1. המזל הולך עם הטובים: במאמץ אדיר ובעבודה מסביב לשעון, הקימו ביממות שלאחר הדליפה אנשי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים שורה של מכשולים וסכרים, בתקווה שאלה ימנעו מהנפט לדהור לעבר ים סוף כשיבוא הגשם הגדול. הגשם הצפוי הגיע ביום שלישי, המים הצלולים שירדו משמים התערבבו בנוזל השחור והצמיגי, אבל התוכנית עבדה ולפי שעה - לפחות עד הגשם הבא - הזיהום נשאר כלוא באזור השמורה ובשטח (העצום) שזוהם בגל הראשון.

נפט בערבה (צילום: שי שוובר)
כמה מזל שהמבול הזה היה 15 ק"מ צפונית לאזור האסון | צילום: שי שוובר
אז הייתה פה הצלחה מקצועית, אבל גם הרבה מזל: קילומטרים ספורים צפונית למוקד הזיהום ירד מבול חזק הרבה יותר, שהפך עד מהרה לשיטפון אדיר שגרם לסגירת כביש הערבה, כפי שניתן לראות בתמונות. "אם גשם בעוצמה כזו היה יורד 15 קילומטר דרומה", אומר אסף אדמון, ראש היחידה הסביבתית בחבל אילות, "שום דבר לא היה יכול למנוע מהנפט להגיע לים".

2. הוא הא מי זה בא: אז אחרי חמישה ימים, אין ספור הערות ציניות בתקשורת ומעגלי זעם הולכים ומתרחבים בפייסבוק, השר להגנת הסביבה - הלוא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו - הואיל בטובו לגלות עניין באחד האסונות האקולוגיים הגדולים בתולדות המדינה. דמיינו לכם שמתקפת האקרים משתקת בנק גדול, ושר האוצר (אה, גם זה נתניהו) מפציע לראשונה אחרי כמעט שבוע. זה כמובן לא היה קורה, אבל כשמדובר בהכחדה של מעט הטבע שנותר פה - הכל עובר. נתניהו נחת בערבה הדרומית למשך 35 דקות, קיבל סקירה מאנשי המקצוע והבטיח לציבור המודאג לשמור על בריאותו. האמת - נרגענו.

ראש הממשלה סייר באזור האסון (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)
העיקר שיש תמונה למזכרת מדליפת הנפט | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
נתניהו אף פעם לא ספר את הסביבה, שזה מעט מוזר בהתחשב בעובדה שהוא כה מתגאה באהבת הארץ. אבל אם הוא כבר החליט להפנים את הביקורת הציבורית ולהפגין נוכחות באיזור האסון, חשוב שיידע שמה שבאמת נדרש ממנו, ושקצת יותר חשוב מצילומים על רקע נופי עברונה המשחירים מנפט, זה שיתייחס לשאלות הקשות, המהותיות, העולות מהמחדל הזה, ושחלקן נוגעות ישירות לו ולתפקודו: האם הוא מתכוון להסיר סוף סוף את הלוט מעל קצא"א (שכפופה לו בהיותו שר האוצר) ולהפוך אותה לגוף שקוף שחשוף לביקורת ציבורית? מדוע הממשלה בראשותו דחתה את התיקון לחוק הנפט שניסח דב חנין, והתעקשה להשאיר אותנו עם חוק פרימיטיבי מ-1952 שאין בו מערכי בקרה ופיקוח מודרניים על משק האנרגיה והנפט? האם הוא ביקש הסברים למחדל ממקורבו וראש לישכתו, דוד שרן, שעד לאחרונה כיהן כמזכיר קצא"א? האם זה בכלל תקין שמי שעלול לעמוד תחת חקירת המשטרה הירוקה מנהל את לשכתו של השר הממונה עליה?

אכן, שאלות לא קלות. הרבה יותר קל להצטלם, לשחרר הצהרה ממלכתית ולעלות על הטיסה בחזרה לירושלים. והעיקר - עכשיו איש לא יכול לומר שראש הממשלה לא התעניין.

3. הפינה לשיפוטכם: סגן השר החדש להגנת הסביבה, אופיר אקוניס, נכנס בסערה לתפקידו. ביום שלישי בצהריים אקוניס כבר שחרר הודעה נמרצת לתקשורת, בה נאמר ש"סגן השר שוחח עם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, השוהה בחו"ל והורה לו לחזור ארצה ללא דיחוי". מה יש לומר, ממש בולדוזר.

אלא שאותו לפלר, שנסע לפרו לרגל וועידת אקלים, התראיין משם לחדשות 2 באינטרנט, ואמר "החלטתי שאני חוזר, זה לא שהוא אמר לי לחזור". כל אחד מוזמן להחליט למי הוא מאמין. מה שבטוח - זו לא המלחמה הראשונה באזור הזה של העולם שפרצה בגלל נפט.

