אומנם לי ואן אברהמי מגיעות ממשפחה עשירה מאוד, אבל הן בכל זאת רוצות לנצח בתוכנית "המירוץ למיליון 2024" ולזכות במיליון שקלים. "לא חסר לי כסף, אני פשוט אשמח לעוד. מי לא?", אומרת אן. "מעבר לזה, זאת חוויה לכל החיים, ליצור זיכרונות עם מישהי שאת אוהבת".
לי: "החוויה מעניינת אותי, אבל אני רוצה לנצח".
אן: "אני לא. גם אם נזכה במיליון זה לא ישנה לי את החיים, אני מודה. תורידי מס, ואת יכולה לקנות בזה רכב. זה יפה וסבבה, אבל בסופו של דבר באתי בשביל החוויה. בעוד 40 שנה, כשנצחק עם הילדות שלנו, אני ארצה להגיד ללי, 'את זוכרת איזה קטע היה לנו בסנגל כשדיברנו עם המקומיים?', ולא שהיינו באטרף לנצח".
איך בכלל הגעתן לתוכנית?
לי: "אן שלחה לי הודעה אם בא לי ללכת ואמרתי שברור, אבל שלא יקבלו אותנו. יש מיליון זוגות, מיליון יפות, על תקן מה יקבלו אותנו?".
אן: "אני מההתחלה ידעתי שנתקבל. כשאני רוצה משהו אני איכנס מהדלת, ואם לא מהדלת אז מהחלון, אם לא אז מפתח האוורור ואם לא אני מביאה דחפור. הייתי בתודעה שאני כבר בפנים. אני כל לילה עשיתי מדיטציה ודמיינתי את עצמי שם. באיזה צבע, איזה מדינות, בתחושה כבר הייתי שם. את יוצרת לעצמך את המציאות שלך, ולא מעניינים אותי אנשים אחרים. אני הבמאית והיוצרת של ההצגה שלי ואצור לעצמי איזו מציאות שארצה, לעולם לא אסתכל על הדשא של השכן".
ככל שאתה למעלה, ככה תיפול יותר למטה
לי בת 24, אן בת 23. אביהן הוא רוני (אהרון) דיין, ובבעלות משפחתו חברות ונכסים בשווי מיליארדי שקלים. הן גדלו במתחם המגורים היוקרתי Sea & Sun שבצפון תל אביב להוריהם שנפרדו כשהייתה לי בת 15. יש להן עוד ארבעה אחים משני ההורים, אחד מהם תאום של לי, אח בוגר נוסף מאמן ועוד חמישה אחים מאביהן, ועם כולם שומרות שתיהן על קשר טוב וקרוב.
בפרק ההזנקה, כשראיתן שמיתגו אתכן כ"אחיות מ-Sea & Sun", אמרתן שזה מפריע לכן. למה, בעצם?
לי: "כי אנחנו לא כאלו. כל החיים חינכו אותי לעבוד. היינו קונות ארטיק בבריכה בשקל ומוכרות אותו בחמישה שקלים. ההורים חינכו אותנו, 'תמיד תעבדו, תרוויחו לבד. אל תסתמכו עלינו'".
אן: "ידענו שיציגו אותנו ככה, אבל הסטיגמה הזאת כל כך לא מאפיינת אותנו".
אתן מרגישות שבמהלך התוכנית עד עכשיו הוכחתן אחרת?
לי: "ברור, חד-משמעית".
אן: "נולדנו עם כפית של זהב בפה. קיבלנו הכל, לא ברמה של עשירות עולם, אבל קיבלנו דברים שאנשים ממוצעים במדינת ישראל לא מקבלים, וזה בסדר, בסופו של דבר אלה הקלפים שקיבלנו בחיים ועם זה נשחק. אבל עדיין חינכו אותנו לעבוד, גם כשקיבלנו רכב זה היה בתנאי שנעבוד מספר חודשים, שאשמור על האחים, שאוציא 100 בתעודת הבגרות. זה אף פעם לא היה, 'טוב, יפה שלי, בגלל שיש לנו הרבה כסף את תקבלי איזה רכב שאת רוצה'. בגלל שההורים שלנו לא נולדו עם כסף ובתנאים הכי מחפירים שיש, גם היום, כשיש להם, הם חיים בהוויה כאילו אין להם. זה קשה לשנות דפוס התנהגות כזה. ההורים שלנו הם האנשים הכי פשוטים שיש. אבא לא מבזבז על עצמו שקל".
