לא במקרה הסלוגן שנבחר הוא "שני ללא בשר" ולא "שני צמחוני", למרות שזה מתחרז. גם מפני שזה תרגום מדוייק של המקור ("Meatless Monday") וגם משום שזה נתפס כפחות מרתיע: למי שמכור לסטייק היומי שלו, שני צמחוני נשמע כמו הבטחה מדכדכת ליום על טהרת החסה. יום ללא בשר, לעומת זאת, הוא יום שבו עושים ויתור על מרכיב אחד בלבד בתפריט – בשר – אבל עדיין יש המון מה לאכול: עדשים ואורז, פסטה ומרק, ירקות ופירות, טופו ותפוחי אדמה. תודו שזה נשמע הרבה פחות מאיים.
בחירתה של מיקי
בואו נגיד את זה ככה: מה שמיקי חיימוביץ' עושה היום חשוב לאין ערוך ממה שעשתה במשך שנים ארוכות בשמונה בערב – הקראת חדשות (לא כולל ההזדמנויות שבהן יצאה מהאולפן לטובת עשייה דוקומנטרית ועיתונאית של ממש). תענוג לראות אדם שבשיא ההצלחה – לפחות על פי המדדים המקובלים - הבין שהמשמעות ממתינה במקום אחר, והיה לו מספיק אומץ לנטוש את כלוב הזהב.
חיימוביץ' יכלה לנצל את הפנסיה המוקדמת כדי "לעשות לביתה", או סתם לשבת מול השקיעה בעוד הכל מסביב מתרסק. במקום זה היא בחרה לנסות לשנות. ההצלחה שלה כמגישת חדשות נבעה במידה רבה מהופעה שהתפרשה אצל הצופים כמלאה באנושיות וחמלה. מתברר שהפעם המצלמה לא שיקרה: למיקי באמת איכפת.
יותר ירוק, יותר זול
"שני ללא בשר" מייצג עוד שלב באבולוציה של המאבק נגד אכילת בעלי חיים. במשך שנים המאבק הזה התמקד בפן המוסרי. ארגונים למען בעלי חיים ניסו לשכנע את הציבור להפסיק לקחת חלק בטבח המאורגן של החיות, אבל רוב הזמן נחלו תבוסות מוחצות מול כוחם של ההרגלים, תאוות הבשרים של הסועדים, ועוצמתם הפרסומית של התאגידים שהקפידו להסתיר את המציאות המחרידה המתרחשת בבתי המטבחיים.
אחר כך בא הטיעון הבריאותי: התברר שצריכה עודפת של בשר היא אחת הסיבות לסתימת העורקים של העולם המערבי, ושהתרנגולות בלולים התעשייתיים ניזונות מקוקטייל של חומרים שהופכים אותן למנה בעייתית. ואז הגיעה הסביבה: את האות נתן הדוח המקיף שפרסם האו"ם ב-2006 תחת הכותרת "צילו הארוך של משק החי", בו קבע שתעשיית הבשר אחראית ל-18% מפליטות גזי החממה בעולם, יותר מהתחבורה(!). אבל מילא ההתחממות: תעשיית הבשר צורכת כמויות אדירות של מים, אנרגיה וקרקעות פוריות, המשועבדים לטובת גידול מזון לבהמות – במקום לגדל אותו עבור בני האדם.
חיימוביץ' מנסה לשלב את שלושת הטיעונים: בחזית ניצב דווקא הטיעון הסביבתי, כשברקע מרחפים הבריאות והמוסר. זה כנראה הקמפיין הראשון בישראל שמקבל גיבוי גם מאיגוד הקרדיולוגים וגם מהמשרד להגנת הסביבה. חיימוביץ' מנסה להעביר מסר מלא חיוביות: פחות בשר זה טוב לעולם, לגוף ולבעלי החיים, ולא רע לאיש (חוץ מליצרני הבשר, שלהם באמת לא צריך לדאוג).
ברוח התקופה, הייתי מציע להוסיף לשולחן הזה רגל רביעית: הרגל הכלכלית. מנה מזינה של מג'דרה זולה בהרבה מכל מנה בשרית מקבילה. משק בית שצורך פחות בשר יכול לפנות לעצמו סכומים נאים לדברים חשובים באמת.
גירל פאוור
אני לא יודע אם "שני ללא בשר" יצליח לסחוף, אבל מחזיק אצבעות שכן. אם כן, זה יקרה במידה רבה משום שמדובר בקמפיין שלפחות עד כה מתנהל באופן מקצועי ומתוקתק. לצד חיימוביץ' מובילות את המהלך שתי נשות מקצוע – ליאת צבי ומאיה צוריאל – שבתוקף עברן כבכירות בעולם הפרסום יודעות דבר או שניים על שיווק והסטת הרגלי צריכה. זה כנראה לא מקרי שהמהלך הזה הוא עבודה של שלוש נשים: הסקרים שנערכו במסגרת ההכנות העלו שגברים צורכים בשר באופן משמעותי יותר מנשים. השאלה כמה מהם יהיו מוכנים להיפרד מההמבורגר ולו לפעם בשבוע.
המאבק השפוי
אם יש משהו שמטריד בקשר ל"שני ללא בשר" זו המתינות שלו. ישראל אינה מדינה קרה, וממילא ישראלים רבים לא אוכלים בשר על בסיס יומי. כדי לחבור לקמפיין נדרש מאמץ זעיר שבזעירים. מתעורר החשד שרבים מהמסעדנים שפיארו בנוכחותם את אירוע ההשקה והודיעו על הצטרפותם, הבחינו בכך: כל שנדרש מהם זה להגיש בימי שני מנות אטרקטיביות נטולות בשר. הם אפילו לא מתבקשים להפסיק להגיש בשר בימי שני, שלא לדבר על כך שבשאר ימות השבוע ימשיכו להתפרנס מהגשת נתחי בעלי חיים חרוכים, ובכל זאת יקבלו קרדיט ומוניטין של ידידותיים לסביבה, לבריאות ולבעלי החיים. יש בזה משהו צורם.
בסופו של יום, הקולות השונים, המתונים והמיליטנטיים, משלימים זה את זה, ויוצרים שיח ישראלי חדש שקשה להתעלם ממנו. אני לא יודע כמה ישראלים יפחיתו את צריכת הבשר בזכות מיקי חיימוביץ'. לא קל לחדור לאנשים לצלחת. קודם צריך לחדור לתודעה, ונדמה שחיימוביץ' בדרך הנכונה לשם.