בימים האחרונים כלי התקשורת המובילים התמלאו בכתבות על הסרטון של נפתלי בנט, רובן המכריע של הכתבות היו בעלות גוון שלילי. למעשה, רק באתר הספציפי הזה עלו לא פחות משלוש כתבות שליליות כאלה. אחת מהן אפילו כללה סרטון פרודי כל כך עלוב ומשעמם, אבל הוא צוחק על בנט והימין (או לפחות מנסה) אז בטח שניתן לו במה, הוא משלנו.
מה שאני בעצם מנסה להגיד לכם זה שהם מ-פ-ח-ד-י-ם! אני יכול להריח מפה את הזיעה הקרה שנוטפת להם על המקלדת כשהם מנסים בכל כוחם לקושש כמה מילים מפוצצות שאין להם אחיזה במציאות, מילים כמו "אפרטהייד הלכה למעשה", "חתול מפלצת" או "אידאולוגיה מפחידה".
אז ממה הם כל כך מפחדים? מה גורם להם לרוץ אל הלפטופ ולפתוח במתקפת סייבר שמדיפה ניחוח עז של אובססיביות? אני אגיד לכם מה קרה.
פתאום גם הימין יודע להשתמש ברשתות החברתיות, פתאום גם לימין יש קופירייטרים טובים, פתאום גם הימין יודע להצחיק וזה באמת מפחיד.
דווקא זהבה גלאון הפתיעה לטובה
מה בסך הכל היה חטאו של בנט? שהוא ניסה לפנות לקהל התל אביבי? לדבר אליהם בשפתם? ומה באמת הוא אמר? הוא אמר שמספיק להתנצל על עצם קיומנו, שמספיק להתחנף למדינות העולם, שאנחנו פה בזכות ולא בחסד ושאנחנו נמשיך להגן על המדינה שלנו מפני כל מי שרוצה לפגוע בה, שמהיום התבוסתנות היא מאיתנו והלאה.
הימין החליט לשנות את חוקי המשחק, הימין החליט להראות לשמאל שגם במגרש שלו הוא יודע לשחק, ואפילו להתעלות עליו.
וכשהשמאל מפסיד במגרש שלו הוא מנסה לנצח בדרך ההפחדה עם קמפיין ה"רק לא ביבי" שלהם, עם עיתונאים "מכובדים" כמו נחום ברנע שמעזים לכתוב על ציבור הולך וגדל של מצביעי בנט, "שונאי זרים, חשוכים, עבדים לרבנים שנגועים בגזענות, קנאות דתית ולאומנית, סוחטי כסף מעטיני השלטון".
כולנו ראינו ושמענו את שרת המשפטים לשעבר שלנו הגברת ציפי לבני ב"מצב האומה" לפני ימים אחדים פותחת ג'ורה ומלכלכת על ראש הממשלה שרק לפני רגע היא הייתה בממשלתו, אפילו חברי הפאנל שהיו שם לא האמינו למה שהם שומעים, נעו בכיסאותיהם בחוסר נוחות והסמיקו במבוכה, והרי זה ידוע לכל איזו רוח פוליטית נושבת במפרשי ספינותיהם.
לעומת זאת, שבוע לפניה התארח שם מיודענו השר בנט, ועם הרבה הומור עצמי ובלי אף קללה או אמירה מתריסה ושנויה במחלוקת, הצליח להצחיק הרבה יותר וגם לשמור על כבודם של עמיתיו למשכן.
דווקא זהבה גלאון הפתיעה אותי לטובה עם סרטון התשובה שלה, נכון שהוא גרוע, לא מצחיק ואפילו קצת עצוב, אבל הוא לפחות הוא כן מנסה לתת פייט באותה הדרך. הוא כן בא להגיד "גם אנחנו יכולים", וככה אני רוצה לראות את מערכת הבחירות בארץ, עם הרבה הומור, עם הרבה מחשבה ובעיקר עם הרבה כבוד למתמודדים האחרים.
אל תצפו מקהל הבוחרים שיכבד אתכם אם אתם לא מכבדים אותו.