האם אלפי הבולענים שבאזור ים המלח יהפכו מאיום לאטרקציה תיירותית? אם התכנית שמקדמת בימים אלה רשות הטבע והגנים תצא לפועל, התשובה תהיה חיובית. על הפרק: "רכבל בולענים", שבו אפשר יהיה לרחף מעל הבורות הפעורים ולהציץ לתוך קרביהם. מכיוון שים המלח עצמו וכמות הבולענים שסביבו הן תופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי, התקווה היא שגם רכבל כזה יציע חוויה תקדימית.

רעיון רכבל הבולענים עלה כחלק מפרויקט שיקום אזור ים המלח בו נוטלים בשנים האחרונות חלק כמה גופים ומשרדי ממשלה, ביניהם רשות הטבע והגנים. מנכ"ל הרשות, שאול גולדשטיין, מספר שבתחילה חשבו על "טיילת בולענים" – שביל קרקעי שיתפתל בין תצפיות על הבולענים – אבל המהנדסים הבהירו שזה מסוכן מדי ושלא ניתן יהיה להבטיח את שלום המטיילים מפני קריסות פתאומיות.

אחרי שהטיילת ירדה מהפרק, מספר גולדשטיין, עלה רעיון חדש: במקום לראות בולענים מהקרקע, המטיילים ישייטו מעליהם ויתצפתו לתוכם מהאוויר. לדבריו, על אף שהאזור מועד לפורענות, זה ניתן לביצוע: "אני מהנדס במקצועי, ובמשך עשור עסקתי כקבלן בבניית בתים כך שאני יודע שכדי להציב עמוד צריך לקדוח בשכבת קרקע מוצקה. הבולענים נוצרים בגלל שים המלח נסוג ושכבת המלח בקרקע מומסת על ידי מי התהום המתוקים שחודרים לשם, אבל מתחת לשיכבה הזו, בעומק 60-70 מטר, יש קרקע יציבה ושם אפשר לקדוח ולהציב את העמוד שעליו יותקן הרכבל. זה אפילו לא מאוד יקר או מסובך טכנולוגית". 

בצד הישראלי של ים המלח יש כיום קרוב ל-6,000 בולענים, ומכיוון שמפלס הים ממשיך לסגת בקצב של יותר ממטר בשנה הבולענים ממשיכים לצוץ בהמוניהם – כמה מאות בכל שנה, יותר מבולען ביום. פגיעתם ההרסנית מורגשת בכל תחומי החיים והכלכלה: חוף מינרל נסגר לרחצה אחרי שמבני המלתחות קרסו לתוך בולען ענק, חקלאים הפסיקו לעבד מטעי תמרים אחרי שעצים נבלעו בתוך בולענים, כביש 90 נסגר לתנועה ליד קיבוץ עין גדי בגלל שהתגלה מתחתיו בולען (הנסיעה מתבצעת כעת דרך קטע כביש עוקף). בדיון סוער שנערך בכנסת, בו תושבי האזור סיפרו על מצוקותיהם, אמר ח"כ בני בגין (שעמד בעבר בראש המכון לגיאולוגיה) ש"אם מישהו מצפה לשיקום מבנים באזור, זו ציפיית שווא. מאזור כזה צריך לברוח ולפצות את התושבים". מאוחר יותר בגין חזר בו, אבל הרושם הקשה, ובעיקר המציאות הקשה, נותרו בעינם.

גולדשטיין סבור שרכבל הבולענים יכול להפוך את אסון הטבע לנכס: "אנחנו אמנם בשלבים ראשוניים, אבל התכנית כבר נמצאת בעבודה ובבדיקה אצל מהנדסים, אנשי המכון הגיאולוגי ומתכננת תיירותית, והאינדיקציות מראות שיש לזה היתכנות. נצטרך לקבל החלטות כמו באיזה סוג קרון משתמשים כדי למקסם את ההנאה מהתצפית. אם למשל רוצים רצפה מזכוכית, זה לא יכול להיות קרון כמו במצדה שבו אנחנו מעלים 80 איש במכה. בשלב ראשון אנחנו מדברים על מסלול באורך של בין חצי קילומטר לקילומטר וחצי, בשאיפה לגדול בהמשך".

איפה הוא ימוקם?

"שני ראשי המועצות (מגילות שבצפון ים המלח ותמר שבדרום – א"ל) רוצים את זה אצלם, נצטרך לבחור את המיקום עם המופע הנופי הכי חזק כדי שזה יהיה הכי אטרקטיבי שאפשר, וכמובן שזה חייב להיות במקום שבו לא נפגע בטבע ובמערכות האקולוגיות. אני חושב שהתקווה וההצלה של האזור הזה טמונה בתיירות, שאר הענפים די מתים. אין עוד ים המלח בעולם ולהערכתנו הרכבל יוכל להביא לאזור עוד מאות אלפי אנשים בשנה".

מאיפה הכסף?

"עלות ההקמה מוערכת ב-20-30 מיליון שקל, אבל ההכנסות והתועלת יהיו גבוהים בהרבה. הכסף צריך לבוא מהאוצר ומהתיירות, ואם כולם יבינו את החשיבות של העניין זה יכול לרוץ די במהירות".