הפיגוע אתמול באזור התעשייה ברקן מרסק את הלב. שני ישראלים נרצחו בדם קר, שלישית נפצעה, כאשר היורה הוא פלסטיני, שעל פי ההערכות עבד במקום. הפעם הוא שב אליו, חמוש בנשק חם, ולא היה מי שעצר אותו מללחוץ על ההדק או מנע ממנו לברוח מהמקום.
אני בעד החוק הפלסטיני, שבו רוצח נדרש לפצות בצורה משמעותית את משפחת הנרצח. אילו האדם שרצח את השניים בפיגוע המתועב הזה היה נוטל את חייהם של שני פלסטינים - היו עליו סנקציות פי אלף ממה שיקבל במדינת ישראל. אדם שרצח לא יישב רק בבית הסוהר - אלא יידרש לשלם סכומי עתק של פיצויים.
אני לא בעד מלחמת חמולות - אבל חוקי המדבר שמסדירים את היחסים בין בני האדם עולים על מערכת משפטית שלא מפעילה פרוצדורה משפטית מסודרת. במצב כזה ברור לכולם שכאשר אדם פוגע באדם אחר - ברור שיפגעו בו ובילדיו. זה אמנם נשמע ברברי, אבל רק כך מייצרים הרתעה הדדית.
לא כתב את הספר
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע בסוף השבוע לבית שאן כדי לנאום בכנס בחירות מקומיות. בצאתו מהאירוע נכנס מפגין לנתיבי השיירה. מאבטח של רה"מ זיהה אותו, הטיח אותו לקרקע ועצר את האירוע.
בתוך זמן קצר החלה להישמע ביקורת על ה"אלימות" שננקטה כלפי אותו מפגין, איש שב"כ בעברו. בהיותו כזה גם הוא ודאי יודע ששיירות של מנהיגים לא עוצרות. פשוט אסור להן לעמוד - כי הן עלולות להפוך למטרה נייחת. לכן, מעשיו של גונן בן־יצחק הם בעיני חמורים יותר מאירוע רגיל. זה היה מאוד מסוכן.
בתוכנית הרדיו שלי ב־103fm ניסיתי לעמת את ח"כ יעל כהן־פארן, שביקרה את פעולת מאבטחי רה"מ, עם הנהלים האלה, עם הסכנה שבעצירת השיירה, עם העובדה שבמילותיה היא מבקרת את הש"ג, עובד מדינה שמבצע את תפקידו בדיוק לפי ספר שלא הוא כתב. ביקשתי ממנה להתנצל על הדברים. זה לא קרה.
אמר את דברו
ובארה"ב, הסנאט אמר את דברו: למרות הרעש, התלונות והמחאה הציבורית, נסללה דרכו של ברט קבאנו לבית המשפט העליון בארה"ב. ההחלטה הזו לא הפתיעה אותי, שכן מתחילת הדרך הימרתי שכך יהיה.
נשאלתי אתמול למה אני עולץ בעקבות ההחלטה, והאמת היא שאני לא. אני מאמין שבית המשפט העליון צריך להיות ליברלי, וקבאנו השמרני לא בהכרח יפסוק החלטות שאני באופן אישי בעדן, אבל מי אמר שהשמאל הוא בעל הבית הבלעדי על הליברליות והימין על השמרנות? אולי פעם זה היה נכון.
העולם, בעיני, מתחלק בין מי שחושב שאפשר לנהל אותו לפי מרשם נכון ותוכנית פעולה (מי אמר שמאל לדורותיו?), לבין אלה שמאמינים בחירות.
אסביר את עצמי דרך דוגמה אחרת: נושא ההפלות לאורך שנים נמצא במוקד העימות, כאשר כל דת רואה אותו בצורה אחרת. אני לא אוהב הפלות, אין מי שכן - אבל אני מאמין בכל לבי שזכותה המלאה של כל אישה להחליט בעצמה על גופה. מנגד, אני גם מכבד את תפיסת העולם הנוצרית שרואה בהפלה רצח לכל דבר ועניין. מערכת משפט ליברלית צריכה לסלול דרך באמצע השביל: לעשות הכל כדי למנוע הפלות מבלי לאסור אותן. כאלה החלטות אני מקווה שיקבל גם קבאנו בתפקידו החדש.
והליברלים בשם השמאל? הם צריכים לעשות בדק בית. הרי אלה שהכי נלחמים נגד עונש מוות למחבלים הם אותם אנשים שתומכים בהפלות - גם כשהסיבה להן היא פגם אסתטי בילוד. את הסתירה הזו אני מתקשה ליישב.