תארו לעצמכם שיש בידיכם עסק שמדי שנה, לקראת הפתיחה החגיגית, מקבל אינספור דקות פריים טיים? הרדיו, האינטרנט והטלוויזיה מתעסקים במתי, איך וכמה ומכריזים בקול תרועה על פתיחתו, וכל זה חינם אין כסף. לא רע, נכון?
אז יש עסק כזה: אתר החרמון. הרי החדשות: האתר המושלג היחיד בישראל (אם הוא אכן בישראל; מיד ניגע בנקודה) שבוי למעשה בידי קומץ של אנשי עסקים פרטיים, אנשי קיבוץ נווה אטי"ב. הם המגדרים, הם הגובים והם המשלשלים את הסכומים האדירים, בכל השוואה בינלאומית, לכיסם הפרטי. בכל חורף התמונות הקשות של הפקקים האינסופיים, התורים והוצאות הענק, חוזרות כטקס ישראלי לכל דבר, כאילו הן תופעת טבע בפני עצמה.
מצב דומה שרר בחופי הכינרת עד לא מכבר. חופים רובים היו מגודרים, עם או בלי רישיון, וכל טבילה במימי הימה, שלא לדבר על קמפינג רחמנא לצלן, עלתה לנו. והרבה. המצב השתנה דרמטית בעקבות מאבק עיקש של פעילי סביבה. כעת ניתן גם ניתן ליהנות ממימי הימה, ללא צורך בשבירת קופות חיסכון.
של מי האדמה, האוויר והים?
העיקרון פשוט: נכסי הציבור – לציבור. נחלת הכלל היא של כולנו. האוויר, האדמה, ההר והשלג, אינם שייכים למתי מעט מאיתנו, בעלי פריבילגיות, שיכולים לסחור ולספסר בהם כרצונם. כשם שאנו נאבקים על נגישות כלל הציבור לחופים, למגרשי משחקים, לשמורות טבע, למים ולאוויר, כך גם פתיתי השלג הנדירים הם רשות הרבים.
יאמר מי שיגיד, שיש להפריד את אתר הסקי מגבעות השלג ה"ציבוריות". נהדר. אם סיכמנו את העיקרון, היישום יהיה פשוט. אין לגבות כסף על המגע הנכסף עם השלג החרמוני. משם נוכל לדבר על מה ואם בכלל ניתן לגבות ולטובת מי. למה שהמדינה, למשל, המפעילה ומתחזקת, לא תשלשל לכיסנו את דמי החניה, כפי שנהוג בגנים הלאומיים המוסדרים?
חבריי האקולוגים אומרים לי שהניהול הפרטי של הקיבוץ, הוא גם כזה שפוגע בצורה קשה בערכי הטבע הייחודיים בהר החרמון. וזו עוד סיבה לייצר אחריות מדינתית ולצמצם את הפגיעה למינימום.
וגם אם אתם מאלה שמפטירים כרגע "החרמון הוא שטח סורי, על פי החוק הבינלאומי. יש להחזיר אותו ולהגיע להסכם שלום", אני אתכם. אשמח לשלום, רצוי כזה שיאפשר גבולות פתוחים. כן, אני פנטזיונר, אבל אתם זוכרים מה היה באירופה, שלושים שנה לפני תחילת תהליך האיחוד? כבן למשפחה יהודית- סורית, יש לי את כל האינטרס שבעולם. בינתיים, לא עדיף שהחרמון יופעל על ידי מדינת ישראל? אנחנו הרי לא רוצים שהסכם שלום היסטורי ייפול על משא ומתן לפיצויים של תושבי נווה אטי"ב ה"מסכנים". אני לא מקבל את תורת השלבים. יש לטפל בגזל הציבורי באופן מיידי, ללא קשר לעמדה מדינית כזו או אחרת.
רק היזהרו. נער ממג'דל שמס שניסה לארגן את חבריו למחאה, על מנת שיוכלו לבקר בהר השכן, למרות שאינם בעלי אמצעים, נעצר על ידי המשטרה. מישהו מפחד שנחשוף את הבלוף הגדול, אז ברגישות, אבל גם בנחישות, חברות וחברים. יחד נחזיר את החרמון לציבור.