גדעון

החבר גדעון בא לעזרת חבר כמו שאומרים הילדים. הבעיה הכי קשה של גדעון שרובנו שואלים, מי זה גדעון? ניסיתי לבדוק עם סירי והיא שאלה אותי, "למה זה מעניין אותך?". בתכל'ס, יודעים שהוא היה בליכוד, ניסה להתמודד מול נתניהו בבחירות על ראשות הליכוד ונכשל. וזהו. התקשורת והסקרים מאוד רוצים שהוא יצליח וזה בעיקר מזכיר את סיפורו של פייגלין. תשאלו אנשים למה להצביע לגדעון, והם יענו הוא ימני, הוא לא יישב עם ביבי והוא סבבה. גדעון יהיה מאוד מופתע ביום הבוחר. הוא יעמוד מול כיסאות ריקים באולם לאחר שתוצאות הבחירות יפורסמו. בדומה מאוד לפייגלין. בין השאר כי למרות הוותק הפוליטי שלו, הוא נחשב כברירת מחדל חסרת מעוף ודווקא שאשא ביטון, שצעירה ממנו בזירה הפוליטית, מורגשת כיו"ר המפלגה.

אתמול נתניהו כינה אותה "פאקה פאקה" בהמשך לנה-נה-נה-נה ליונית לוי, והניסיון שלה לטעון לגזענות מצידו של נתניהו עיצבן אותי כמזרחי. הדגש בפאקה פאקה הוא על סגנון דיבור חסר האחריות שלה כדי לקושש קולות על חשבון חיי אדם. על איזה פאקה פאקה נתניהו דיבר? ב-9 בנובמבר, למשל, היא אמרה בוועדת הקורונה: "מנתוני התחלואה מתייצבת מגמת הירידה, ולכן לא ברורה הקטסטרופה המשודרת כיום". ב-11 בפברואר בראיון ל-N12 אמרה: "כל עניין התמריצים להתחסן הוא למעשה כפייה" ובעצם עודדה את סרבני החיסונים רק בשביל הון פוליטי אגואיסטי וסיכנה חיי אדם.

לכן ההישענות על המזרחיות שלה עצבנה אותי מאוד כמזרחי. אל תישעני על מזרחים או נשים כדי להסיר ממך אחריות. את מערכת החינוך רצית לפתוח באוקטובר, את התרבות בדצמבר ואת חדרי הכושר רצית לפתוח למרות שידעת שאין נתונים מדויקים, וברור היה לך שכולם משקרים בתחקיר האפידמיולוגי. בחרת להפוך את "אין נתונים מדויקים" ל"יש נתונים שמראים שאין הדבקה בחדרי הכושר". את מנהיגת מקהלת הפאקה פאקה במלוא מובן המילה.

לפיד

לפוליטיקאים יש הרגל מגונה להאמין בכל מה שכתוב עליהם. גם אם הם כתבו בעצמם על עצמם את הדברים. לעיתים הם אפילו יודעים שעיתונאי מסוים מרח עליהם דבש ובתמורה מקבל סקופים באופן שוטף מהדובר שלהם. עכשיו, דמיינו את הפוליטיקאי מקבל את העיתון בבוקר, שותה קפה, עוגייה קטנה ובום, איזו הפתעה, מחייך לעצמו מר פוליטיקאי ומיד משתף בקבוצות שלו את הידיעה.

מדינה שלמה שוב בדרך לבחירות ולא מהסיבות הנכונות. ההוכחה לכך היא בתמהיל הטוענים לכתר שמאמינים בצורה מביכה למילים ש"נכתבו" עליהם ולא זכו לרגליים בקרקע. יאיר לפיד 8 שנים נכשל כי המוצר שלו מסתכם בהצגת הבעיות. לפיד אחלה פרזנטור ל"בעיות" אבל כשהוא מציג פתרון, אפילו תומכיו דלי הבעיות מעבירים ערוץ או רצים לגשר לתלות שלט. המסרים של לפיד שטוחים וכשהוא מרגיש שטוח מדי אז הוא מתמרץ שנאה נגד חרדים. כנראה כשהבעיות נגמרות ועדיין לא מאושרים אז מאשימים את אלוהים או מי שנראה לך קרוב אליו. עצוב שזה מה שנותר מלפיד.

בנט

אדון בנט מצליח למכור חריצות ואכפתיות שנובעות בעיקר ממגלומניה, וזה אחלה, מגלומניה חשובה לכל אדם החולם על מנהיגות. הבעיה שבשונה מנתניהו, אצל בנט עודף המוטיבציה שקוף מדי ולוחץ. לפעמים נדמה שהוא מביט בעבר של נתניהו ופשוט עושה העתק מעברית והדבק באינדונזית. בנט מזכיר את הבחור שהלך לרב וסיפר לו שבחלומו ראה שהוא איש גדול וחשוב בעם, אז הרב ענה לו, "חלום יפה, עכשיו אתה רק צריך שהעם גם יחלום אותך בחלומו". אחי, אי אפשר לגרד חסימה ולשים כתר על הראש, לא כל יום פורים.

בנט ולפיד כבר מבינים עמוק בליבם האופטימי עד כאב, שהם לעולם לא יהיו ראשי ממשלה. לכן הם מוכנים לכל קונסטלציה שלא תהיה והעיקר שיהיו רשומים כראש ממשלה ואפילו ליום אחד. שניהם יודעים שעפ"י תקיעות המערכת הפוליטית, האיש שיחליף את נתניהו טרם הוצג כאלטרנטיבה לציבור. בקיצור, עליתם גבוה מדי, ולכן, לפיד לא יזכה אפילו לתפקיד שר המים ויתרגל עזיבה, ובנט חייב לשתות מים קרים ולתרגל תפקיד שר בכיר ולחייך. זו התקרה, תכירו.  

התקיעות הפוליטית נוצרה בעיקר מהצורך של מגלומנים להתקדם בחיים מבלי לחבור למגלומן שבראשות הממשלה. הציבור מרגיש שה"שינוי" שהם רוצים הוא לטובתם האישית ולא מתחבר לחרם על נתניהו. לכן, המנדטים מסתדרים בצורה שנתניהו נשאר ראש הממשלה וכולם עוזבים, נוטשים, מתחברים, מתנתקים, מחליפים שמות, מבטיחים תקוות ועוד ניסיונות מביכים להזיז מנדטים.

עכשיו יותר מתמיד יש הזדמנות היסטורית לממשלת ימין יציבה. בנט וגדעון, אם יעברו חסימה אחרי שתיית נתניהו, חייבים לאפסן את הדמיונות ולהקים ממשלה תחת נתניהו ללא רוטציות מופרכות חסרות פרופורציה לגודל הטבעי של שניהם. הציבור לא טיפש והם ישלמו על כל דרך אחרת שיבחרו ללכת בה ויכחדו פוליטית.