קל להבין את ההחלטה של ראש הממשלה שלנו שלא לענות בחיוב להזמנה של חדשות ערוץ 2 ללכת לעימות הטלוויזיוני (יוזמה ברוכה).
הקמפיין של הליכוד עובד לא רע בשבועות האחרונים והקמפיין של "המחנה הציוני" כל כך רע, שאם הם היו בוחרים לא לצאת בקמפיין מצבם היה יותר טוב. בסקרים הראשונים שלאחר ההכרזה של בוז'י ולבני לרוץ ביחד לראשות הממשלה הם הובילו על מפלגת השלטון בפער שנע בין שניים לשלושה מנדטים, ואילו עכשיו הקערה התהפכה על פיה והליכוד מוביל עליהם באותו הפער.
רוצים את הקול שלי? לכו לעימות
אז בנימין נתניהו יושב לו בביתו וממאן להגיע לעימות. הוא אומר לעצמו, ובצדק, למה אני צריך את זה? חסרות לי צרות בחיים? הרי המשפט המפורסם אומר: "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה" (זה נשמע יותר טוב באנגלית). זו מחשבה נכונה כשלעצמה. אם הוא ימשיך בדרך הזאת הוא כנראה יהיה ראש הממשלה הבא - אבל אם הוא ילך לעימות, יהיה לו מאוד קשה כי יתקפו אותו מכל עבר מימין ומשמאל.
אבל, וזה אבל גדול, אנחנו מדברים על הבחירות לראשות הממשלה, לא על בחירות למועצת התלמידים בעירוני ד'. ראש הממשלה שלנו מעדיף לשתוק בבית מאשר להתמודד עם שאר ראשי המפלגות בעימות המדובר, הוא יודע שאם הוא לא שם, הם יכנסו אחד בשני והוא יקצור את הפירות, הרי אף אחד שם לא באמת יתקוף אותו כשהוא לא יכול לענות לו (לפחות לא כמו כשהוא נוכח), אבל כמו שאמרתי מקודם, כאן זה לא מועצת התלמידים, אם אדוני רוצה להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל, הוא חייב ללכת לעימות.
אני בתור בוחר, לא הייתי מצביע למישהו שמעז להתחמק מזה, לא משנה לי שהוא עושה זאת מהסיבות הכי מושכלות, ושזה הדבר החכם לעשות, אני רוצה לראות אותו עונה על השאלות הקשות כמו כל פוליטיקאי אחר שרוצה את הקול שלי. אני רוצה לראות אותו מתפתל, מזיע, תוקף, מתקיף, מחייך ועוקץ - ולא רק אותו. אני רוצה לראות את כל הפוליטיקאים שלנו ככה. אם אתם שואלים אותי, אני הייתי מקבע את העימות הזה בחוק, ואפילו דואג שהוא יהיה כפול, העימות הראשון כחודש לפני הבחירות והשני כשבוע לפני, ככה לא תהיה להם את האפשרות להתחמק, מי שלא יופיע, לא יוכל לרוץ לכנסת, אני יודע שזה נשמע קצת הזוי, אבל זו דעתי.
הפוליטיקאים שלנו הולכים להרוויח לא מעט כסף בקדנציה שלהם וליהנות מלא מעט הטבות, וזה כסף שמגיע מאיתנו, מהזיעה של כולנו והגיע הזמן שגם הם קצת יזיעו בשבילו. אם לא במהלך כהונתם, אז לפחות לפני.