הייתה זו גופייה שכמעט גרמה למשבר הגדול הראשון בין חן הרמן ושרה רנצר, רגע לפני שהפכו רשמית לכלה וחמות. גופייה קטנה, מעט בד, הרבה גלאם ותוית מחיר של 6,000 שקל. "היא רצתה לקנות אותה לאאוטפיט השני בחתונה, ואני הייתי נגד", אומרת שרה, "כל השדיים בחוץ, רק עמוד היה חסר לה, בואי. אני בעד סקסי, גם בגילי המתקדם, אבל אמרתי לה - חני, אי אפשר גם חשוף וגם צמוד וגם לבן, זה לא לעניין ולא מכבד"
חן, איך הגבת?
חן: "הקשבתי, ובכל זאת ביקשתי שישמרו לי את הגופייה הזו. אבל אחר כך חשבתי על זה בבית והבנתי ששרה צודקת. הסכום היה מטורף מדי, זו חתונה קצרה, למה אני צריכה להתפרע? אני יכולה להשקיע את הכסף הזה במקום אחר".
שרה: "זה נראה לי הזוי להוציא 6000 שקל על כזה דבר, בגיל 45 את תתעוררי בלי כסף ועם ארון מלא בגדים".
חן: "שי ואני באמת מאוד בזבזנים, אבל אנחנו מתמתנים".
שרה: "הם קונים ערימות של בגדים ונעליים. אנחנו עוזרים להם כלכלית ואם שואלים אותי אני אומרת מה אני חושבת על זה. אתה לא יכול לעשות כוס קפה בבית? אתה חייב לקנות בחוץ? זה דברים שאני לא מבינה. זה הכסף שנעלם ביום יום".
גופייה-גייט היה משבר שנמנע, ובסוף השבוע שעבר, רגע לפני עלייתה לאוויר של "MKR המטבח המנצח" (א'-ה', 21:00, קשת 12) מתמודדות הריאליטי עשו את זה רשמי והפכו למשפחה. אה כן, היה גם גבר באמצע, בנה הבכור של שרה, שי רנצר, שהפך מהבן של שרה - לבעל של חן. שאר המשתתפים בתכנית, כמו גם השופטים חיים כהן ורותי ברודו, שמעו במהלך הצילומים לא מעט על הבחור, על החתונה, שזירות הפרחים המתוכננות ודוכן המגנטים - ולא פעם הרימו גבה על קשר כמעט סימביוטי בין חמות לכלה. פרויד, יש להניח, היה עושה מהסיפור הזה פרלינים.
"לפני ששי הציע לי נישואים, הוא אמר שהוא בחיים לא חשב שימצא מישהי כל כך דומה לאמא שלו", אומרת חן בחיוך מרוצה. "אני דומה לשרה באוכל שאנחנו עושות, בהתייחסות לחיים, באופי, בהכל".
זה לא מוזר קצת? להיות קופי של האמא?
חן: "לא, לדעתי זה רק חיזק את הקשר ביני ובין שי. זה גרם לו להבין שהוא רוצה להתמסד איתי".
שרה: "יש ביננו דברים שונים, אבל בבניין של האדם, אנחנו אותו דבר. לכן אנחנו גם מבינות זו את זה, ואם אין לנו סבלנות אחת לשנייה אנחנו אומרות, ולא לוקחות את זה אישית".
בתכנית זה בא לידי ביטוי בביקורת לא קלה שאתן מעבירות על המשתתפים האחרים. לא באתן לכולם טוב.
שרה: "אם אישה שאומרת את דעתה ודומיננטית זה ביץ', אז אין לי בעיה להיות ביץ'".
חן: "רוב התכנית שמעתי שהאחרים חשבו שאני הביץ' של החיים כי לא הכירו אותי בכלל. וכשגילו מי אני, זה כבר היה מאוחר מדי. אני נחמדה, אבל אני אומרת מה שאני חושבת, אני לא חוסכת במילים".
פתחתן חזית עם שמרית וללי?
שרה: "אנחנו בקשר טוב עם כולם. לא רבנו עם אף אחד. אבל זה נכון שעם נשים קשה יותר. אני למשל לא הייתי מסוגלת ללכת למשהו כמו 'מלכת המדבר'".
