כולם מצפים שאצא בחמת זעם נגד השעייתי מתאגיד השידור הישראלי, אבל מכיוון שאני מנהל הליך משפטי מסודר מול מעסיקיי, שאותם אני מכבד מאוד, אשתדל להיות מרוסן. אומר זאת כך. בעדינות, כן? לא "קמפיין" ולא נעליים.
ההופעה שלי עם הגיטרה, שמעון ריקלין, ינון מגל ואחד, בנימין נתניהו, היא חלק מפרויקט מוזיקלי של שירי שבת, שאנחנו מקיימים כבר כמה שבועות, וששלושתנו שואפים להגיע איתו למשהו יותר גדול בעתיד. ריקלין הציע בעבר לצרף פוליטיקאים כאורחים לפרויקט, והיו כאלה שרצו להרים את הכפפה.
נתניהו, שהשתתף בסרטון האחרון, הוא כנראה לא האחרון שישיר איתנו, אבל לא היה ספק שהוא ראוי להיות הראשון. בכל זאת, ברגע שראש הממשלה מסכים לבוא לשיר איתך שיר שבת - זה יותר חזק ויותר גדול מהכול, אז עשינו את זה. הביצוע המשותף איתו הוא שיר לשבת ותו לא. לא אמרנו מילה בעד הליכוד או נתניהו באותו סרטון. בקיצור, זה לא היה חלק מקמפיין, לכל היותר חלק מקמפיין שלנו.
תקנו אותי אם אני טועה, אבל אתם, אלה שקוראים אותי כאן עכשיו, שומעים אותי ב־103fm או רואים אותי בטלוויזיה או בעיתון יודעים היטב את עמדותיי. הרי מעולם לא הסתרתי אותן. בטורים שלי אני כותב דברים שהם הרבה יותר בוטים ומוחלטים בעד ראש הממשלה. יתרה מכך, אני קיבלתי הצעה מראש הממשלה להיות חלק מרשימת הליכוד. יכולתי גם להיות חלק מהרשימה בבחירות הקרובות, אבל אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, כי התפקיד שלי הוא אחר. אני מביא פה את הדברים שאף אחד בתקשורת לא התעסק בהם.
לדעתי אין איש אחד בישראל שלא מכיר את דעותיי, וזו גם אחת הסיבות שהתאגיד גייס אותי להגיש תוכנית. אני מייצג ציבור גדול, ומרגיש כמעין שליח של כמעט מיליון מצביעי ליכוד. הקול שלהם צריך להישמע.
כל הזמן אתם טוענים כלפי וכלפי חבריי לסרטון הזה, אחים שלי, שאנחנו מדברים בצורה גסה, שאנחנו משסעים, שאנחנו שונאים. אני לא חושב שזה נכון, ואני מציע גם לכולם לבדוק את הציוצים שלי. מעבר לעובדה שאני משתדל להיות ענייני, מנומק ולענות לכל אדם מבלי לפגוע, אני גם פועל כדי להגן על חופש הביטוי של כולם. כולם! ובמיוחד אלה שאני לא מסכים איתם.
אני קראתי ברדיו, לדוגמה, לשמירה על חופש הביטוי של אנשים כמו אושרת קוטלר. מה קורה מהצד השני? מאז שפורסם הסרטון הזה אני תחת מתקפה של עיתונאים, חלקם קולגות שלי, חלקם בכירים ביותר, על חופש הביטוי שלי. במפגן של אבסורד קראו לפטר אותי, לא פחות, בגלל שיר ששרתי ברשת חברתית. ומילא אם הביקורת הייתה על דברים שאמרתי ברדיו או בטלוויזיה, הייתי נעלב פחות.
כן, אני רואה כאן פער משמעותי בין הביקורת לבין המציאות. לא הייתי מסכים להנחות כנס בחירות של הליכוד, או להשתתף בתשדיר בחירות עבור מפלגתו של נתניהו - אבל בשיר לפני שבת, ואחרי שריקלין, מגל ואני פנינו לכמה פוליטיקאים, אני לא רואה פסול. אני לא דיברתי פוליטיקה, אני רק שרתי וצחקתי. אם אתם חושבים שהרגע הזה, שבו שרים שיר, הוא תעמולה פוליטית בוטה - בסדר. מה אני אגיד לכם, בעיני לא.
לא האמנתי שנגיע לכזה טירוף וטרלול, ששלושה ימים מתעסקים בשיר. זה רק מעיד על רמת האמוציות שנתניהו מגרד משני הצדדים, ויותר מכל על דבר אחד, שכואב למבקרים יותר מכול: לרגע אחד הצלחתם גם אתם לראות את ראש הממשלה שלכם אנושי.