ריקי בן ארי צריכה להסתובב עם מכונת עשן צמודה, כשזרקור במה מופנה אליה תמידית, והרצפה מגביהה אותה בכמה סנטימטרים מעל האדמה. המילה "דיווה" כבר נשחקה לעייפה בהקשר שלה, אבל זו המציאות - האישה הזו באמת שואבת את כל האנרגיה מהחדר. כשבא לה, היא פוצחת באמצע בית הקפה בשיר של ארת'ה פרנקלין או ריהאנה עם כל המימיקות וקול הפלדה - ולא אכפת לה כמה עיניים מופנות אליה. אם לא היו מרסנים אותה, הייתה מתרוממת מהכיסא ונותנת מופע שלם. הגיוני לפגוש התרגשות בוסרית אחרי גמר של תכנית ריאליטי, פחות הגיוני לפגוש אותה אצל אישה בת 52 שבא לה לעלות על השולחן ולשיר.
"זה מטורף כל מה שקורה", היא מנסה לאסוף מחשבות, פחות משבוע אחרי גמר "הכוכב הבא" שהשאיר אותה במקום השלישי ושלח את נטע ברזילי והלופר לארוויזיון בפורטוגל, "אני חוזרת עכשיו מהקלטות עם עופר ניסים, אנחנו עושים קאבר במסיבה גדולה, אני אופיע אחרי ריטה ואחריי תופיע אניה בוקשטיין. את קולטת? אני וריטה ואניה על אותה במה? מה אני עשיתי בכלל שאני מופיעה איתן? איך זה קרה? אין לי מילים, אני ספיצ'לס. אני נכנסת למקום וכולם קופצים עליי ורוצים להצטלם איתי. כשאלה אנשים בגילי אני אומרת להם - בשבילכם שרתי".
גיל הוא הנושא שלפתחנו, ללא ספק. בן ארי נראית מספיק טוב כדי להסתתר מאחורי מכבסות מילים כמו "40 פלוס וזה הפלוס היחיד", אבל לאורך כל העונה היא נשאה את 52 שנותיה בגאווה, כשחלק מהמתמודדים הם בני גילו של בנה. הגיל נתן לסיפור שלה מימד של תשוקה נואשת להצלחה, כאילו אם זה לא יקרה עכשיו - לא יהיו עוד הזדמנויות, וסינדרלה תחזור לחייה האפורים, לניהול חנויות התיקים שלה ושל בעלה שרון וגידול שני ילדיה, טל (17) וניר (14) בישוב אורנית. בערב הגמר הקהל והשופטים אמרו את דברם: עם כל החן שבו היא מבצעת שירי אולדיז, לניצחון הם העדיפו משהו יותר עדכני. אבל בן ארי כאן להכריז שהכרכרה הזו לא הופכת לדלעת. עוד לא, בכל מקרה. "עצם זה שהגעתי לגמר זה ניצחון בשבילי", היא אומרת, "לדעתי לא הייתה בחורה מעל גיל 35 שהצליחה ככה בריאליטי. אם כבר היו מבוגרים, הם היו מוכרים - אבל להיות גם חדש וגם בגיל הזה, את זה עוד לא היה כאן".
חשבת שתזכי?
"לרגע לא, ראיתי את נטע זוכה כל הזמן. אנחנו שונות, אבל גם מאוד דומות. כל אחת מאיתנו מעצימה קהל יעד אחר. העונה הזו הייתה בסימן העצמה נשית".