חן: "תשמעי, לא קל עם נשים. אני עובדת בסביבה מוקפת גברים, כי אז פחות צריך לברור מילים, זה לא ילך למקום הרגיש. אם הייתי עובדת עם נשים זה רוב הזמן דרמות. שהיו נעלבות ממני ומהטון שלי. זה אני וככה זה יוצא, גברים הם פחות רגשיים ויודעים להכיל"
גברים או נשים, בסוף קיבלתן את הניקוד הכי נמוך והלכתן הביתה.
חן: "כי שרה לא הסכימה להיות אסטרטגית, ואני זרמתי איתה. אם היינו יותר אסטרטגיות היינו מגיעות לשלבים מוקדמים יותר".
כן, אחרי הארוחה הראשונה המפוארת שלהן, שכללה תפריט עם תמונות כרומו שלהן, מרק בצל בפינג'ן, צלי בקר מעט חמוץ מדי ופרלינים מעשה ידן לקינוח - הן מצאו את עצמן בחוץ. השופטת רותי ברודו איחלה לשרה בהצלחה בעסק המסעדנות שהיא מפנטזת עליו. "אני לא רוצה שתהיה לי מסעדה, אבל קייטרינג רגוע ושקט יכול ממה להתאים לי", מספרת שרה בזהירות ומוסיפה שכבר התחילה לצעוד בכיוון הזה. "אני לומדת קולינריה פעם בשבוע בערב, ופתחתי עסק, 'הום מייד פור יו', מביאה לאנשים אוכל עד הבית. אני בת 54, זה הזמן שלי להתחיל, לעשות שינוי. אבל אני מתחילה לאט לאט כי אני לא אמיצה."
חן: "היא צוברת אומץ עם הזמן. אין משהו שיעכב אותה".
"התקבלתי ללימודי רפואה אבל מישהו היה צריך להיות עם הילדים"
מסלול הקריירה הוא כנראה ההבדל העיקרי בין החיפאית בת ה-54, לתושבת גני תקווה בת ה-35. בעוד ששרה הקדישה את רוב חייה לגידול שני ילדים ולקריירה של בעלה, ארי, העובד ברפאל, ורק אחרי גיל 40 החלה לעבוד כטכנאית רנטגן; חן מתכננת לכבוש את העולם. עד היום ניהלה חנויות בגדים, התנסתה קצת ביחסי ציבור ("זה היה מתסכל, עיתונאים לא חזרו אלי, רק גברים כשראו את התמונה שלי"), וכבר חצי שנה שהיא עובדת כמנהלת שיווק בחברת נדל"ן בריטית. לאחרונה אפילו עשתה מעשה נועז והביאה את בעלה הטרי לעבוד תחתיה. "בינתיים זה עובד טוב", היא אומרת, "אנחנו נשמור על הפרדה".
שרה: "אצלי זה היה אחרת מחן, הפכתי בגיל 22 לאמא, התקבלתי ללימודי רפואה, אבל החלטתי לוותר על זה, ועשיתי תואר רק בגיל 40. כל החיים שלי נתתי רוח גבית לבעלי, ברור לי שאם הייתי מתחתנת מאוחר הייתי מגיעה יותר רחוק. אבל זה לא נאמר בצער. אלא כעובדה. מישהו היה צריך להיות עם הילדים. לא הבאתי אותם לעולם כדי שאחרים יגדלו אותם".
חן: "אני לא אעצור את הקריירה שלי כדי לגדל את הילדים. אם זה יקרה - כולנו נסבול. אבל ההמשך שלי הוא בכלל בפוליטיקה".
סליחה?
"כן, לקחתי עכשיו קורס בפוליטיקה בלימודים ואני רוצה להתקדם בזה. אני באה מבית של ליכוד ואני רוצה להחזיר את הליכוד של פעם. הנשים במדינה הזו הן לא מנהלות אלא מתנהלות, אני אהיה אחרת. אני רוצה לשנות את זה".
