יום אחד הקורונה תגמר ונתחיל לחזור לחיים שלנו. לאט לאט או מהר מהר כמו שאנחנו הישראלים אוהבים. אבל לא בטוח כמה החיים החדשים שלנו יהיו דומים לחיים הקודמים שלנו. דבר אחד ברור: כבר אי אפשר יהיה לדבר על סולידריות ישראלית, גם לא בנאומים השמאלציים של הנשיא ביום העצמאות על הדשא עם החיילים המצטיינים או בנאום שר החינוך בחלוקת פרס ישראל.
מה שקרה בקורונה לא יישאר בקורונה. יש פה שתי מדינות ואין יותר טעם להכחיש את זה. אפשר לכעוס על זה מהבוקר עד הלילה ולקלל את החרדים בקללות נוראיות אבל הם לא כפופים לחוקים פה במדינה כי הם לא נשמעים לשום ממשלה ולשום משטרה ואצלם רק הרב קנייבסקי שקובע. או יותר נכון, רק הנכד של שר התורה הרב קנייבסקי קובע. הנכד יענקי הוא זה שמתקשר עם העולם החיצון ואומר לכולנו מה סבא שלו חושב. אתמול זה הגיע לשיא השיאים כשראש הממשלה צלצל לעדכן את שר התורה קנייבסקי שהממשלה מאריכה את הסגר בשבועיים נוספים, על הקו מהצד השני היה הנכד יענקי. כשנתניהו ביקש לדעת אם הסבא של יענקי הרב קנייבסקי יסכים להורות לחרדים להישאר בבית ולא ללכת ללמוד בשבועיים האלה הנכד אמר: אנחנו נחזור אליך.
ואין מספיק חחח בעולם.
כולם יודעים ששר התורה קנייבסקי לא יתקשר בחזרה לראש הממשלה וגם לא הנכד יענקי. כולם יודעים שהרב קנייבסקי והנכד שלו ממרידים את החרדים נגד הממשלה אבל אף אחד לא מעז לשאול למה לעזאזל המשטרה לא עוצרת לחקירה את שר התורה או יענקי?
אלינו הליברלים ראש הממשלה לא מתקשר לשאול אם נשלח את הילדים לגן או לבית הספר כשהסגר יוארך בעוד שבועיים. למה שיתקשר? אותנו ראש הממשלה אפילו לא סופר. למה שיספור? אנחנו מצייתים לחוקים והולכים לצבא ומפרנסים את עצמנו ומשלמים מסים ועושים כל מה שהממשלה מודיעה לנו גם אם אנחנו מקללים אותה מהבוקר עד הלילה. ומי שמפר הנחיות אצלנו הליברלים, חוטף דוחות. אותנו ראש הממשלה לא סופר, ולמה שיספור? אין מי שמייצג אותנו באמת בשלטון. אנחנו צריכים להתחנן שמרכולים יהיו פתוחים בשבת, היום היחיד שבו אנחנו לא מתפרנסים מצאת החמה עד צאת הנשמה. אנחנו צריכים ללכת שולל בכל בחירות לקלפיות אחרי מפלגות רמאיות שמבטיחות נישואים אזרחיים לכל בני האדם בלי הבדל דת, גזע, מגדר ונטייה מינית ואז משקרות לנו כשהן נבחרות. ולחרדים יש תמיד 24/7 מי שדואג. ובלעדיהם אין ממשלה בישראל וזה לא חשוב בכלל מי מנצח בבחירות. הרי מי שמאמין שגדעון סער יעשה את הלא ייאמן ויקים ממשלה בראשותו בלי הערבים כמו שהוא נשבע מהבוקר עד הלילה מבין שאת האצבע ה-61 יתנו לסער החרדים.
תל אביב צריכה לדרוש עצמאות כמו בני ברק
יום אחד הקורונה תגמר והליברלים יצטרכו להשלים עם זה שיש פה שתי מדינות. אחת לכל מי שהולך לצבא ועובד ומשלם מסים ומציית לחוק - ומדינה נפרדת לכל אלה שעושים שבת לעצמם ומקבלים מהמדינה את הכל. תקציבים וקצבאות. יום אחד כשהקורונה תגמר, הליברלים יצטרכו להבין שגם לנו מגיעות זכויות ולא רק חובות. יום אחד כשהקורונה תגמר, אנחנו כבר לא נסתפק במופעי אבו עלי דמיקולו כמו שרון חולדאי עושה כשהוא מחסן את צוותי ההוראה בניגוד להחלטת משרד הבריאות או כשהוא מודיע שבעוד עשרה ימים תפתח התרבות כשכולנו מבינים שבעוד עשרה ימים כולנו נהיה יחד עם "התרבות" בסגר שהוארך על ידי הממשלה בעוד שבועיים. כולנו? חוץ מהחרדים שימשיכו ללכת ללמוד ולהתחתן בחתונות ענקיות והמוניות כאילו שאין מחר. ואין משטרה.
יום אחד כשהקורונה תגמר, נבין שנכנסנו כולנו שוב ושוב ושוב ואולי חס ושלום יהיה גם סגר רביעי רק כי הממשלה לא רצתה לסגור חתונות המוניות במגזר החרדי או לבדוק ולבודד מטוסים שלמים של חרדים שהגיעו מניו יורק ומלונדון או לסגור גני ילדים ובתי ספר חרדים, כי הפוליטיקאים החרדים היו מפילים את הממשלה אם זה היה קורה. יום אחד, כשהקורונה תגמר, נבין שהליברלים צריכים להפסיק להיות פראיירים בארץ הזו ולהתחיל לדאוג לזכויותיהם.
אתמול שאל אותי שנקר, חבר של הבנים שלי עומר ויותם בני ה-20, האם לא הגיע הזמן שאנחנו הליברלים נדרוש עצמאות בארץ הזו. עניתי לו שאני חושב שאם חולדאי יעמוד בדיבורו ויתפטר מראשות העיר תל אביב, יהיו בקרוב לא רק בחירות לראשות הממשלה אלא יהיו גם בחירות על ראשות בירת הליברלים בישראל וזו תהיה הפעם הראשונה שיפתח פה דיון שכבר מזמן היה צריך להוביל למסקנה שתל אביב, בירת הליברלים בישראל, צריכה לדרוש עצמאות בדיוק כמו בני ברק. ושהגיע הזמן שראש הממשלה, אחרי שהוא מתקשר לשר התורה של החרדים קנייבסקי כדי להבין מה הוא חושב על החלטת הממשלה והאם היא סבירה, יצטרך להתקשר להתייעץ גם עם שר התורה של הליברלים, ראש עיריית תל אביב.