אלי ישי הולך ומסתמן כאחת הדמויות האפלות בתולדות מדינת ישראל. השינאה שלו למבקשי המקלט מאפריקה, שהתחילה בתור לקט של התבטאויות גזעניות מתגלגלת בימים אלה לכדי מסע צלב שיטתי. ישי מתנהל כאילו נכנס לתוכו דיבוק שמורה לו לרדוף באופן אישי כל פליט אפריקאי אומלל שהגיע לישראל. האובססיה היא שלו, הבושה של כולנו.
אני לא מתכוון דווקא לטרגדיה שמתרחשת ברגעים אלה ממש בגבול עם מצרים, למרות שגם היא כמובן חלק מהתמונה הכללית: הסיטואציה המחרידה בגדר חושפת את העובדה שמשרד הפנים מסרב בכל תוקף – כפי שדורשת נציבות הפליטים של האו"ם – לערוך הליך בירור מסודר ואמיתי לכל מבקש מיקלט שמתדפק על שערי המדינה. הליך כזה היה מאפשר להבחין בין פליטים שנמלטו על נפשם וזכאים למקלט, למי שבסך הכל רוצים לשדרג את מצבם הכלכלי.
את מהגרי העבודה אנחנו לא חייבים לקבל. את הפליטים כן, הן בתוקף האמנות שמדינת ישראל חתומה עליהן והן כדי שנוכל להמשיך להסתכל במראה ולא נצטרך להסביר לילדינו למה שלחנו אנשים נואשים אל מותם. אלא שאלי ישי מסרב לקיים את ההליך הזה. הוא כנראה חושש שחלק מהאומללים ששרועים עכשיו בחול ליד הגדר הם פליטים "אמיתיים" שניאלץ לפתוח את דלתנו בפניהם. וזה, כידוע, עלול לאיים על דמותה הטהורה והיהודית של המדינה.
אני יודע, נמאס לכם לשמוע על הפליטים. קל וחומר נמאס לשמוע נאומי הגנה על זכויותיהם. הציבור הישראלי מותש והלום חדשות, וממילא מאבד את ידיו ורגליו בסוגייה הסבוכה הזו. אלא שבחסות האדישות והעייפות הכללית, מבוצעים בשמנו מעשים שאין בהם ולו שמץ ממה שאנחנו נוהגים לכנות בגאווה פטריוטית "מוסר יהודי".
עונת הצייד מתחילה
השבוע ישי הודיע שמייד אחרי החגים – אל תגידו שאין למה לצפות – תיפתח עונת הצייד וייצא לדרך מבצע כליאה המוני של מבקשי מקלט מצפון סודאן. אפילו במשרד החוץ נרתעו מהרעיון. מי היה מאמין שנגיע ליום שבו אביגדור ליברמן הופך לסמן ההומניטארי של ממשלת ישראל. ליד ההשתוללות של ישי הוא מתנהל כמו אמא תרזה.
העובדות ידועות, ובכל זאת כדאי לחזור עליהן ולחדד את הדברים, ולו כדי להקשות על שר הפנים לפזר את הספינים שלו: אזרחי צפון סודאן נמלטו לכאן ממדינת אוייב. על פי אמנת הפליטים של האו"ם (שישראל לא רק חתומה עליה; המדינה הצעירה, שבשל ההיסטוריה הטראומטית שלה התאפיינה ברגישות גבוהה במיוחד למצוקת הפליטים, היתה שותפה פעילה בניסוחה) ישראל מנועה מלגרש אותם בחזרה למולדתם, שם עלול להמתין להם גזר דין מוות.
ממילא זה גם לא אפשרי: כידוע, אין טיסה ישירה מנתב"ג לחרטום. מדינה שלישית שתשמח לקבל אותם עוד לא נמצאה. אלי ישי יודע את זה היטב: כל סודני (ואריתריאי) שחוצה את הגבול ממצרים מקבל אשרת שהייה בישראל בחתימת, מי אם לא - אלי ישי. מה שכמובן לא מפריע לשר הפנים להמשיך לכנות אותם "שוהים בלתי חוקיים".