לי: "הוא הולך איתי לזארה ושואל אם אפשר לקבל הנחה".
תקופות כמו המלחמה או הקורונה יכולות להלחיץ אתכן מבחינה כלכלית, או שאתן תמיד יודעות שיש לכן גב וזה מרגיע?
אן: "גם אם את הכי עשירה בעולם, אין דבר כזה שאי אפשר להתרסק. ככל שאתה למעלה, ככה תיפול יותר למטה. מעבר לזה, עכשיו אין לנו עזרה כלכלית. אנחנו משלמות הכל לבד, ותודה על זה, כי גם אם אגיע למצב כלכלי לא טוב אני אדע להרים את עצמי. אני יודעת שתמיד ההורים שלי יעמדו מאחוריי, אין חלום עסקי שיהיה לי והם לא יגידו 'יאללה, הולכים על זה'. יש לחץ כלכלי תמיד, אבל אולי לא כמו אצל אדם רגיל. אני כן יכולה להרשות לעצמי דברים שלא הייתי מרשה לעצמי אם הייתי יודעת שזה הכסף היחיד שלי".
הכסף לא היה עניין בכלל
השתיים מחזיקות בבעלותן קליניקה לאסתטיקה רפואית, ובנוסף לאן גם עסק להשכרת שמלות ערב. "לקחתי הלוואה, קניתי מכשיר בהשכרה וככה התחלתי, עם כמה מזרקים, רופא, ממש צנוע", מספרת לי. "אנחנו קיבלנו את הלקוחות, אני עשיתי את הלייזרים".
מאין החיבור לתחום?
לי: "בילדות סבלתי מאקנה קשה מאוד, ותמיד חיפשתי את הקוסמטיקאיות והרופאים הכי טובים. הכסף לא היה עניין בכלל, שמתי כל סכום כדי שזה ייפתר. בגלל שלא אהבתי את עצמי בתור ילדה והייתי חסרת ביטחון מאוד, רציתי לעשות הרבה שינויים. ככה התגלגלתי לזה".
כמה אתן בעניין של מותגים ורמת חיים גבוהה?
לי: "בגלל שאני עובדת ויודעת כמה זה קשה להרוויח את השקל, אני לא ממהרת לקנות. אני קודם רוצה לקנות דירה, כמה דירות, ושיהיה לי את הממון שלי בלי קשר להורים שלי, ואז ארשה לעצמי לקנות. אני לא מבינה למה ילדה בת 24 צריכה תיק שעולה 30 אלף שקל. להרוויח כסף זה קשה".
אן: "אני חושבת שאם אחת לשנה לקנות תיק זה מה שנותן לך את המוטיבציה, אם זה מה שעושה לך שמח בלב, ואם יש מישהי שזה מבחינתה הישג כי היא גדלה בלי, אז מגיע לה".
לי: "אני לא מדברת עלייך, אחת שקנו לה תיקים. יש בנות שאין להן גרוש על התחת, ורק כדי להוכיח הן רוצות שיהיה להן תיק של שאנל. למה? למי אתן רוצות להוכיח? קודם תעבדו, תעשו כמה דברים. יהיה לי אקסטרה, באהבה אפנק את עצמי".
אן: "לי יכולה להגיד מיליון פעם שהיא לא אוהבת מותגי יוקרה, אבל לא חסר לה כלום. היא הרבה יותר עשירה ממני גם, היא עשירה פיצוצים. היא עבדה וחסכה כל החיים, ומגיע לה. למה את צריכה לפני יציאה לעבור אצלי בבית לקחת פריט לבוש? את יכולה להרשות לעצמך, מגיע לך".
