אני זוכר את זה בצורה קצת מעורפלת. זו הייתה שעת אחר צהריים. היה קצת חם אז הדלקתי את המזגן. בדיוק אז נכנס אליי למשרד עורך אתר mako, זה שמשלם לי את המשכורת ובלי שום קשר אדם שאני מעריך. "שמע, חייבים לפרגן לביבי הפעם, שיחק אותה", הוא הכריז. הסתכלתי לו בלבן של העיניים. הן לא היו אדומות, אבל הן נצצו בצורה פטריוטית מטרידה. אימג'ים של אסי דיין עלו לי בראש, וזה הבהיל אותי. "הכל בסדר?", שאלתי אותו, בדאגה של אמא פולניה. הרי, לא ייתכן שעורך אתר אינטרנט גדול בישראל, כזה שמייצג את כל השמאלנות (סליחה, סמולנות) במדינה, יפרגן לביבי, בטח שלא בקול רם. "כשמגיע לפרגן, מגיע לפרגן", הוא אמר, "דיבר מהלב על העניין הטכנולוגי, הראה שהוא מחובר לעם וגם עשה ספין ויראלי יפה. כל הכבוד לו".
אני לא זוכר מה בדיוק קרה אחר כך, אבל הפרמדיקים סיפרו לי שזו לא הפעם הראשונה שהם הגיעו לטפל במישהו שהתעלף בעקבות מתקפת הביביזנטריה. תופעה בה אנשים אינטליגנטיים ושפויים, בעלי חשיבה ביקורתית, נופלים לספינים של מר בנימין נתניהו.
(נהוג לקרוא לו ראש הממשלה. עניין של כבוד. אבל אני לא קורא לו ראש הממשלה, כי זו זכותי. בינתיים. אין חוק שמחייב אותי לקרוא לו בתואר שלו. אני מכבד אותו, כמובן, כי אני מכבד כל בנאדם שאני מפחד ממנו, אבל אני גם מכבד אותו מספיק בשביל לדעת שפחות מעניינים אותו כל גינוני הכבוד שמגיעים עם התפקיד, אלא יותר הכוח שמגיע איתו).
כשחזרתי להכרה ביקשתי להבין שוב למה אנשים שפויים בדעתם, ביניהם גם כאלה שממש לא אוהבים את ביבי, שלא לומר מפעילים בלוגים שכל מטרתם היא לחשוף את עוולות משטרו, החליטו השבוע פה אחד לפרגן לסרטון הויראלי המטופש בו הוא כביכול אומר בצורה ספונטנית לצלמים (צלמים!) שהם לא נהנים מהחיים כי הם כל הזמן מצלמים תמונות.
האם הם העריכו את כישרון המשחק של מר נתניהו? האם הם פרגנו לכישרון שלו להשיג את הבוסט הויראלי (שאכן הגיע)? האם הם באמת פרגנו למסר לפיו דור ה-Y מבזבז את זמנו בצילומים? ואם כן, האם הם שכחו שמתוקף תפקידו, יש למר נתניהו צלמים מקצועיים של לשכת העיתונות הממשלתית שתפקידם הוא להנציח כל רגע משמעותי בחייו? ואם זה לא מספיק, האם אף אחד לא רואה את הסתירה בין "הנאום הספונטני" לבין העובדה שנתניהו מתחזק עמודי פייסבוק ואינסטגרם מאוד פעילים, שכוללים אפילו תמונות סלפי.
האם רק אני רואה שהמלך עירום או שפשוט איבדתי כל אחיזה במציאות כשזה נוגע למר נתניהו? כנראה שהבעיה היא אצלי, באיש הקטן והציני שמשלם את חשבון המים שלו על חשבון האוברדראפט שלו. עכשיו, אם תסלחו לי, אני אלך לעשות סלפי עם הנרות הריחניים שלי.