מעולם לא צפיתי ולו בתוכנית אחת של "רוקדים עם כוכבים", אבל היה קשה לפספס את הלבנת הפנים המתוקשרת בין חנה לסלאו לדוגמנית טל ברקוביץ'. למי שבכל זאת פספס (ואשריו אם הוא פספס), לסלאו עקצה את הדוגמנית במהלך השידור החי של התוכנית, על כך שהצטלמה לפלייבוי (ואחסוך מכם את הציטוט המדויק). ברקוביץ' נפגעה כצפוי, בקשת הסליחה מלסלאו (שבאמת לא הייתה בסדר, למען הסר ספק) לא איחרה לבוא, אבל בכך זה לא נגמר, ובימים האחרונים פורסמו עוד עקיצות והתנגחויות הדדיות.
אבל אותי לא מעניין להתעסק בקרב התרנגולות הזה. מה שצד לי את העין בכל הסיפור הזול הזה הוא הצביעות נטולת המודעות העצמית, כפי שבלטה בראיון עם ברקוביץ' שפורסם היום בוואלה. ברקוביץ' אומרת שאם מבחינת לסלאו צילום לפלייבוי הוא דבר בעייתי, אז היא "אישה חשוכה, אטומה וצרת עין". עוד טענה ברקוביץ' שלקרוא אתם-יודעים-מה ל"כל בחורה שהצטלמה בעירום, כמו מיטב שחקניות הוליווד... זה לשלול במשפט אחד את כלל זכויות האישה. זאת לא רק פגיעה בי - זו פגיעה בציבור הנשים בכללותו".
מי שהיה זקוק להוכחה שהעולם אכן השתגע, קיבל אותה בדבריה של ברקוביץ'. הבנתם לאן הגענו? אם בעבר לחשוף את גופך למיליוני קוראים נוטפי ריר היה נחשב לצעד בזוי, זול, פרוץ, מופקר - הרי שהיום זה נחשב לכבוד. איך אומרת ברקוביץ'? "כמו מיטב שחקניות הוליווד". ממש מיטב. ואם זכות האישה היא למכור את גופה לכל המרבה במחיר (אם מבחינה פיזית ואם ברמת הצילום) - אז הדוגמנית היקרה פשוט אונסת את המושג "זכות האישה" והופכת אותו לחוכא ואיטלולא. זכות האישה היא להיות אדם עצמאי, לקבל יחס של כבוד ושוויון בכל מקום. לכאורה זו זכותה גם למכור את גופה לצילומים, אבל כאשר אנשים חושבים שמדובר בדבר זול ונחות - שלא תטען הגברת שמדובר בפגיעה בציבור הנשים בכללותו. עם כל הכבוד, הרוב המכריע של הנשים לא מצטלמות למגזינים פורנוגרפיים. לרוב המכריע של הנשים יש קצת יותר כבוד עצמי.
העולם השתגע
ובכן, אתם מבינים עד כמה העולם השתגע? לא רק שהדוגמנית לא מתביישת בצילומים לפלייבוי - היא גם מתגאה בהם, וחושבת שהם מה שהופך אותה למצליחנית. וכך גם בשאר עולם המדיה - דווקא האנשים שרומסים את כללי ההיגיון הופכים לגיבורי תרבות. אישה שמתנשקת ומתגפפת עם גברים זרים היא "שחקנית מקצועית", בני זוג שמפרקים את משפחותיהם עושים "צעד אמיץ", אישה שעוזבת את ילדיה כל יום עד 20:00 עם מטפלת מוגדרת כ"אשת קריירה מוצלחת" וכן הלאה. אז אין פלא שדוגמנית שהצטלמה בעירום חלקי לפלייבוי קוראת למתנגדים למעשה "חשוכים" או "נבערים".
איך קוראים לאישה שמוכרת את גופה אתם יודעים. בעבר זו הייתה רק מכירת הגוף באופן פיזי, אבל במאה האחרונה, כשהעולם החל להשתגע עוד יותר, בעידוד המדיה כמובן, אפשר למכור את הגוף גם בצורות אחרות. כולם נוגעים בכולם, כולם מתנשקים עם כולם, והערך העליון ששמו צניעות, שלא לדבר על משפחה, בושה ומה שביניהם - נפרץ. הגבולות היטשטשו, לפחות עבור מי שצורך את התרבות המערבית.
גם כן עקרונות
נחזור אל דבריה של ברקוביץ'. שימו לב לחוסר המודעות העצמית המופגן: "להיות על השער של פלייבוי כסלבריטאי שעשו עליו כתבת תוכן, זה כבוד, זה הישג. זה לא דבר להתבייש בו. בעיקר בהתחשב בעובדה שגם במגזין עמדתי מאחורי העקרונות שלי, זה היה טופלס ולא עירום מלא".
כל הכבוד שהיא הסכימה לכך שיעשו עליה "כתבת תוכן", כל הכבוד שהיא הביאה למדינת ישראל "הישג", ועוד יותר כל הכבוד שהיא "עמדה מאחורי העקרונות" והסכימה לחשיפה רק של פלג הגוף העליון. ממש מרשים. עם כל כך הרבה עקרונות ברזל, הייתי מציע לה להקים מפלגה, חבל שהיא מתבזבזת כך בדוגמנות.
וקצת יותר ברצינות: ברקוביץ' לא באמת מבינה - או משחקת אותה לא מבינה - את המשמעות של צילום לפלייבוי. את הטיעונים שמדובר ב"כתבת תוכן" אף אחד לא קונה. אף אחד לא קנה את המגזין המחליא הזה כדי לשמוע מה יש לטל ברקוביץ' מישראל לומר על מצב הדולפינים ועל שלום עולמי. מי שקנה את המגזין הם גברים דוחים שמעוניינים במשהו אחר לגמרי: הם משלמים כסף, ובתמורה מקבלים פורנוגרפיה. פשוט מאוד. טל, צאי מהסרט: לא הבאת לנו כבוד - הבאת לנו בושה. לא עשית אומנות - עשית פורנוגרפיה זולה. והגברים שקנו את המגזין לא עשו את זה ממניעים אומנותיים - אלא רק ממניעים של תאוות בשרים.
ואתם הקוראים, לפני שאתם מטקבקים במרץ אמירות כמו "אנחנו במאה ה-21", "שימותו הקנאים" וכו' - תעצרו ותחשבו לרגע בכנות עם עצמכם: האם הייתם רוצים שהבת שלכם תצטלם בעירום חלקי לפלייבוי?
זה בסדר, אתם לא צריכים לענות, אני מנחש מראש את התשובה.