השבוע התחיל וכבר שמנו גז: נראה ששוב יש התעוררות של מתנגדי הסכם הגז, וקול הצעקה שלהם מהדהד היטב בתקשורת. אז זה הזמן שלנו להזכיר את מה שאותם מתנגדים לא ממהרים לציין בקול רם: הם אמרו שהמתווה לא יביא לפיתוח 'לוויתן' - אבל פיתחו אותו. הם גם אמרו שלא ימכרו את 'כריש' ו'תנין' - אבל גם זה קרה. אחר כך אמרו שלא יהיו חוזים עם ירדן ומצרים - אבל חתמו על חוזים. וגם לגבי הטענה שמחיר הגז כאן יקר בהשוואה לעולם? אמרו גם את זה - אבל זה שקר. המחירים כאן נמוכים ממדינות רבות, כולל אנגליה והולנד.
עם זאת, צריך להבין מה עומד מאחורי העלאת המחירים הצפוייה. חברת החשמל, כשבאה לחתום עם חברות הגז על ההסכם בשנת 2012, הייתה אמורה להצמיד את מחיר הגז לשוק מדד האנרגיה, קרי - למחירי הגז בעולם. מה שקרה בפועל הוא שכלכלני חברת החשמל, כמו גם ראש רשות החשמל דאז, אורית פרקש-הכהן, העריכו כי המחיר יעלה, ובחרו להצמיד את מחיר הגז למדד המחירים האמריקני. מאז הדולר התחזק, המדד עלה - והשאר הוא היסטוריה. את המחיר, למרבה הצער, אנחנו כנראה נשלם.
שמישהו יתן ליאיר גולן שיעור על פנסיות
במהדורה האחרונה של "אולפן שישי", נשמע סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף יאיר גולן, כאומר: "מישהו פה לקח הימור על הפנסיה שלי". לא יכולתי שלא לצחוק בקול רם. בחייאת, שמישהו יעשה לו שיעור על פנסיה תקציבית, כי היא נכנסת בימים אלה כל חודש לחשבון הבנק שלו.
יאיר גולן, כמו יוצאי צבא רבים שפושטים את מדיהם בגיל 45 פחות או יותר, מקבל מתנה מהמדינה. הפנסיה שלו נכנסת ותיכנס כמו שעון, בלי קשר לגובה ההכנסה שלו בשוק הפרטי. פנסיה ומשכורת, יד ביד עד הפרישה. יאיר גולן לא יודע את זה? אני בספק.
בשנת 2035, על פי הערכות, עתיד לקרוס המוסד לביטוח לאומי ואיתו כל התשתית הכלכלית שעליה אנחנו נשענים. מי שישלם את המחיר הם הילדים והנכדים שלנו - וכל זה למה? כי המדינה שלנו לא השכילה להעביר את כל הפנסיונרים שלה למסלול שבו לא היא משלמת על הפנסיות שלהם - אלא הם. ומי ייקח על זה פיקוד?
קרן וקסנר מתחמקת מלתת תשובות
החשיפה שלנו בתוכנית על קרן וקסנר והכספים הרבים שהעבירה לאהוד ברק עבור "מחקר" ממשיכה לעורר הדים, והפעם: מתוך הקרן עצמה, דבר שלא קורה לרוב.
בשעת לילה בשבוע שעבר קיבלתי מכתב מטעם בוגרים של הקרן בישראל, שבו נכתב בין השאר כי "לאורך שלושה עשורים פועלת הקרן בצניעות הרחק מאור הזרקורים, זו דרכה. לצערנו, לאחרונה עולה שמה של הקרן לכותרות שלא בטובתה. הקלות הבלתי נסבלת של הציוץ ברשת, הסגנון חסר הגבולות בבלוג והיעדר קשר בין המילה המתפרסמת למציאות - כל אלה מנסים לייחס לקרן זיקה פוליטית, מניעים לא חיוביים ואף גרוע מזה".
בהמשך נכתב: "מיותר לומר שאין קשר לאמת. נעדכן כי לפני כחודש נפגשנו ביוזמתנו עם נציב שירות המדינה, ולפני ימים אחדים קיבל הנציב מכתב מנשיאת קרן וקסנר. הנשיאה התייחסה למסע התקשורתי המתנהל נגד הקרן והבהירה שהקרן אדישה לעמדותיהן הפוליטיות של המועמדים לתוכנית. לבסוף התייחסה הנשיאה לסוגיית התשלומים לאהוד ברק וטענה שהם נעשו במסגרת פעילותה הפילנתרופית הרחבה של משפחת וקסנר, המסתכמת במאות מיליוני דולרים, ושאינה קשורה לפעילות הקרן בישראל'.
הם כתבו, אני קראתי. דבר לא השתנה. זהו אחד ממכתבי גלגולי העיניים המוצלחים בהיסטוריה. מצד אחד, לא קיבלנו כאן תשובה כלשהיא על נושא ה"מחקר" שעליו קיבל ברק את סכומי העתק. במקביל, נכתב כי הקרן הציגה את פעילותה בפני הנציבות כ"פילנתרופית". כיצד זה מתיישב עם הגדרת התשלום כ"מחקר" על פי התיעוד הממוסמך שבידינו?
אנחנו, בכל מקרה, נמשיך במחקר שלנו: נדרוש לראות את המכתב ששלחו לנציבות, וננסה לקבל את התשובות שלא ממהרים לחשוף בפנינו - מה מהות הכסף שהעבירה הקרן ומה קיבלה בתמורה מראש הממשלה לשעבר?
בנעליים של יאיר נתניהו
ולפני סיום, אי אפשר שלא להתייחס גם ליאיר נתניהו. כבר שבוע שהתמונה שלו עם אצבע שלופה מופיעה שוב ושוב ברשתות החברתיות, ולא משנה מה נמצא בראש סדר היום. ומה אתם הייתם עושים, גיבורי המקלדת, אם אתכם היו מקללים? אם עליכם היו מאיימים?
אני יודע שיכול להיות שהייתי משתמש במילים אחרות, אך גם ייתכן שהייתי מגיב יותר בחריפות אם הייתי עובר את מה שהוא עבר בבית המשפט. ואתם? אתם מספיק הוגנים להגיד את אותו דבר על עצמכם?