לי: "אני מעדיפה לקנות דירה ולא לבזבז 30 אלף שקל על פריט שעכשיו יאבד איפשהו".
אן: "מאיפה הבאת את המספר הזה 30 אלף? את חושבת שאת קונה יחידת דיור בבאר שבע? היא הגיעה למחירים אסטרונומיים, כאילו אני עוברת לגור שם בחנות. באה לארון שלי ובוחרת, זה הכי קל".
לי: "זה מפריע לך?"
אן: "לא".
לי: "נשמע שכן".
אן: "זה לא".
לי: "אז פרגני, מה אכפת לך?".
אן: "אז אל תתיימרי להגיד שמותגים לא מעניינים אותך, ואז תלכי איתם".
תמיד תהיה תחרות סמויה
אומנם על המסך הן נראות בלתי נפרדות, אבל זה לא תמיד היה ככה. מפתיע לגלות שעד גיל 19 לא היה בין לי לאן כמעט שום קשר – ואפילו גרוע מזה. "הייתה לי ילדות מעלפת. הייתי ילדה שהכל הלך לה מושלם, תמיד היו לי מלא חברות, הצטיינתי בלימודים, הרגשתי טוב עם עצמי, ההורים שלי דחפו אותי להצליח עוד ועוד", מספרת אן. "אבל אני ולי לא הסתדרנו בכלל, אפס אינטראקציה".
אפס אינטראקציה?
אן: "אני חושבת שהייתה לה איזושהי טינה כלפיי, כי כשיש לך אחות בהפרש של שנה ממך, לא משנה מה, תמיד תהיה תחרות סמויה. תמיד השוו בינינו, וזו הייתה בעיה כי אנחנו שונות בתכלית, באופי, בנראות. כשתמיד משווים אותך למישהי אחרת, בטח כשזו מישהי שיותר קל לה, זה קשה. זה גרם ללי לפתח אנטי כלפיי".
לי (בבכי): "טוב, כל אחד רואה את זה אחרת. אני גדלתי ההפך ממנה. לי לא היו חברים. עברתי לבית ספר אחר והייתי שם בכיתת ספורט, זה מה שהציל אותי. אבל גם שם לא היו לי חברים ולא הסתדרתי".
מה זה אומר?
לי: "עשו עליי חרם והתנהגו אליי לא יפה. לא נראיתי כמו היום, היה לי אקנה קשה, נראיתי אחרת, ילדת טום בוי כזו. לא התחברו אליי, ירדו על איך שנראיתי. כל הזמן נתנו לי להרגיש שלא ייצא ממני כלום".
גם המורות?
לי: "כן. מה שהחזיק אותי היה הספורט. אן הייתה מלכת הכיתה, ואני זו שעושים עליה חרם. היא לא לומדת למבחנים ומוציאה מאיות, אני קורעת את התחת ומוציאה 55. לא היה לי עמוד שדרה, לא היה לי ביטחון".
בבית היו מודעים למצב?
אן: "הבית שלנו זה אגרוף אחד. אין דבר כזה שהיינו יודעים שיש עליה חרם והיינו שותקים. אבל היא הייתה בשלה, ולא ידענו כלום".
איך צוות בית הספר לא עדכן את ההורים שיש קושי?
לי: "אמרו להם שאני לא טובה בלימודים, אבל לא סיפרו מה עושים לי שם. פעם זה היה סוד, לא כמו היום, שמדברים על חרמות. גם לא סיפרתי להם מה אני מרגישה. לא הייתי אומרת שהייתה לי טינה כלפייך, אן, אבל לכל מקום שהייתי הולכת אליו היו אומרים לי, 'איפה אחותך היפה?'. הייתי שקופה. תמיד היה ברור שהיא המוצלחת יותר, גם בבית".
