לפני שנתיים זה לא יכול היה לקרות. אבל לשמחתנו, היום ב-2014, אנחנו זוכים ליהנות מבית המלון המפואר במזרח התיכון, שהוקם בצמוד לאחד האזורים המקודשים ביותר לעם היהודי – רחבת הכותל המערבי.
אך לפני שנתיים כל זה היה בלתי אפשרי. המבנה הביורוקרטי של מערכת התכנון, עם האיזונים והבלמים, לא היה מאפשר אישור החלטה כזו. חייבים להזכיר כמה נורא זה היה אז. החלטה שהתקבלה בוועדת התכנון המקומית, במקרה זה של ירושלים, הייתה חשופה לערר של חברי המועצה הנבחרים. למרבה המזל, זכות בעייתית זו חוסלה בחוק התכנון והבנייה החדש שהעביר נתניהו. בנוסף, הוועדה המחוזית הייתה שמה רגל להחלטה כזו, אלמלא היה עובר חוק התכנון החדש, שהכותרת שלו "תכנית אחת בוועדה אחת", ומאפשר להחלטה לעבור בוועדה המקומית.
נכון שיש רינונים על הדרך בה הצביעו הנציגים העירוניים של המפד"ל, תמיהות על הדרך בה ניהל יו"ר הוועדה המקומית את הדיונים, וסימני שאלה סביב העובדה שכל הפרוטוקולים נעלמו וההקלטות נגרסו (בטעות, כמובן). אבל מה כל זה משנה. חוק התכנון החדש אפשר לנו לזרז הליכים והנה, תוך שנתיים, ממש כמו בסין, יושב לו מלון, באחת מהפנינות התיירותיות שלנו. וגם אם מישהו יגלה, כמו בסיפור "הולילנד", בעוד עשר שנים, שהכל היה נגוע בשחיתות ושוחד, עדיין נקבעו עובדות בשטח. ממש כמו בימים הטובים של "חומה ומגדל".
שימו לב לחכמה היתרה של אנשי הוועדה המקומית: הם דאגו, מצד אחד, שהחלונות הפונים לקיר הכותל יהיו במרחק נגיעה, שיאפשר לגבות מחירים אסטרונומיים לשוכריהם. מצד שני, הם הותירו מסדרון צר, בו יכולים בכל רגע נתון להידחק עד עשרה מתפללים, וכל זה רק במחיר הכניסה המסובסד, על ידי ממשלתנו רבת החכמה.
אל תתעסק עם הביבי
זוכרים איך סיפרו לנו שהחוק יפגע בשטחים פתוחים? ירחיב פערים כלכליים בין רשויות? יגביר את אחיזת החנק של שר הפנים בתכנון? יעלה את מחירי הדיור? ירסק את המערכת ההיררכית המסודרת שהייתה לפני אישורו? נכון, כל זה די התממש, אבל בתמורה הרווחנו יהלומים אדריכליים של ממש, כמו בית המלון ברחבת הכותל. לא שווה?
כמה נפלא שהחוק, שכלל למעלה משש מאות סעיפים, הטיל שעמום ופחד על מחוקקנו. כמה טוב שהם הכריעו, באומץ לב, בעדו, ללא היסוס, ובלי להכיר ולו עשרה סעיפים ממנו, פשוט מתוך אמון גורף במנהיגות הנחושה של ראש ממשלתנו. כמה טוב שגם המבקרים הרבים בתוך המערכת עשו את החשבון הפוליטי הנכון והבינו שאין שום טעם להסתבך עם הבייבי של ביבי, גם אם מדובר בחוק רע, שישפיע דורות קדימה.
כפי שכבר הוכיחה ברברה טוכמן, לא מדובר ברוע, חלילה, אלא פשוט ב"מצעד איוולת", שרומס אותנו בדרכו. הללויה!
לאתר המאבק בחוק התכנון והבנייה