במבט ראשון, הקורא הנבון לא יכול שלא להשפיל את הראש בבושה ולחשוב ששר האוצר שלו, יאיר לפיד, הוא פשוט אדם לא חכם במיוחד. האמת, זה אפילו מתבקש אחרי שלל אמירות פופוליסטיות ובנאליות כמו "מי שמאמין לא מפחד", או אחרי המשפטים הרקורסיביים שקורסים לתוך עצמם סטייל "אני נגד לגליזציה של סמים קלים כי זה לא חוקי".
ההרגשה הזאת, שהאיש שקיבל מנדט ענק מאזרחי המדינה מכל המחנות ומכל העדות אינו חכם קיבלה משנה תוקף אתמול באמצעות הלהיט האחרון של לפיד – כניסה חזיתית בילדים בני 17 שלא רוצים להתגייס לצה"ל מסיבות אידיאולוגיות. הפוסט הפייסבוקי המדובר כולל משפט שלבטח ייכלל יום אחד בספרי ציטוטים של גדולי האומה: "הצעירים האלה אולי אינם לובשים שטריימל, אבל גם הם חרדים קיצוניים".
אלא שאי אפשר להגיד שיאיר לפיד מטומטם או לא חכם. ממש לא. אפילו שצריך להגיד "חובשים" שטריימל ולא "לובשים". אפילו שלדעתי השימוש במילה "חרדים" כמילת גנאי הוא גזעני ומקומם. יאיר לפיד הוא אדם פיקח, בעל חושים חדים וכישורי הישרדות מרשימים ומוכחים. למעשה, הוא יכול להיחשב לגאון בתחומו. זה מה שהופך אותו לאדם כל כך מסוכן.
אבק השריפה של מלחמת האזרחים הישראלית
על השימוש הלא פחות מגאוני של יאיר לפיד ברשת הפייסבוק כבר כתבו רבים וטובים. בעזרת מאות אלפים שעוקבים אחריו, חלק מהערצה עיוורת וחלק בשביל ללעוג לו – הוא משיג חשיפה לכל האג'נדות שהוא מנסה לקדם. כלי התקשורת לא יכולים להרשות לעצמם לא לצטט מהעמוד הפופולרי, וכך נוצר בעייתי בו שר האוצר לא צריך לענות על שאלות קשות או להגיב על הדברים של עצמו, אלא רק להמשיך להנפיק את אותם משפטים מתקתקים שהפכו אותו למה שהוא באמצעות טור בלתי מזיק ב-7 ימים. אלא שממשרד האוצר אפשר לעשות קצת יותר נזק.
וכך, יאיר לפיד פשוט קורא בצורה גאונית את העם שבחר בו ומאכיל אותו בצורה מטאפורית במאכלים המעובדים והלא בריאים שהוא רוצה, אבל ממש לא צריך. לפעמים זה קורה בצורה ישירה, כשהוא מוזיל את מחירי השמנת המשמינה והלא בריאה כאילו היה מארי אנטואנט של הלבנט – ולפעמים זה קורה בצורה עקיפה, כשהוא מנצל את האלימות המילולית והגזענית ששוררת בעם הזה לטובת רווח פוליטי. כאחרון הטוקבקיסטים, הוא מפריד את כל העם לשחור ולבן – למתגייסים ומשתמטים, לחרדים וחילונים, לציוניים ועוכרי ישראל, לימין וסמול.
תסתכלו על הדברים שמפרסם האיש שנכנס לכנסת רכוב על גל המחאה החברתית ומעמד הביניים, תקשיבו לטון שלו, תקראו את שפת הגוף שלו – מדובר באבק השריפה שעלול להבעיר את מלחמת האזרחים הראשונה במדינת ישראל.
שר האוצר שלנו הוא ההתגלמות האנושית המרשימה והמרוחה בג'ל של הלך הרוח הגזעני, האלים, הבוטה וחסר הסבלנות של הטוקבקיסט הממוצע. הכוח הפוליטי שלו הוא השתקפות ההתבטלות של הפוליטיקאים מול הבוחרים שלהם. העובדה שלא מפריע לו לעשן סיגר ולהעביר עוד כסף להתנחלויות בזמן שהוא מבטיח לדאוג למעמד הביניים לגמור את החודש לא מפליאה, בדיוק כמו שהוא לא יעצור את עצמו מלחבוט בשמיניסטים שמבקשים להביע את דעתם על צה"ל, תוך כדי שהוא מפספס את האירוניה בכך שמי שהיה מתאגרף בגיל צעיר לא בדיוק נלחם בשביל המדינה ככתב "במחנה". כך אפשר גם לנצל את זכר השואה כדי להעליב את הישראלים שברחו לאירופה, במקום לנסות להבין איך אפשר להחזיר אותם חזרה. כי הציונות של יאיר לפיד מתבססת על יהודים כנועים ולאומנים שאם האידיאולוגיה שלהם שונה מזו של בעל המאה, אז הם כנראה מפונקים ושבעים. ככה זה שהרבה יותר קל לספור לייקים בפייסבוק במקום לקיים הבטחות.