ראשית, כמה מילים על האחות החדשה והפחות מוכרת: המחאה האדומה. המחאה הזו צומחת מתסכול וייאוש על 14 שנות כתישה הדדית, שנופלת בעיקר על גב אוכלוסיות אזרחים משני הצדדים. המחאה הזו צומחת מתסכול וכאב, אבל גם מתקווה וחוזק. חוזק לקחת אחריות ולקדם פתרון.
המחאה האדומה היא בעלת גוונים רבים. מאילו המבקשים להציב את הבעיה על סדר היום הציבורי בתקווה לפתרון או לפחות לשקט לזמן מה, ועד למי שקוראים בקול גדול: השימוש בכח מיצה את עצמו. חשוב להגן ולמגן, חשוב להגיב ולייצר הרתעה צבאית. אך כל אילו הם רק אמצעים. אמצעים להסדרת קבע. לפתרון מתמשך. לניצחון בשדה הקרב הדיפלומטי והמדיני.
טיפול שורש זה דבר כואב
האגף הזה של המחאה האדומה, שאני חלק ממנו, איננו "צמחוני" (למרות שבחיי היומיום שלי אני טבעוני). הוא מבין את הצורך בשימוש בכלים צבאיים ודורש שבעניין זה דין גוש דן ועוטף עזה יהיה דין אחד. האגף הזה גם איננו משיחי. הוא לא דוגל בכיבוש מתמיד או בתרופות קסם שיבואו מהתעלמות וזלזול בכלל מעצמות העולם.
זהו אגף פרגמטי, שקורא באופן מפוכח את המציאות ומבין כי ללא דרך ברורה, בהכרח נגיע למבוי סתום. הוא מבין שכפי שהחתול של אליס מייעץ לה, כאשר איננו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, אין זה משנה באיזו דרך נבחר. כולן יובילו לעברי פי פחת. המחאה האדומה הזו מבקשת השקעת משאבי חשיבה, תכנון וחומר מסיביים בגיבוש חלופות, הכרעה ביניהן ומימושן, באופן אסטרטגי ומשפיע.
המחאה האדומה הזו, שנושאי הדגל שלה כיום הם התנועה לעתיד הנגב המערבי, מבקשת לגבות כל מי שיחתור להסדרת קבע כזו ולהיאבק בכל מי שימשיך לקדש את הקיים ואת הסטטוס קוו.
אתמול כשישבנו במאהל מול בית ראש הממשלה בקריאה לפתרון אמיתי ואחראי, קיבלנו בשורת איוב: משפחה חברה שלנו שכלה את דניאל, בנה בן הארבע, כאשר הוא יצא לרגע לשחק מחוץ לכתלי הממ"ד. קשה לתאר רגע כזה. זהו הסיוט של כולנו. גם בימי "שיגרה", כאשר ילדינו נוסעים באוטובוסים לא ממוגנים בכבישי הנגב המערבי, בעוד הם אמורים להיות 15 שניות ממרחב מוגן. ודאי בימים בהם פצצות מרגמה שורקות ומנהרות נחפרות.
האחריות המשותפת שלנו חייבת להיאבק בשפיכת הדם הנקי והתמים הזה. לא נקמות, אלא השקעות אמיתיות ביצירת אופק של עשרות שנים לילדינו באיזור. גם אם יקח זמן ועוד כאב (כי הרי טיפול שורש הוא דבר כואב). הוכחנו כבר 14 שנה את החוסן שלנו. זו לא השאלה. לא נמשיך לחשוק שיניים ולהוות תפאורה לעוד סבבי לחימה, ללא תכלית ראויה.
עם כל הקושי בו אנו חיים, אנו מוכנים לקחת על עצמנו סיוע לממשלה בניסוח התכלית הזו. אנחנו מזמינים את נתניהו לשיח כן ומעמיק על התכלית הזו. אנחנו מפסיקים להניח שהתכלית צוץ תצוץ ובוא תבוא מאליה.
וקריאה לכל אחת ואחד מכם: התנועה לעתיד הנגב היא של כ-ו-ל-ם, כי אין לנו נגב מערבי אחר ואין לנו ארץ אחרת. בואו הערב ב21:00 למעון ראש הממשלה, למשמרת שלנו והזמינו איתנו את נתניהו לבוא ולשוחח איתנו, בדרך לבניית מהלך של אמת.