הייתה לי פגישה בסוכנות. ישבנו וחשבנו מה אני יכולה לעשות עכשיו.
החלטנו שאני אעשה קורס קריינות ואיזו שהיא מסגרת של לימודי משחק. קראתי משפט לפני כמה ימים: הרבה אנשים ויתרו שניה לפני שהם נגעו בהצלחה הכי גדולה שלהם, בלי לדעת שהם היו כל כך קרובים. לא שאף פעם חשבתי לוותר. אני מאוד נהנית, וביום צילום אני מרגישה אני לחלוטין, בלי מסכות, בלי מעצורים.
הלכתי ביום שישי לים, קניתי שתיה בקיוסק, בלי יותר מדי מחשבה. ואז המוכרת אומרת לי "איזה סנובית את". למה היא אומרת לי שאני סנובית? בסך הכל קניתי שתיה? מה אני אמורה לעשות? הבנתי שאני צריכה לפתח איזו מגננה, לא באמת להתייחס לכל מה שאנשים אומרים, אחרת אני אתחרפן. הלוואי שאני אצליח.
אני לומדת לאט לאט שאני רוצה מאוד מאוד את העולם הזה, ומרגישה חלק ממנו. אני לא אוותר.