למה שינועו אמות הסיפים? ולמה שתרעד האדמה? ולמה שתפתח חקירה? ולמה שייעצר הנאשם? מה קוראים לו בוזגלו? נאשם מנסה כמה פעמים ליצור קשר עם העד שהפליל אותו במשטרה ולהזכיר לו לפני שיעמוד על הדוכן בבית המשפט שאנחנו חברים ולמה לך ולזה, גבר. מה זה אסור? בדוק? למי זה אסור? לבוזגלו זה אסור. שכחתם כבר שלנאשם קוראים נתניהו? ושלנתניהו מותר הכל? גם להעביר מסרים לעד שהפליל אותו בתיק 1000 ארנון מילצ'ן. להזכיר לעד תביעה הזה שביבי עדיין אוהב אותו. אוהב נורא. וגם לבקש מהעד המפליל מילצ'ן שיתקשר לביבי, כי הגיע הזמן שנדבר קצת. בטח לפני הדוכן. ולמה שהאדמה תרעד.

אז מה, השתגענו? כן, השתגענו. לגמרי.

לאחר אינסוף דחיות ועוד היד נטויה, ושלושה סגרים וסגר רביעי שכבר מאיימים בו, וארבע מערכות בחירות ומי מאמין שחמישית לא בדרך, מחר יעמדו על רגליהם שני הנאשמים הכי חזקים במדינה, ראש הממשלה יותר מעשור בנימין נתניהו ומי שהיה המו"ל של המדינה עשרות שנים, ויצטרכו להשיב מודים או לא בכתב האישום על שוחד ומרמה שהוגש נגדם ומשפטם יפתח. וגם האלוביצ'ים יהיו שם כנאשמים.

זה לא רגע טכני, ועל זה בדיוק נאמר, קם ונהיה הדבר שזה היפוכו המוחלט של לא יקום ולא יהיה: מה שנתניהו ניסה לעשות בכל הטריקים והשטיקים האפשריים. טריקים? זו מילה קטנה לארבע מערכות בחירות שנועדו להשיג רוב של 61 שיהרוג את המשפט בחוק צרפתי בנוסח כזה או אחר. ושלושה סגרים בין לבין עם סגירה פעמיים של מערכת המשפט כדי להרוויח בדרך עוד קצת זמן.

המשפט שלא יהיה

אבל זה שהמשפט מתחיל מחר זה לא אומר שהמשפט גם יסתיים. משפט נתניהו נפתח אבל הוא יכול גם להסגר. החינמון "ישראל היום" פרסם הבוקר כותרת שהייתה אמורה להרעיד את המדינה אבל שום דבר כבר לא מזיז פה לאיש שערה באף: "יו"ר הכנסת: לדחות את משפט נתניהו עד אחרי הבחירות". יו"ר הכנסת יריב לוין שמזהיר שוב ושב את מערכת המשפט שלא תעז להתערב בהחלטות הכנסת, כי זו שבירה מוחלטת של הכללים בין הרשות המחוקקת לשופטת, שובר בעצמו את הכללים בין הרשויות ומתערב גם מתערב ובכל הכוח בהחלטת השופטים מחר ומזהיר אותם שלא יעזו לקבוע מועדים לשמוע עדים עד הבחירות ואלוהים גדול. אחרת, תראו תראו.

אתמול ישבתי באולפן פגוש את העיתונות בחדשות קשת 12 בפאנל משפטי עם משפטנים ועורכי דין וכמעט נפלתי מהכיסא כששמעתי את ציון אמיר, מבכירי המשפטנים בישראל ומועמד ראוי מאד בעיני לבית המשפט העליון, מהדהד משהו שיהפוך למחרת לקמפיין של יריב לוין בחינמון של בועז ביסמוט: בעצם, צריך לדחות את המשפט עד אחרי הבחירות. כי מי שמע, ואיפה זה תקין משפט באמצע מערכת בחירות? אז מתי יפתח, שאלתי את אמיר? אחרי הבחירות הרביעיות, חמישיות, שישיות, שמיניות, אף פעם בעצם?

אף פעם, בעצם, לא יימשך המשפט באמת. יימשך ממש הכוונה. יתנהל ממש. מיום ליום. כמו שמתנהלים משפטים פליליים בישראל נגד בוזגלו. זו התוכנית של הנאשם נתניהו. ועד שימות המשפט סופית וייקבר, אז נדחה ונשבש הליכים ונטריד עדים ונשכנע אותם שלא כדאי לכם לעמוד על הדוכן ולהפליל את ראש הממשלה. וגם נעביר מסר לעדי המדינה שגם להם לא כדאי יהיה למלא את חובתם ולומר את האמת כפי שנשבעו במשטרה וחתמו על הסכם לומר רק אמת. אז איפה הבושה? כי פעם נתניהו היה עונה לשאלות כאלה באולפן, מה? מה פתאום?

אז איפה הבושה אתם שואלים? מתה הבושה. מתה. גם המשפט מונשם ומורדם אבל ניתוקו מהמכשירים קרוב מאוד. זו התוכנית הסודית של נתניהו שהיא מזמן כתובת אש זועקת על קיר הדמוקרטיה. והבושה מתה רק כי אנשים מצוינים וערכיים כמו ציון אמיר גם אם הם לא מתכוונים, הציבור צופה בהם ורואה שהם מביטים מהיציע כאילו זה לא עניינם שלא רק המשפט של נתניהו עומד לדין אלא השוויון בפני החוק בישראל מוצא להורג.