עוד חוזר הניגון? פחות מ־24 שעות חלפו מהרגע שישבתי אתמול מול המיקרופון, כשסביבי אווירה מלאה בביטחון ותחושה כי מערכה צבאית נרחבת עומדת להיפתח. הבוקר שבתי אל אותו אולפן, עם הפסקת אש שמעוררת תחושה קשה בקרב תושבי הדרום, בקרב מי שהצביע למי שיושב כעת בכנסת, בממשלה, בקבינט, בלשכת ראש הממשלה. בושה, השפלה, הכל כבר נאמר סביבי.
עם זאת, צריך להניח את האמת המרה על השולחן, גם כשהיא לא נעימה. אלה שאומרים "אוקיי, בואו נצא למלחמה", גיבורים גדולים מול מצלמות או מקלדות - היכן הם יהיו כשיגיעו הגופות הראשונות? איפה יקברו את הגבורה הזו?
לכן, עם כל הכבוד וההבנה לכעס של חלק מחבריי, אני חושב שמה שקרה ביממה האחרונה הוא הוכחה נוספת שראש הממשלה שלנו נאמן לתפיסה שלו: לא נכנסים למלחמות מיותרות. אני גם מאמין שהוא לא לבד, ושבניגוד לדברים של שרים כאלה ואחרים שטענו כי "נכלאו" בישיבת הקבינט הממושכת אתמול בתל אביב, דווקא נרשמה שם בחדרי חדרים הסכמה רחבה - שלא נאמר הסכמה פה אחד - ללכת עם המלצות מערכת הביטחון, לשמור על איפוק ולא ללחוץ על ההדק.
אחרי שורה של סבבי ירי והתקפות הדדיות, שהחזירו אותנו כמעט לאותה נקודה, הגיע הזמן לשנות את התפיסה. היו כאלה שאמרו שצריך "להחליף דיסקט", אבל לטעמי צריך לזרוק את אותו דיסקט. הוא מיושן, הוא לא רלוונטי לעידן שלנו. מי משתמש בכלל בדיסקט? הגישה שלפיה אנחנו מדברים עם אחד, אבו מאזן, ונלחמים בארגון ששולט ביד רמה בעזה היא אותו דיסקט מאובק. אנחנו צריכים להיות מחוברים למציאות, ולהגיע להבנה שכרגע, הגורם היחידי שיכול להיות בעזה מלבדנו הוא חמאס. כן, חמאס הוא הארגון ששומר על עזה, ואם רוצים לשנות את המצב, הוא הכתובת.
לא מבינים למה אני כותב את זה? אנסה להסביר את עצמי באמצעות דוגמה: בכניסה לאתר פסולת יושב שומר שממלא את משימתו תמורת תשלום. יום אחד אותו שומר מחליט לדרוש יותר כסף ומאיים שאם לא יקבל העלאה - הוא יעשה לנו בלגן. בידינו הברירה בין שתי אפשרויות לא מדהימות: לזרוק את השומר מכל המדרגות או לנהל בעצמנו את אתר הפסולת.
ולכל אותם אנשים שמשווים אותי לתמר זנדברג, לאלה שקוראים לי שמאלני או ביביסט לאור העמדה שאני מציג בנושא הזה ואחרים: אחרי שהעלבתם, אני רוצה להזכיר גם לכם שבזמן שהתותחים שלנו רעמו במלחמת לבנון השנייה ציינתי בכל פורום שלטעמי יצאנו למערכה בחיפזון, בלי שכל, ושגם אם מבחן התוצאה צלח והביא עמו הרתעה בחזית הצפונית, הדרך שבה היא הושגה הייתה שגויה.
כן, אני תומך במדיניות הימין וחושב שנכון להיום זו המדיניות הנכונה. אני מבין שמדינה פלסטינית ביהודה ושומרון תהיה קופי־פייסט של מה שקורה בעזה. המחשבות של כל אותם מבקרים על הסדר שכולל הקמת מדינה פלסטינית תוך פינוי יהודה ושומרון הן לא פחות ממטופשות.
אם מדינת ישראל, צה"ל, מערכת הביטחון וראש הממשלה לא מוכנים להיכנס לתוך רצועת עזה כדי להוציא את חמאס לחלוטין, כנראה שיש להם סיבה טובה לכך. לכן כל סיבוב שלא נעשה יוביל אותנו לאותו מקום. המסקנה היא אחת: את הזבל של עזה תשאירו לעזתים לנקות.
להאזנה למונולוג: