעבירים יותר זכויות פליט מדור לדור. על פי הודעת ארה"ב המדינה צפויה לקצץ את הסיוע לפלסטינים, וכנראה שגם לאונר"א, שכתוצאה מכך תקצץ אף היא את תקציבי הסיוע שמועברים לרשות.
מדובר על כספים שמועברים שנה בשנה ומבוססים על מעמד פליט, כמעט נצחי, שיש לאזרח הפלסטיני. האמת היא אחרת לגמרי: הכספים האלה ממש לא מסייעים לשיקום האומה הפלסטינית, באשר תהיה. לכל היותר הם מנציחים את מצבם הדפוק של הפלסטינים עצמם, כי מי שמתרגל לחיות מקצבה של פליט כל חייו לא ייצא משם. אין ברירה, לפעמים צריך לתת לבנאדם בעיטה בתחת ולהעיר אותו.
אז תודה לך, מר טראמפ, שאתה עושה את מה שנכון לעשות. עכשיו נותר לקוות שהמהלך לא יטורפד דווקא בירושלים, אחרי שבעבר מומחי הביטחון שכנעו את הקבינט שחיתוך צינור התקציב לעזה ולרמאללה יביא עמו סכנה ביטחונית.
כל זה קורה שעה שטראמפ עצמו מצוי, כך נטען בתקשורת, ב"דיפ שיט". הטענות על העברת דמי שתיקה לנשים, לכשעצמן, לא אמורות להעסיק את בתי הנבחרים בוושינגטון. השאלה היחידה המשמעותית כאן היא האם המהלך הזה בוצע מכספי הקמפיין. כרגיל, גם כאן מדובר במופע צביעות שבו לתקשורת האמריקנית והישראלית יש הרבה מן המשותף. גם אם אכן טראמפ עבר עבירות על חוקי מימון הבחירות, הרי שגם קודמו בתפקיד, הנשיא המהולל ברק אובמה עשה את זה, ובהיקפים של מיליוני דולרים. במקרה של טראמפ מדברים על הליך הדחה, לא פחות. איך זה נגמר עם אובמה, אתם שואלים? הוא קיבל קנס.
המסקנה שלי מכל הימים האחרונים היא שאפשר להדיח את הדיבורים על מהלך ההדחה. זה שמייצרים פה תמונה שעוד רגע טראמפ נופל - זה פשוט נטול כל היגיון. הדרך לשם כל כך ארוכה, כל כך סבוכה, ורצופה בכל כך הרבה תרחישים לא הגיוניים. שחררו.
דבר אחד כן מכעיס אותי יותר מהכל. מייקל כהן, עורך דינו של טראמפ, שהעז לשרבב את אביו ניצול השואה לקו ההגנה שלו. את זה ממש שנאתי לשמוע. חתיכת נבלה, אתה עושה עבירות מס ואתה מערבב את השואה כדי להגן על עצמך? קודם כל יצאת שטינקר, ואתה גם נבזה. אתה שילמת לשחקניות פורנו, מה אתה רוצה?
כך הפכה כתבת "הארץ" את נתניהו לנורמלי
כל הזמן מדברים כאן על השנאה וההסתה, שבה כמובן אשם רק צד אחד של המתרס הפוליטי. והנה, דוגמה חיה קיבלנו בסוף השבוע, כאשר נעה לנדאו, שליחת "הארץ" לווילנה, נתקלה ברה"מ וברעייתו כשהם מטיילים במהלך השבת, מסתובבים בעיר ופוגשים אנשים.
התמונה שלכדה, ובה נתניהו יושב בפינת רחוב, נעלי ספורט לרגליו ומבט של תייר בעיניו, זכתה לתגובות רבות, ובאופן "מפתיע" גם הובילה למתקפה מטורפת נגד לנדאו עצמה, כאילו היא מכשירה את השרץ. "איך את מעזה לעשות ממנו אדם נורמלי?", נשאלה העיתונאית. נו, באמת.
רבותי, זה מעיד על טרללת מסוג אחר. בגלל תמונה כמעט ניטרלית של ראש הממשלה הופכים את הצלמת למשת"פ, לא פחות. היו גם כאלה שכתבו לה שהיא "שמעון ריקלין החדש". קודם כל, זה מעיד על המצב הנפשי של המחנה האופוזיציוני. ובלי קשר, אם כבר ממנים יורש לריקלין - אני דורש את זכות הראשונים.
יאיר יסדר
ואיך אפשר בלי יאיר לפיד? בסוף השבוע כתב חבר הכנסת בפייסבוק כי "המשבר בין ארה״ב לתורכיה הציף לאחרונה דאגה חדשה ובלתי צפויה: לפי ההסכם בין המדינות אמורה תורכיה להיות מרכז איזורי לטיפול במנועי ה-F-35. בימים האחרונים פעלתי מול גורמי המקצוע כדי להביא לביטול העסקה הזו והעברת הטיפול במטוסי החמקן לישראל". קראתי ונדהמתי. מול איזה גורמי מקצוע פעלת? האם מול הפנטגון? מול דונלד טראמפ או ג'ון בולטון? האם בכלל פגשת את בולטון כשהיה בישראל? או שיש לך קשר בלתי־אמצעי טלפתי עם מקבלי ההחלטות בארה"ב וכך הצלחת לייצר את ביטול העסקה?
אני חייב לומר שגם אני התייעצתי רבות עם דונלד טראמפ בתקופה האחרונה, פעלתי מול גורמי המקצוע המתאימים בארה"ב, וגרמתי לו להגיע לצפון־קוריאה.
או שלא.
כי כמו שאתם רואים, אין מילה טובה לתאר זאת מלבד חארטה. אלה בדיוק המקומות שאתה תוהה מה זו הליצנות הזו. יש לך מספיק חומרים, תפיסות וגישות לבוא ולייצר לעצמך סדר יום. "פעלתי מול גורמי המקצוע"? איזה מין גורמי מקצוע? פתטי.
האזינו למונולוג המלא: