על אף הנבואות הקודרות, האוצר החליט לקצץ נתח משמעותי מתקציב הביטחון. לכולם ברור שכל שקל שמקוצץ עלול לעלות בחיי אדם, אבל זה מה שיש.
נשמע בדיוני, נכון? נכון. מערכת הביטחון, כידוע, תקבל החזר של כמה מיליארדים בגין עלויות המלחמה בקיץ, תוספת של עוד כמה מיליארדים לתקציב 2015 ומי יודע איזה סכומים נוספים יזלגו לעברה בהעברות שונות ומשונות במהלך השנה. איך אמר ראש הממשלה בהתייחס לתקציב החדש? "קודם כל החיים, אחר כך איכות החיים".
רק שאם תחליפו את הצירוף "מערכת הביטחון" בצמד המילים "זיהום אוויר", תגלו שתסריט האימים הבדיוני מתגשם אחת לאחת. השבוע הודיע משרד הבריאות שזיהום האוויר עלה למדרגת "מסרטן וודאי" - המדרגה היוקרתית ששמורה להרגלים נפלאים כמו עישון. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל עד כה זיהום האוויר סווג רק כ"מסרטן אפשרי". למדע ולגורמי הבריאות הרשמיים היו הוכחות חד משמעיות לכך שחשיפה לזיהום אוויר גורמת למחלות לב ודרכי הנשימה (שבמקרים רבים מסתיימות במוות), אבל באשר לקשר בין זיהום אוויר לסרטן האקדח המעשן הרשמי נמצא רק לאחרונה.
הנשק המסוכן ביותר נמצא מאחורי האוטו שלנו
כמה אנשים מתים מזיהום אוויר? שאלה טובה (ומפחידה למדי). הרוגים במלחמות יותר קל לספור, וזו אולי אחת הבעיות. מחקר שנערך ב-2003 על ידי המשרד להגנת הסביבה, "אדם, טבע ודין" והסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, העריך שזיהום אוויר מעשה ידי אדם (להבדיל מסופות אבק) גורם מדי שנה ל-620 מקרי מוות רק בגוש דן. במהלך השנים התפרסמו גם הערכות מחמירות יותר, אבל על דבר אחד אין מחלוקת: זיהום האוויר הורג. ובישראל, בעיקר במרכזים המטרופוליניים הגדולים (גוש דן, ירושלים, חיפה, אשדוד), יש הרבה ממנו.
כשמדברים על זיהום אוויר, זה קודם כל תחבורה. נתוני הניטור של יום כיפור, שבו הרחובות נכבשים על ידי אופניים, הוכיחו את זה שוב: בתל אביב ובירושלים ירד ריכוז המזהמים באוויר ב-99%! הארובות של המפעלים פולטות גזים רעילים, בוודאי במפרץ חיפה עתיר התעשייה, אבל הארובה המסוכנת והנפוצה ביותר היא זו שנמצאת בישבנה של המכונית הפרטית שלנו, וקוראים לה אגזוז.
לנוכח הנתונים והמחיר הכבד שאנחנו משלמים בחיי אדם, ניתן היה לצפות שממשלת ישראל תכריז על פרוייקט לאומי לשיפור התחבורה הציבורית והפחתת זיהום האוויר ותשקיע בנושא מיליארדים. בדיוק כמו ברכישת ציוד מתקדם לצה"ל. הרי החיים הם ערך עליון, לא?
להסתכל לא רק על הכסף, אלא גם על הבריאות
הכשל העיקרי, כמו שיודע כל ישראלי שמעביר את החיים בפקקים או בהמתנה לאוטובוס, טמון בתחבורה. אז היה פרויקט מבורך לגריטת מכוניות ישנות (שפולטות מזהמים פי 20 ממכונית חדשה) - אבל, ניחשתם נכון, הוא קוצץ. התקציב הספיק ליומיים, ועכשיו מי שרוצה לגרוט את הטרנטע שלו צריך לחכות לשנה הבאה. בינתיים היא תמשיך להרוג אותנו.
התחבורה הציבורית בישראל היא הכושלת בעולם המערבי, ובמשרד התחבורה עצמו מודים שכדי להדביק את הפער בינינו לבין המדינות המפותחות צריך להשקיע עשרות מיליארדים בשני העשורים הקרובים. אפשר לחולל שינוי משמעותי גם בתקציבים צנועים יותר באמצעות הפיכת מערך האוטובוסים לאטרקטיבי, אבל האוטובוסים הם האחרונים בתור כשמחלקים את העוגה. בינתיים מערכת השכר המעוותת במשק, שמבוססת על הוצאות רכב כרכיב משמעותי בשכר, מעודדת את העובדים להחזיק ולהשתמש במכוניות פרטיות ולפלוט גזים רעילים כל הדרך למשרד. זה משול לכך שממשלת ישראל תסבסד את בתי המלאכה לייצור פצמ"רים של החמאס.
ועוד דוגמה לשימוש מעוות של הממשלה בכילים הכלכליים שעומדים לרשותה: בתחילת 2015 אמורים תעריפי החשמל לרדת בכ-10% כתוצאה מהכניסה המאסיבית של הגז למשק. בשלב מסוים ביקשו באוצר להגדיל את המיסוי על פחם, אבל זה היה עלול לכרסם בהוזלה של החשמל והרעיון ירד מהפרק. כלומר: נשלם פחות על חשמל, נשרוף יותר פחם, ונמות יותר מזיהום אוויר. אני כמובן לא מתנגד להוזלת יוקר המחייה, אבל צריך לעשות את זה איפה שזה לא רק עוזר בכיס - אלא גם בריא ומועיל למשק. למשל: במקום להוזיל את החשמל, להוזיל את התחבורה הציבורית. כשמוזילים את החשמל, מיטיבים בעיקר עם העשירים (שהם המשתמשים הכבדים בחשמל); כשמוזילים את התחבורה הציבורית, מיטיבים עם החלשים ומעמד הביניים, ומעודדים את הציבור להמיר את המכונית הפרטית באוטובוס ולזהם פחות את האוויר.
בשורה התחתונה, ממשלת ישראל, בניגוד לעובדות ולהיגיון, ממשיכה להתייחס לזיהום האוויר כאל נושא ששייך לאיכות החיים ולא ככזה שעולה בחיים עצמם. התקציב החדש אולי יספק הגנה בגבולות, אבל יתקוף אותנו דרך מערכת הנשימה.