אלי ישי החליט להתעלל
אם מדינת ישראל היתה יכולה לגרש את הסודנים והאריתריאים, תסמכו עליה שהיא היתה עושה את זה כבר מזמן. אבל היא לא יכולה. אם נרצה או לא, עד להודעה חדשה הם כאן. הקמת הגדר מאיטה מאוד את קצב ההגעה של פליטים חדשים מאפריקה, אבל באשר לאלה שכבר הגיעו – אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. הם פה, והשאלה היא מה עושים בקשר לזה. אפשר לבחור להתנהג כמו בני אדם, ואפשר לשכוח שגם אנחנו היינו פעם פליטים ולצאת לציד מכשפות.
תתפלאו: אין לי שום עניין שישראל תפתור את כל הצרות ותרפא את כל הזוועות שמתרחשות באפריקה. גם לארגוני הסיוע אין מוטיבציה כזו. לא ארגוני הסיוע ומתנדבי "מרק לוינסקי" התמהמהו בבניית גדר בגבול עם מצרים – בניית גדרות זה תפקידה של הממשלה, שאלי ישי הוא במקרה חבר בכיר בה. לא ארגוני הסיוע העמיסו את הפליטים על אוטובוסים וזרקו אותם בגינת לוינסקי, מה שהפך את חייהם של תושבי דרום תל אביב לסיוט; את המסלול של האוטובוסים קבעה הממשלה של אלי ישי, מה שלא מפריע לו להאשים את "יפי הנפש" בסיבלם של התושבים. אין סוף לשקרים, ואין סוף למספר הפעמים שאפשר לחזור על אותו שקר – עד שהוא מקבל מעמד של אמת.
50-60 אלף סודנים ואריתריאים שוהים כיום בישראל. בענף החלב ובחקלאות כבר הבהירו שהם צמאים לידיים עובדות וישמחו לקבל אותם. אפשר לפזר את מבקשי המקלט במשקים, להכשיר אותם לעבודה יצרנית, כך שבבוא היום, כשיבשילו התנאים לשובם הביתה, יסייעו למדינותיהם להתרומם וישמשו שגרירי רצון טוב של ישראל. אפשר לנקוט עוד שורה של צעדים יצירתיים כדי להקל על מצוקת הפליטים ובמקביל להקל על החיכוך שלהם עם החברה הישראלית, ואפשר גם להתעלל. אלי ישי החליט להתעלל.
הפליטים באמת מאיימים על היישות הציונית?
אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, החל מאמצע אוקטובר יושלכו רבבות מבקשי מקלט מסודן למתקן הכליאה הגדול בעולם שהוקם בפאתי הנגב. זה לא רק לא אנושי, זה גם לא כלכלי: הקמת המתקן עלתה יותר מרבע מיליארד שקל מכספי המסים שלכם ושלי, שבסבב הקיצוץ הבא יילקחו מתקציבי הרווחה, החינוך והבריאות. התפעול השוטף של המתקן יעלה בתקציבי עתק נוספים מדי שנה (בכל זאת מתכוונים לתת להם אוכל מדי פעם). במקום שמבקשי המקלט יתרמו למשק ידיים עובדות, הם עומדים בעל כורחם להתנוון בכלא ולחיות על חשבוננו.
מדינת ישראל עומדת להפוך עשרות אלפי אנשים לאסירים, על אף שמעולם לא ביצעו פשע. להיפך – חלקם היו קורבנות לרדיפה ולפשעים אכזריים. ישי הודיע בגאווה גדולה שהוא "פועל להבטיח שתהיה כאן מדינה יהודית וציונית". הייתי שמח אם פעם אחת ולתמיד ישי וחבריו לשולחן הממשלה יסבירו, איך ייתכן שהם רואים ב-60 אלף אפריקאים איום על היישות הציונית והכלכלה העברית, וממש באותה עת מתנדבים להעמיס על גבה השחוח של המדינה ושל מערכות הרווחה הקורסות שלה 300 אלף פלסטינים ממזרח ירושלים בשם הבלוף שמכונה "ירושלים המאוחדת". או שאולי כשזה מגיע לפלסטינים ליבו של שר הפנים שלנו מתמלא לפתע חמלה יהודית אמיתית.