אן: "היום זה לא כזה ברור. היום היא עקפה אותי בסיבוב, ואני אוהבת את זה. יש לה אמביציה. היא אף פעם לא ויתרה, תמיד נלחמה על שלה, ופתאום פרחה. בשבילי לראות את זה, זה וואו".
לי: "תמיד התעלמו ממני, אבל היום כשאני נכנסת לחדר זה אחרת. ההזרקות והשינויים החיצוניים שעשיתי הכניסו אותי פנימה בכוח".
את מרגישה יותר בטוחה בעצמך היום?
לי: "הרבה יותר, אבל אני עדיין לא יוצאת החוצה בלי איפור, אפילו לא לזרוק את הזבל. זאת מסכה ששומרת עליי. שאף אחד לא יוכל לדרוך עליי יותר".
איך נוצר הקשר ביניכן? יש רגע מסוים שאתן זוכרות?
אן: "כשהיא התגייסה לצבא, פתאום המכנה המשותף בינינו גדל. פתאום הסגנון היה דומה, ויכולנו להתחבר. בהמשך זה כבר התעצם לקשר של אחיות, דם. היא בין החברות הכי טובות שלי היום".
לי: "זה היה סביב פרידה שהייתה לי, אחרי זוגיות של ארבע שנים. אן לקחה אותי תחת חסותה והכניסה אותי לחברות שלה".
אן: "ראיתי אותה במיטה גמורה, שבורה, אמרתי לה, 'יאללה קומי'".
לי: "הלכנו לבית קפה בצהריים, משם זרמנו לעוד מקום ולעוד מקום, וככה עד שלוש בבוקר. זה היה היום הכי כיף שהיה לי. מאז אנחנו כל הזמן יחד, 24 שעות ביממה".
הכל יחד? גם החברים משותפים?
לי: "הכל. ברמה שהיה לי שיפוץ בבית וגרתי אצלה ואצל בן הזוג שלה חודשיים".
אן: "את קמה בבוקר, הולכת לעבודה, היא באה איתך. חוזרת מהעבודה, היא באה איתך. הולכים לישון, קמים בבוקר, היא מעירה אותך".
זה לא קשה שאין הפרדה בכלל?
לי: "לי אישית לא".
אן: "גם לי לא. היא האדם הכי משמעותי בחיים שלי".
פחדתן ללכת כאחיות לריאליטי?
אן: "כל מי שסביבנו פחד, החברים שלנו פחדו. הם הושיבו אותנו לחתום על הסכם שאנחנו לא רבות שם. באודישן המלהק אמר לנו שכנראה נריב לפני שדה התעופה".
אבל אתן החברות הכי טובות.
אן: "אבל גם עם החברה הכי טובה שלך את לפעמים רבה".
לי: "נכון, אבל אין אצלנו ריבים ארוכים".
אן: "אנחנו יכולות להתפוצץ אחת על השנייה ואחרי חמש דקות כאילו זה לא קרה. אנחנו פשוט בנות פרופורציונליות, מודעות, מעריכות כל רגע בחיים. אנחנו מאוד בוגרות. זה מה שקורה שגדלים במשפחה עם המון ילדים, אין לך מקום להיות מפונקת, זה מה יש ותתגברי".
לא בוכות באופן כללי
לי עדיין מתגוררת ב-Sea & Sun עם אמא שלה וארבעה אחים נוספים, ואילו אן עברה לאחרונה להתגורר עם בן הזוג. "אני יכולה לעבור לדירה משל עצמי, אבל לא בא לי", אומרת לי. "אני אוהבת את אמא שלי ורוצה לנצל כל דקה שיש לי איתה. כשיהיה לי בן זוג והוא יגור לבד אעבור אליו. אין לי לחץ כרגע. אני לא אוהבת להיות לבד, כל החיים אני לבד".
