סיפור האונס של הילדה בת ה־7 מזעזע. אין מילים אחרות. כאב לילדה בת 7 וחצי, כל סיפור כזה מעיק פי כמה, ואני גם לא מפסיק לחשוב גם על הטינופת שעשה את המעשה הזה.
אין כל שאלה בחומרת המעשים המחליאים - אבל יש שאלות שכן נותרו פתוחות, ולכן אני חושב שלסיפור הזה יש לגשת בזהירות עם כל סימני השאלה שיש. את הדברים האלה אני כותב דווקא בשל דעותיי, ודווקא בשל היותי יהודי.
ביהדות אין דבר יותר נורא מעלילת דם על אדם שהוא אינו המבצע - זה איום ונורא ובלתי נסלח. לכן, יכולים להתעצבן עליי - אך כרגע אנחנו נמצאים על קרקע לא יציבה, ולראייה - המשטרה מחזירה את התיק לחקירה.
ואת נושא המשטרה אני רוצה לפתוח. מונח מול עיניה של מדינה שלמה תיק כל כך חמור. כל כך מטלטל. לא ברור לי למה מי שחוקר את הפרשה זו תחנת מודיעין־עילית ולא היחידה לפשעים מיוחדים או אפילו משטרת מחוז ש"י.
את השאלה הזו הפניתי הבוקר ב־103fm למאיר ארנפלד, ראש מפלג חקירות ביאח"ה לשעבר. גם הוא לא מבין את מהות ההחלטה, ואומר: "מפתיע שצוות מהתחנה, שעמוס בתיקים אחרים שדורשים מענה, עוסק בעניין הזה". לדבריו, גם אם הוקם לצורך התיק צוות חקירה מיוחד, ליחידות המחוזיות יש יכולות ומשאבים שאמורים לתת פתרונות.
וזה לא המקום היחיד שבו עולות תהיות. בכתב האישום מופיעה טענה שהיו סייענים. איך נסגרה החקירה מבלי למצוא אותם? הרי תיאורטית אפשר לבדוק איכונים של טלפונים. גם ארנפלד שותף למחשבה שלי כי "התיק הזה מעלה המון תהיות וסימני שאלה", אך מדגיש: "אני לא מאמין שהיו מגישים כתב אישום אם לא היה פאזל מושלם".
מושלם או לא, אי אפשר שלא למתוח ביקורת על הדרך שבה הדברים קורים. לעת עתה, המקרה הזה מנוהל בתחנת משטרה מקומית, כאשר החשוד הוחזק במעצר עד עכשיו לאורך 46 ימים. אם הוא ביצע את המעשה הזה - הוא בן מוות. אין דבר יותר מתועב מדבר כזה. אם הוא לא ביצע את זה - זה לא פחות גרוע. המשמעות היא שהאדם האמיתי מסתובב חופשי.
למה רק עכשיו, אחרי שהכול פורסם צריכות להידלק הנורות? עכשיו, אחרי שכל המדינה מבעבעת, נזכרים לבדוק את זה שוב? ככה זה עובד במשטרה?