בינתיים, חן ושי עדיין סטודנטים לפרסום ומנהל עסקים במכללה האקדמית בקריית אונו, שם גם הכירו לראשונה לפני שנתיים. חן הייתה באחת מתקופות הרווקות הבודדות בחייה, אחרי שרשרת של מערכות יחסים, בהם נישואים לאהוב נעוריה שהסתיימו בגירושים. "זוגיות בכלל לא הייתה בראש שלי כשהכרנו", היא אומרת, "הייתי בת 33, לא רציתי להתפשר, ואפילו תכננתי עם חבר גיי שאם עד גיל 37 אני לא מוצאת את הגבר הנכון - נעשה ילד ביחד. ואז הכרתי את שי, רציתי שנהיה רק ידידים, אבל הוא התעקש. מהיום הראשון של הלימודים אנחנו ביחד".
הוא הביא אותה הביתה לחיפה, לפני שתספיק להתחרט. "היא מצאה חן בעיני", מספרת שרה, "יש אנשים שנעצרים כשהם רואים אותה, כי החזות שלה קשוחה, אבל לי יש אינטואיציות חזקות, מהרגע שראיתי אותה ראיתי מעבר לכל השריון שהיא עוטה על עצמה. אני אוהבת ומעריכה את הישירות שלה, והכי חשוב זה שראיתי עד כמה הבן שלי מאושר. זה מה שמעניין אותי ברמה העקרונית"
לא הפריע לך שהיא גרושה?
"לא, למה שיפריע לי?".
והקעקועים?
"מתתי עליהם. יש לי חמישה בעצמי, אני מאוד לא קונפורמית. אבל אני רוצה שהיא תחכה עכשיו ותנוח קצת ולא תעשה עוד".
חן: "אבל אני ושי רוצים לעשות ביחד, שרה!"
שרה: "אוי, בחיאת. די עם זה. תחכי, כשיהיו לך ילדים תקעקעי את השמות שלהם".
"חשוב מאוד לחתום על כרטיס אדי, אותנו זה הציל"
ההרמוניה הייתה מיידית. חן התחילה לקנות לשרה בגדים, שבתמורה - נתנה לה טיפים איך להתנהל עם הבן שלה. "בהתחלה כשפחות הכרתי אותו ,שרה הדריכה אותי. אם נגיד היינו רבים, הייתי רוצה לדעת משרה אם אני צודקת בתחושה שלי, או מגזימה. לפעמים היא מעמידה אותי על טעותי ואומרת - 'חן, זה הבן שלי, אין מה לעשות'".
שרה: "הבן שלי קצת עפיפון, וחן יודעת לנהל נכון את העניינים והוא מוכן שהיא תעשה את זה. זה עושה לו טוב. לפניה הייתה מישהי שגם הייתה יצור דומיננטי כמו חן, אבל לקחה אותו למקומות לא טובים. הוא לא צריך להיות במקום שהוא צריך להתגונן".
זה כמעט נשמע כאילו אתן זוממות עליו ביחד מאחורי גבו.
"לא, זה פשוט ניהול של משא ומתן", מחייכת חן.
בדרך כלל יחסים בין חמות וכלה מתוארים כמלאי מתיחות. מה הסוד שלכן?
שרה: "יש לי חברות שאצלן הסטיגמה היא שהכלה אשמה אלא אם יוכח אחרת. אבל אצלנו זה לא ככה. זו מחשבה מפגרת שמישהי לוקחת את הבן שלך - הוא הרי תמיד ישאר שלך. אבל זה הזמן שלך לפנות את אור הזרקורים. ובסוף את הבוגרת וזו שצריכה לוותר".
הצעת הנישואים משי הגיעה, כמו שנרמז בתכנית - בעידודה הפעיל והמעורב של חן. למעשה, בסוג של חיקוי למוניקה גלר ב"חברים", חן קודם כל הזמינה אולם, ואז הודיעה לשי את הלו"ז.