אן: "בזה אנחנו הכי שונות. מגיל 18 היה לי לחץ לצאת מהבית. אני מאוד אוהבת את הכביסה שלי, הבישולים שלי, הניקיון שלי, האסתטיקה שלי, וכשיש הרבה ילדים הבית בבלגן, וזה שמחה אבל יש גיל שאני כבר לא מסוגלת להכיל את זה. חייבת לחזור בסוף היום ולשמוע שקט".
לי: "אני לא. לחזור הביתה ולהיות לבד זה באסה. זה לא קשור לכביסה, אני באה ויש אקשן ושמח. רואה אנשים, את המשפחה שלי, זה ממלא אותי. ואם אין לי בן זוג, אני לפחות אראה מישהו ולא אגור עם עצמי".
יש קנאה סביב זה שלאן יש זוגיות ולך אין?
לי: "לא. כל החיים הייתי בזוגיות. אני יוצאת לדייטים, אבל עדיין לא הגיע מישהו".
אן: "היא מאוד סוליסטית בעיניי. אין לה כוח, היא רוצה לשבת עכשיו בבית ולראות נטפליקס. אני רואה חברות רווקות אחרות שלי, שכל היום בוכות".
לי: "אנחנו לא בוכות באופן כללי. בכינו בתוכנית וזה היה יוצא דופן".
אן: "אני אפילו יותר ממנה. אני לא מצליחה לבכות. זה ממקום שאני באמת אדם סופר-פרופורציונלי ביחס לחיים, שאני אומרת, 'על דבר כזה אני אבכה?'. אף אחד שקרוב אליי לא מת היום, מבחינתי זה יום ברכה".
לפני כמה שבועות פרסמו כלי התקשורת שאן ובן זוגה, היהלומן יאיר יליזרוב, התארסו – אבל תוך זמן קצר גם בישרו על פרידה של השניים. אן מסבירה שכלל לא היו אירוסים אלא מקרה של חוסר הבנה, וגם פרידה לא ממש הייתה. "לפני כמה שבועות קמתי בבוקר וגיליתי בעיתון שאני מאורסת", היא אומרת. "זה לא תלוש מהמציאות, אנחנו בזוגיות הרבה זמן, גרים יחד ואני הולכת עם טבעת על האצבע, אז הגיוני שזה מה שאנשים יחשבו, אבל בעצם מדובר בסיפור די מצחיק. יאיר ואני התערבנו על משהו שטותי, אני ניצחתי, כמובן, ומחיר ההפסד היה לקנות לי טבעת. בכל זאת הוא יהלומן".
ואז פורסם שנפרדתם.
אן: "כן. היינו במשבר, ואנחנו עכשיו בתהליך, מווסתים את החיים שלנו עם הפרסום. פתאום אני עסוקה עד מעל הראש, וזה משנה את הזוגיות. הוא לא בחר בזה ופתאום הוא צריך להכיל את זה".
אז מה הסטטוס עכשיו?
אן: "אני צולחת את המשבר. לא יודעת, אלוהים גדול. אני יום ביומו".
בשנת 2021 נקשר שמה של אן בשמו של עומר אדם כשהשניים בילו יחד. סופר אז שאן נסעה לבקר את אדם במיאמי בזמן שהייתה חיילת בשירות סדיר, הוגדרה כעריקה וריצתה מאסר בכלא צבאי בעקבות הנסיעה. "דברים יצאו מהקשרם", היא רוצה להסביר. "לא ברחתי למיאמי לעומר. הייתי ילדה, החברות שלי היו בטיול אחרי הצבא, וטסתי אליהן. עומר היה חבר של המשפחה שלי, לא היינו זוג".
אבל כן טסת למיאמי בזמן הצבא וכן ישבת בכלא.
אן: "כן. ישבתי מאחורי סורג ובריח".
לי: "עם לחם נוטלה וטלפון ביד".
אן: "איזה נוטלה, עליתי שם שבעה קילו, הייתי בעצירות. ישבתי שם עם בנות שכנראה לא הייתי פוגשת לעולם".
מאין האומץ לערוק מהצבא?
