אופירה אסייג צדקה במאה אחוז כשגילחה את השפם לגדעון סער בהפתעה בשידור חי בשישי האחרון באולפן והכריחה אותו לחתום על התחייבות בכתב שלא יישב עם נתניהו. איזו ברירה הייתה לאופירה? סער בעצמו כבר שיקר כשאמר בסיבוב הקודם של הבחירות שהוא בעצם מתמודד בפריימריז מול נתניהו כי נתניהו משקר לבוחרים ושאין לנתניהו שום סיכוי להקים יותר ממשלה. שנייה לאחר שסער הפסיד בפריימריז הוא כבר קרא לאזרחים להצביע ליריבו.
סער אלוף בלגלגל עיניים בטלוויזיה, דודו ארז עלה על השטיק הזה שלו ועושה את זה מצוין ב"ארץ נהדרת". סער גם משקר כשהוא אומר עכשיו שאף פעם לא סגר את המרכולים בשבת. אז הוא חתם לאופירה על המסמך, מי ישמע. מי מאמין עדיין לפוליטיקאים שנשבעים באולפנים שלעולם לא יישבו עם נאשם בפלילים. אפילו ברקו נפל בפח והודיע בסיבוב הקודם לגנץ באולפן שיצביע לו כי הגיע הזמן לחילופי שלטון. ואז גנץ זחל לנתניהו. וגבי אשכנזי שנשבע לרינה מצליח שלא ישבר אפילו בסדנת שבי. ועמיר פרץ שחבל להוסיף עוד מילים. שנים אמרו על שמעון פרס שהוא שקרן ובשנייה שהיה צריך לקיים את הרוטציה פרס העביר את הכיסא של ראש הממשלה ליצחק שמיר בלי למצמץ ובלי לשקר ובלי שהיה חוק חילופים שיחייב אותו. פשוט פרס נתן מילה של ג'נטלמן.
ישראלים בני 20 שקיבלו זכות הצבעה בגיל 18 יצביעו ב-23 במרץ בפעם הרביעית בחייהם ואף אחד לא מתחייב שלא יצביעו ביוני בפעם החמישית. רק בשבוע שעבר אמר לי מייקי, חבר של יותם ועומר הבנים שלי, שהוא לא יודע איך יילך להצביע בפעם הרביעית ולמי אפשר בכלל להאמין. כולם שיקרו אותו. זו מציאות בלתי נתפסת שפוליטיקאים בישראל משקרים ככה ולא מתביישים להמשיך ולבקש מחדש את אמון הציבור. קחו את גנץ ולהקתו - שמבקשים עכשיו שוב את אמון הציבור. או את רם שפע ששיקר ושרץ שוב - בפריימריז בעבודה. או מירב כהן ששיקרה ורצה שוב - ביש עתיד. או אורלי לוי אבקסיס ששיקרה – ועכשיו משוריינת בליכוד. ומה ההבדל ביניהם? אין הבדל. כולם שיקרו ומבקשים שוב אמון. את חלקם התקשורת אוהבת יותר ואת אורלי לוי אבקסיס היא הכי שונאת. לחלקם סולחים הצייצנים ברשתות יותר. את חלקם תולים יותר גבוה מאחרים. אבל כולם שקרנים. מלא-מלא. אבקסיס ושפע. אבקסיס והנזל וגרטל, יועז הנדל וצבי האוזר. ומירב כהן - ובטח שכחתי עוד כמה.
וזה נכון שפוליטיקה היא אומנות האפשר. והפשרות. ופוליטיקאים משקרים ומעגלים פינות ודברים שרואים משם לא רואים מכאן. וזה נכון שתמיד פוליטיקאים שיקרו אבל בכל מעשה נבלה יש גם מידה. יש את הרגע הזה שהמים גולשים. הרגע הזה שברור שכל הפוליטיקאים הישראלים למדו בעל פה את הנסיך של מקיאוולי וזו נהפכה לדרך חייהם. ככה שאי אפשר יותר לנשום, כי זה לא שפוליטיקאים בישראל גם משקרים, זה הגיע למצב שפוליטיקאים בישראל אף פעם לא אומרים את האמת. אף פעם. ויסלחו לי יאיר לפיד ומרב מיכאלי, שאף אחד לא שם לב שהם אמרו את כל האמת ולא זזו ולא נעו מילימטר אבל כשהם לוקחים לרשימות שלהם כאלה ששיקרו מהרגע שנכנסו לפוליטיקה, ישראלים בני 20 מביטים בהם ואומרים "מה ההבדל?".
אתם סבבה אבל מה אתם עושים עם שקרנים. למה אתם נותנים להם בית והזדמנות שנייה בלי שהם עברו תהליך של הודאה וחרטה ותיקון? וזה בעצם מה ששאל אותי מייקי כשניסיתי לומר לו שלא כולם שיקרו אותו. "זה לא מגיע לנו", הוא אמר. אנחנו הולכים בפעם הרביעית לקלפיות ומותר לנו לרצות את המינימום: שפוליטיקאים שרוצים את הקול שלנו לא ישקרו לנו 24/7. שיאמרו אמת. שיהיו שקופים. וכשהם משנים את דעתם מקצה לקצה שיתגרדו בטלוויזיה ויענו על כל השאלות הקשותאם אפשר גם שלא יקריאו לנו דפי מסרים וגם שיבקשו סליחה מכל הלב על שקרנותם. בדוק?
מייקי אינו היחיד. וכדאי שתכניסו לכם טוב-טוב לראש, לפיד ומיכאלי, שהקול של מייקי הוא הקול של דור שלם. וכדאי לכם להקשיב אם אתם באמת רוצים לחולל שינוי בסיבוב הבחירות הרביעי ולהוביל את הליברלים.
אל תתנו הזדמנות שנייה לשקרנים שלא עשו תיקון. גם אם בטוויטר שונאים יותר את אורלי לוי אבקסיס, השקרנים האחרים לא טובים יותר ממנה וצריך להראות להם את הדלת.