4. ארץ השמש? לזה קוראים אירוניה: השבוע נערך באילת הכנס הבינלאומי לאנרגיות מתחדשות. מה שאתם שומעים. מומחים ואורחים מכל העולם ומישראל הגיעו לעיר השמש - שיחד עם המועצה האזורית השכנה ממתגת את עצמה בשנים האחרונות כבירת האנרגיה הסולארית של ישראל - כדי לדבר על יתרונות האנרגיה המופקת משמש, מרוח ומאמצעים נקיים אחרים. את כל זה הם עשו תוך כדי שאיפת אדי הדלק שהגיעו מכיוון עברונה.

נפט בערבה (צילום: שי שוובר)
כביש הערבה מוצף, 15 ק"מ צפונית לדליפה. אם המבול הזה היה מגיע לאזור האסון המים היו מגיעים לים | צילום: שי שוובר
ערב פתיחת הכנס כתבה דורית בנט, מנכ"לית מינהלת אילת-אילות, בדף הפייסבוק שלה: "בעיצומן של ההכנות לכנס האנרגיה המתחדשת הבינלאומי, התעוררנו הבוקר לתמונות הקשות ולריח העז. הנזק מהנפט, שמניע את העולם... לאירוע כזה אין מחיר ואף אחד לא יכול לדבר על כדאיות כלכלית. את ההפסד הסביבתי, הכלכלי והבריאותי אף אחד לא מחשב כאשר מקבלים החלטה שלא לקדם אנרגיות נקיות בעולם כולו ובארץ בפרט. חבל!"

בנט נוגעת בנקודה חשובה: הנימוק המרכזי לעובדה שישראל מקדמת בזחילה את השימוש באנרגיות מתחדשות הוא מחירן. אבל האם, כשמתייחסים לנפט ולפחם כאל מקור אנרגיה זול, מכניסים למשוואה נזקים כמו זה שנגרם עכשיו לשמורת עברונה? מלבד העלות הישירה של עבודות השיקום, השאיבה והפינוי - האם בתפיסה של מקבלי ההחלטות בישראל לשמורת טבע יש בכלל ערך?

ואם ייגמר המזל ובשלב מסוים הנפט יגיע לים סוף ויפגע אנושות בשוניות האלמוגים - מישהו יכול בכלל לדמיין את הפגיעה בתיירות, בענף הצלילה, בתדמית של ישראל בעולם כמדינה מתקדמת ששומרת על נכסי טבע? אז כשאומרים שאנרגיות מתחדשות יקרות מדי, אולי כדאי להכניס לתחשיב את קצא"א. פתאום הפקת אנרגיה ממקורות ירוקים תיראה הרבה יותר כדאית.

5. צלצול השכמה: "הזהרנו כאן בוועדה הזאת מפני אסון נפט וכל הדברים שמהם הזהרנו אכן קרו", אמר ח"כ דב חנין ביום שלישי בפתיחת הדיון של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. ואכן חנין, יחד עם קומץ אנשי ציבור נוספים ושורה של ארגוני סביבה, הזהיר לא פעם ולא פעמיים מפני אסון נפט שעלול להתרגש על ישראל, ובעיקר מפני העובדה שישראל לא ערוכה להתמודד עם אסון כזה.

אלא שחנין ושאר המתריעים - לצד החשש מפני קידוחי נפט ברמת הגולן ליד הכינרת, והדאגה מפעילותה של קצא"א בחוף אשקלון - התכוונו דווקא לאסון מסוג אחר - לתאונת נפט בקידוחים שבמעמקי הים, בדומה לאסון BP במפרץ מכסיקו. כך שבעצם, היה לנו מזל: הדליפה בערבה, גדולה ככל שתהיה, היא עדיין בממדים צנועים לעומת הפוטנציאל לדליפה בלב ים, והמיקום היבשתי מאפשר להשתלט עליה ביעילות יחסית. התמודדות עם תאונת נפט ימית דורשת תקציבים, טכנולוגיות, ציוד, מומחיות והיערכות שאינן בנמצא בישראל כרגע.

אומרים שכל משבר הוא הזדמנות, והתאונה בערבה היא הזדמנות לממשלת ישראל להתייחס אליה כאל קריאת השכמה, לקחת את עצמה בידיים ולהיערך כראוי לאסון נפט בים, שעלול להפוך את חופי ישראל לדייסה שחורה וצמיגית. מומלץ לעשות את זה עכשיו - במקום לספק הסברים לוועדת החקירה שתקום אחר כך.

aviv67@gmail.com