"ידעתי שאיכנס לכלא. אהבתי את הצבא, והם רצו לתת לי לטוס אבל לקח זמן להוציא אישורים. אמא שלי אמרה לי, 'בסדר, תטוסי, מקסימום תשבי בכלא, מה קרה'. וזה נכון, היה לי כיף וחוויתי גם את הכלא".
ולא טסת לעומר?
"לא. ישנתי עם חברה בחדר".
מבאס אותך שיש לך את עומר אדם ברזומה?
"כן, זה מבאס".
למה?
"עומר מדהים, זה לא קשור אליו, אבל כשמצמידים לך מישהו כזה, זה בא עם איזו סטיגמה מסוימת. 'אה, היא מחפשת פרסום'. יכולתי לרכוב על הפרסום הזה, אבל זה לא עניין אותי".
כאן כדי להישאר
האחיות הן מהמתמודדות הבולטות והמפתיעות של העונה. אחרי שבפרק הראשון הוצגו כעשירות ומפונקות הן התגלו מהר מאוד כצמד פייטריות חזקות וחכמות שגם יודעות לשמור על יחסים טובים ומכבדים עם הזוגות האחרים, ובפרט עם צמד הרווקים סהר ויפתח, שאיתם הן שומרות על תדר פלרטוט קבוע.
מה קורה עם סהר ויפתח והפלרטוטים הבלתי פוסקים?
אן: "זה קרה. נחמד לקבל את זה".
לי, יש סיכוי שיתפתח משהו מעבר עם יפתח?
לי: "הכל יכול להיות. לכי תדעי, החיים מפתיעים".
אן, בזמן הצילומים היית רווקה אבל היום יש לך בן זוג. קשה לו לראות את הפלרטוטים?
אן: "הוא בוכרי, ברור שזה מפריע לו. אבל הוא אדם בוגר".
ידעתן שתגיעו רחוק כל כך בתוכנית?
אן: "המזל שלנו הוא שבאנו על סטיגמה שמאוד מזלזלים בה, ומזל, כי אנשים לא ראו בנו בכלל איום. הם נתנו לנו לרוץ בשקט ובשלווה, הם לא ידעו שהבאתי איתי חיית אדם שתעשה את כל המשימות הפיזיות. היו משימות של גברים שהיא עקפה בהן את כולם בצורה מביכה".
יש לכן חלום להשתלב בתעשיית הבידור?
אן: "חד-משמעית".
לי: "גם אני חושבת שכן. בגלל שלא אהבתי את עצמי פעם, פתחתי אינסטגרם רק בגיל 20. פתאום עכשיו 'המירוץ' נתן לי כוח לדבר מול מצלמה, להראות את עצמי, זה פותח אותי למקומות אחרים. זו זכות מאוד גדולה בעיניי".
אן: "אני חושבת שאנחנו כאן כדי להישאר, בעזרת השם".
מה הייתן רוצות?
לי: "בא לי 'רוקדים עם כוכבים', כי אני לא יודעת לרקוד".
אן: "החלום שלי הוא ללכת להנחיה. אני צריכה לעבור עוד הרבה, אבל זו השאיפה שלי. ואם לא, הכל טוב, יש לי עסק שתמיד יישאר המרכז. אני בחיים לא אהיה מאלה שמנסות בכוח להישאר בתודעה. אם זה נגמר, בסדר, אעבור לפרק הבא בחיים. אם הקהל עדיין יאהב וירצה אותנו, אז אני כאן לתת לו".
החיבור ביניכן היום חזק מתמיד, זה לתמיד הפעם?
לי: "בטח. המירוץ רק חיבר בינינו יותר".
אן: "התוכנית היא חוויה כל כך אינטנסיבית, שהיא יכולה להוביל או לפה או לשם".
לי: "אן ידעה להרים אותי ברגעים הקשים, ואני אותה. הופתעתי לטובה מהקשר הזה ואמרתי לעצמי, 'אני זכיתי כבר'".
"המירוץ למיליון 2024" משודר בקשת 12 במוצאי שבת אחרי החדשות