"צחקו עלי בתכנית שהודעתי לו שאנחנו מתחתנים והאמת שזה נכון. ידענו כבר שאנחנו רוצים להתחתן ואז שמעתי שאין כמעט מקומות באולם שאני רוצה, אז סגרתי אותו. שלחתי לשי הודעה - 'אתה רוצה להתחתן איתי השנה? כן או לא?'. הוא היה בהלם אבל ענה 'כן', וכתבתי לו שאני סוגרת את זה. אחר כך סגרתי ספקים, הכל, רק חיכיתי שהוא יציע".
איך הוא עשה את זה בסוף?
"הוא שם את הטבעת בתוך ביצת קינדר".
שרה: "הבעל שלי הוא כמו מקגיוור, אז הוא הדריך אותו איך לסגור את הביצה ויצא מדהים".
אז מה, חן, איך זה להיות נשואה יומיים?
חן: "אני חושבת שבסדר. בסך הכל, חתונה זה יום אחד ויש חיים שלמים אחר כך ואני יודעת לשים דברים בפרופורציה. חוץ מזה לא תהיה לי נפילת מתח כי עברתי מההתרגשות של החתונה להתרגשות של התכנית. אני לא יודעת כמה מפורסמות נהיה, כי בכל זאת הודחנו ראשונות אז מכינים אותנו לזה שלא יקרה כלום. אבל בכל מקרה, הייתה חוויה מדהימה".
מבעד לסירים ולאירועים ובחירות השמלה וכל החוויות האינטנסיביות האלה שחיברו ביניהן בשנה האחרונה ("אפילו ראינו אחת את השנייה ערומה!", קוראת שרה בהתלהבות), חן לא שוכחת את האמא הפרטית שלה. "אני לא אשקר, זה קצת צבט לה בלב שהיא לא יכלה ללכת איתי לתכנית, אלא שרה", היא אומרת, "אבל אמא שלי היא לא בקו הבריאות. היא מתאוששת עכשיו מהשתלת כליה, ואפילו בחתונה היא הייתה באזור משלה כי היא עדיין יכולה להידבק במחלות. תרומה של איבר מאדם שנפטר הצילה לה את החיים, אחרי 15 שנים של דיאליזה. חשוב מאוד לחתום על כרטיס אדי, אותנו זה הציל".
שרה: "אנחנו מאוד קרובות, כולנו. לפני ההשתלה היה שלב שהיא אמרה לי שהיא מרגישה שחן בידיים טובות, כי יש לה אותנו".
חן: "לא ידעת יאת זה. אבל מזל שהייתה השתלה ועכשיו הכל בסדר".
ומתי תהיי אמא בעצמך?
חן: "יש תכנית, הכל בסדר. אני רוצה להיכנס להריון בסוף השנה הזו, ושיהיו לי תאומים".
שרה: "היא חושבת שאפשר לתכנן דברים כאלה, את מבינה? מאיפה יהיו לך תאומים?".
חן: "הגוף שלי לא צריך לעבור את הטלטלה הזו פעמיים, אז אני אסגור את הכל בשלוש שנים קשות ראשונות ואז הם מגדלים אחד את השני. אני מתפללת על זה, עושה הפרשות חלה, נוטלת ידיים. אני מאמינה שזה יקרה".
שרה: "בדור הזה, הן לא ממהרות. אבל אני מצפה שהיא תזוז כבר. יאללה".
צילום: אילן ספירא | סטיילינג: פיני זומר ל"סולו" | איפור: ניר אלקבץ ל״סולו״ במוצרי מאק | שיער: גל בן ציון ל״סולו״ | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חן- אוברול- נטע אפרתי, עגילים- Petite Delights, נעליים- אלדו, שמלה- זארה, נעליים- אלדו, לוק 2: חן- מכנסיים- זארה, סריג- טופשופ, נעליים- ספרינג , עגילים- Kamery.co.il שרה-שמלה- זארה, נעליים- אלדו, טבעת- Petite Delights, לוק 3: חן- עגילים- Kamery.co.il , חולצה- קסטרו, מכנסיים- זארה, נעליים- ספרינג, שרה- חולצה-קסטרו, מכנסיים- זארה, טבעת- Petite Delights, לוק 4: חן- מכנסיים- מנגו, חולצה- זארה, נעליים- אלדו, לוק 5: חולצה- זארה מכנסיים- טופשופ, נעליים- אלדו.