בזמן האחרון אני זוכה לחיזורים. אני מתחמק שוב ושוב, אבל מספר פעמים בשבוע מתקשרים אליי מהבנק. בימים כתיקונם, בהם אני מצפה לשיחת הבהרה ביחס למינוס שלי או (מה שכבר לא קורה) לשידול לסגור סכום שנכנס בפיקדון שלא יביא לי דבר, הייתי עונה. היום אני מתחמק. אני יודע שהפקידה השכונתית החביבה שלי רודפת אחריי בעוד הצעה להלוואה.
האישי הוא הפוליטי, ולכן אני הולך לחצות את מחסום הבושה ולהכניס אתכם לחשבון שלי. אחרי מספר הלוואות שלקחתי במסגרת קניית הבית שלנו בעוטף עזה – השיא שיכולנו (לא) לאפשר לעצמנו – ומיחזור שלהן ותוספת עליהן, מגיעה הפקידה החביבה ומציעה לי את "הצעת החלומות": לקחת הלוואה שתכסה את כל ההלוואות ואת המינוס ויותר מזה. הריביות קצת יגדלו, היא מסבירה, אבל זו הלוואה אחת. באלפיים שקלים לחודש לחמש שנים, או משהו בסגנון, אני אקנה את חירותי.
האם אצא חלש אופי שמתפתה לעוד הלוואה שקוברת אותי עמוק עוד יותר במעגל הבלתי נגמר הזה של ריביות והשתעבדות לבנק, או שאצא טיפש כי אולי בכל זאת, יש כאן הצעה ראויה (ראו הבנקאים בתכניות הבזויות של אלון גל, שדוחקים בנו למחזר את ההלוואות)?
מנוגד לערכי היהדות
והלוואי שזו הייתה הדילמה היחידה. כשיש לי רגע שקט מהפקידה הבנקאית ואני מתענג על הרדיו, כל פרסומת שנייה מציעה לי הלוואת אקספרס ברגע. כל החלומות שלי בקצה לחיצה על הכפתור: חופשה חלומית, רכב חדש ומפנק או שיט תענוגות. ואני בסך הכל רציתי בית סביר, חינוך לילדים ואפס בעובר ושב. אפילו על רכב ויתרתי. כמו בסרט מדע בדיוני, קשה לי להיזכר מתי נקלענו לעולם שבו הבנקים מתפקדים כדילרים חמדניים, שמבזבזים מיליונים מכיסינו על מנת לשווק את ההלוואות האקספרסיות הנפלאות שלהם. "קח רק אחת. אל תתבייש. תראה איזה תענוג!". אחר כך לך תיגמל בחברה שבה הדבר האמיתי היחידי שהוא אקספרס הוא קצב שחיקת השכר.
הפער בין השיטות האגרסיביות של הבנקים וחברות האשראי לדחוף מזומן לידינו, אלה שלא סוגרים את החודש, לבין השוק האפור, השוחט את אלה שלא מתחילים את החודש ומאיים עליהם באלימות גלויה, הולך ומצטמצם. נסו לאחר בתשלומי המשכנתא או ההלוואה האחרונה שלקחתם, ותיווכחו לדעת איך ברגע אחד ההוצאה לפועל על הזנב שלכם. זה קרה לטובים מחברותיי וחבריי. הברירה שנשארה היא לבחור את הנושה. אחלה חירות.
הנה הצעה קונקרטית למקבלי ההחלטות: הפסיקו את חגיגות שיווק האשראי המהיר; בנו מסלולים חברתיים למיקרו-אשראי, נוסח המודל של זוכה פרס הנובל מוחמד יונס; ואפשרו הצמחת בנקים חברתיים, שמעניקים הלוואות ללא ריבית. מעבר לערכים החברתיים, מדובר בערכים יהודיים שאוסרים נשך וריבית, ואשמח לראות רבנים מצטרפים למאבק. אחרי הכל, האסלאם כבר מיישם – בנקים אסלאמיים מעניקים הלוואות ללא ריבית, והרי אנחנו רוצים להיות אור לגויים.
אני נאלץ להפסיק. בעודי כותב את הטור הזה קיבלתי שיחה ממספר חסוי. כשעניתי קיבלתי מענה אוטומטי מתכתי שהציע לי קבלת הלוואות ברגע. מבוהל, בלי להבין מי וכמה, ניתקתי. אני הולך להימנע מתקשורת עם החוץ לכמה ימים ולהתאושש. ברוני אשראי, נמאסתם!