שלום, שמי אבי דבוש ואני צמחוני מזה עשרים שנה וטבעוני מתקשה למעלה משנה. יש לי עודף מניעים. התחלתי ונשארתי בגלל המוסר. לא נראה לי סביר לאכול בעל חיים מרגיש וחושב אחר. למרות שבשר, עדיין זכור לי, יכול להיות דבר מאוד טעים.
אחר כך באו הנימוקים הסביבתיים. תעשיית המזון מהחי מייצרת את הרוב המוחלט של זיהום סביבתי בהיקפים אדירים של בזבוז משאבים (מאות ליטרים של מים, טונות של מזון, נסיעות ושטח לק"ג בודד של בשר) וזיהומים ישירים ועקיפים.
משם גם באו הנימוקים החברתיים. רוב רובו של המזון בעולם לא מאכיל את מאות מיליוני האנשים שחייב ברעב, אלא את הפרות, הכבשים, התרנגולים וכו' שהחלטנו לגדל. שטחים עצומים נלקחים מאנשים עניים לטובת גידול עוד מיליוני טונות של בשר, עצמות וגידים. לטובת תעשיית המזון והחלב.
רוצים גם בריאות? יש. לגמרי. חפשו מחקרים ותיווכחו.
במפגש אתמול עם גארי יורופסקי וד"ר יובל נח הררי דובר על הסיבות הכלכליות והסביבתיות שיביאו לקריסת התעשייה העצומה הזו. אבל לפני שתסריטי העתיד יתממשו, כל אחת ואחד מאיתנו צריך לשאול את השאלה ששאלו את עצמם הרב קוק, גנדי, בשביס זינגר (שהוא, אגב, כניצול שואה, יצר לראשונה את ההשוואה לשואת בעלי החיים), ספרן פויר ורבים אחרים (ולא, היטלר לא היה צמחוני. כאילו שזה משנה בכלל) וענו באופן חד: אין לנו כל הצדקה מוסרית לניצול מחפיר של בעלי חיים לטובת מזון, משקה, בגדים וכו'. אין בנמצא תירוץ כזה.
אז הנה נמצא התירוץ. 'הגורו' של תנועת הטבעונות הוא אדם שטחי ואלים. הטבעונים מסוכנים. ממש "אין טבעונים-אין פיגועים". מהומה.
אז גארי יורופסקי הוא באמת לא העניין ולא מעניין אותי הדיאלוג מלא הטסטוסטרון של אראל סג"ל ושלו. לא מעניין אותי לנתח את אישיותו. מדובר בבחור שהצליח להעלות לסדר היום, בעיקר בישראל אגב, את השאלה הטבעונית. בזה מסתיימות זכויותיו ומכאן הדילמה כולה שלנו.
אתמול הבטתי ימינה ושמאלה ושוב לא ראיתי את חברי מהתנועה לשינוי חברתי בישראל. לא מארגוני הנשים. לא זכויות האדם. לא פלורליזם יהודי ואפילו לא סביבה (ואני יודע שביום שישי יורופסקי ירצה לפעילי "מגמה ירוקה". חשוב!). חלילה לי מלגנות מי מהפעילות והפעילים הנפלאים. אני רק חושש שאנחנו נסחפים לפופוליזם שבבסיסו אינטרס פשוט אחד: להמשיך לעצום את העיניים ולאכול את הסטייק והעוף שעל הצלחת. את הערכים החשובים שלנו נבטא בין ארוחה לארוחה.
קשה לי להאמין שמי שיודע ומכיר היטב, ראה והריח כיצד מנת הבשר או החלב הזה הגיע לצלחתו, יכול להישאר בהכחשה. אנחנו חייבים למיליארדי בעלי החיים שאנחנו מגדלים ומנצלים בשבי לפחות את פקיחת העיניים הזו. ואפילו גארי יורופסקי לא יכול לשמש לנו תירוץ להימנע מכך.