כולם קוראים לו ביבי, אבל בדרך כלל בתקשורת נוהגים לשמור על כבודו ולקרוא לו "בנימין", או לפחות "ראש הממשלה נתניהו". אבל מה לעשות, שלפעמים הוא מתנהג ממש כמו "ביבי". והיום, הוא ממש מתנהג כמו ביבי. ילד קטן שעושה "דווקא" כמו ילד קטן בגן ילדים. כך למשל החליט ביבי שבעקבות ההתפטרות של עמיר פרץ מהממשלה, הוא תוקע את "חוק השקיות" של המשרד להגנת הסביבה. אותו חוק שעבר בהצבעה בכנסת ללא מתנגדים, ובתמיכת ראש הממשלה עצמו. החוק שכבר יצא לדרך, במימון כספי הציבור, עם קמפיין טלוויזיוני ורכישת שקי בד לרשתות השיווק. ביבי בזבז את הכסף שלנו, ועכשיו הוא תוקע את החוק – רק כדי לעצבן את השר המתפטר.
אז מה בעצם קרה כאן? הילד ביבי ממש נעלב מזה שעמיר עשה עליו חרם ולא רוצה לשחק איתו יותר בארגז החול בגינה. אז הוא ניסה לנקום בעמיר, והחליט להרוס את הצעצוע שעמיר הכי אהב בגן. אותו צעצוע שביבי עצמו קנה לו, והיה אמור לשרת את כל הילדים בגן – אבל בשביל לפגוע בעמיר שהעליב אותו אין לו בעיה לפגוע בכולם. ככה זה, אזרחי מדינת ישראל, ראש הממשלה מתייחס אליכם כמו ילדים בגן.
מי בכלל אמר שישראל צריכה להיות דמוקרטיה?
לגננת בגן של ביבי קוראים שלדון אדלסון. המיליארדר החביב שמוציא לאור את העיתון היומי "ישראל היום" אמר אתמול בכנס בוושינגטון ש"לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה, כי זה לא כתוב בתנ"ך". פלא שהביבי שלו לא מתעסק בשטויות כמו דמוקרטיה ונותן לחוקים שעברו בכנסת להימרח רק כדי להכעיס איזה שר שעצבן אותו?
אגב, ביבי יכול ללמוד משהו מהפטרון שלו אדלסון בכל הנוגע לאינטרסים ולצביעות. רק לאחרונה הגדיר אדלסון מחדש את המושג "ציניות" לאחר שתרם 5 מיליון דולר (85% מסך התרומות) לקמפיין "להשאיר את פלורידה נקיה מסמים" שנועד להילחם בהצעת חוק שנועדה להרחיב את השימוש בקנאביס רפואי בפלורידה – חוק שלפי הסקרים היה אמור לעבור בקלות, אך לאחר הקמפיין הנגדי של אדלסון הוא התרסק בקלפי. במקביל, הוא תורם הון למחקר של אוניברסיטת תל אביב (בקתדרה לביולוגיה של ההתמכרות ע"ש ד"ר מרים ושלדון ג. אדלסון) שמוכיח את יתרונות השימוש של מריחואנה רפואית במלחמה במחלות כגון פרקינסון וטרשת נפוצה. בישראל הכסף של אדלסון מוכיח את היתרונות הרפואיים של הקנאביס, בפלורידה הכסף של אדלסון מוכיח שקנאביס רפואי זה דבר מסוכן וכל זה בזמן שבלאס וגאס הכסף של אדלסון ממשיך להיערם מכיסם של מכורים להימורים. נשמע כמו פרק קרוס-אובר בין "הסמויה" ל-"פולישוק", אבל ככה הפוליטיקה עובדת בכל העולם.
אז רק תזכורת למה שהפוליטיקה המלוכלכת של ביבי מנסה עכשיו לעשות. למנוע מחוק שלפיו כל משק בית היה מקבל שבעה סלים רב פעמיים מבד שניתן למחזר, ובמקביל שקיות ניילון ברשתות השיווק היו עולות 30 אגורות, כפי שנהוג במדינות העולם המתקדם. כל זה כדי לצמצם את הזיהום הבלתי נסבל שיוצרות שקיות הניילון. זיהום שפוגע בסופו של דבר גם בנו. אגב, אם ביבי מתנגד לחוק, למה הוא תמך בו מלכתחילה?
האבסורד הגיע לשיאו בהפסקת הפרסומות ששודרה לאחר הכתבה של נועה אורון במהדורת החדשות של ערוץ 2 שחשפה את "הנקמה" של נתניהו בעמיר פרץ, בה שודר התשדיר של משה איבגי. השחקן עצמו, שמשחק את "המכור לשקיות ניילון", סיכם את העניין בצורה הכי מדוייקת ואמר: "עצוב מאוד לדעת שראש ממשלה מתייחס לדברים כאלה בצורה כזו. זה מעיד שטובת האזרח היא הדבר האחרון שמעניין את הממשלה". איבגי לא היה צריך לגייס את יכולות המשחק שלו הפעם, פשוט כי זה באמת עצוב.