אין קולות כאלה
האודישן של "הכוכב הבא" לא היה הראשון שניגשה אליו במהלך 15 שנות ריאליטי שירה ישראלי. "לפני שלוש שנים נבחנתי לאקס פקטור, והתקבלתי", ריקי מספרת, "אבל קיבלתי רגליים קרות ולא הלכתי. לא ניסיתי עוד תכניות. הרבה שנים חוסר הביטחון שלי נבע מזה שאני לא מוזיקאית, אני שומעת שיר ושרה, אני לא יודעת מה זה סולם. פעם שאלו אותי מה הרפרטואר שלי ושאלתי מה זה רפרטואר. כשאני שרה עם המיקרופון יש לי את כל הביטחון שבעולם, אני ביונסה, אני יודעת לשיר - אבל אין לי את ההשכלה. מדי פעם היו מגיעים אנשים ומנסים לעשות איתי משהו, אומרים שאני מבוזבזת, שאין קולות כאלה. אבל פתאום את בהריון ויש ילדים וזה לא הטיימינג. לא הבנתי ולא השכלתי לראות איזה עולם יש בחוץ".
את מרגישה פספוס?
"שנים הרגשתי. הייתי אומרת לשרון: זה לא הגיוני, אני מרגישה בבטן שאני טובה, שיש לי את זה, שאני יכולה לעשות משהו. אני רואה היום שתכנית אחת בפריים טיים בטיימינג הנכון עושה את כל ההבדל. אבל אני לא מאשימה אף אחד בזה שזה לא קרה קודם, רק את עצמי. ובכלל, מי יודע אם הייתי יכולה לעבור את כל זה בגיל 25. זה קרה כשזה היה צריך לקרות".
היו אלה שני הבנים שלה, לבסוף, שהכריחו אותה ללכת על זה. השכנים, שפתאום ראו אותה בטלוויזיה, היו בהלם. "באורנית הם לא מכירים את הצד הזה שבי. זה ישוב קהילתי ומהמם, אבל אני חיה שם חיים אחרים. באורנית אני אמא של טל וניר, מנהלת את העסק, מתעסקת במשרד. אלה החיים שלי".
איך באמת היה לבנים עם החשיפה?
"חשבתי שאני אפדח אותם, אבל לשמחתי זה לא קרה. באודישן חששתי שאני 'אמא עושה בושות', שאצא פאתטית ולא עדכנית, פחדתי שאם אכשל זה ישפיע עליהם, בכל זאת הם בגיל ההתבגרות. אבל הם נהנים מזה מאוד, אומרים ששיחקתי אותה. למה לא? זה נהדר שאמא רוצה להיות ביונסה. החברים שלהם מעריצים אותי, כשאני חוזרת בערב כולם עם האופניים צועקים 'ריקי, ריקי'. הצעירים ביישוב ממש גאים בי".
ובין המתמודדים בתכנית, לא הרגשת אאוטסיידרית?
"לפני שהתחלנו את הצילומים ניקיתי את האגו שלי. הרגשתי שהגיל שלי דווקא משחק לטובתי, גוננתי ועטפתי את כל שאר המתמודדים, הייתי האמא. במהלך התכנית לא היה רגע שהרגשתי זקנה. הגוף שלי אולי בן 52, אבל הנשמה שלי הייתה לפעמים יותר ילדונת משלהם".
אבל שרת שירים ישנים כל הזמן.
"לפעמים המליצו לי לקחת שירים עדכניים, ואני אמרתי שבשביל זה יש את מרגי והחבר'ה הצעירים. לשירים שאני אוהבת יש קהל, אלה השירים שגדלתי עליהם".
היא נולדה במגדל העמק, אחות יחידה בין שלושה אחים. הוריה נולדו במרוקו ושם חותנו, כשאמה בת 14 ואביה בן 18. בארץ הפך אביה, שלמה, לימאי, ואמה פרלה הייתה עקרת בית. "אבא נעדר הרבה, לפעמים חודש-חודשיים. הייתי מפליגה איתו וזה היה כמו בטיטאניק. הוא היה מופלא, שנון ומצחיק. ממנו קיבלתי את שמחת החיים שלי".
כשהייתה בת 14, ספינת "מצדה", שהובילה פוספטים בדרך לארצות הברית - נטרפה באוקיינוס האטלנטי, ואביה עליה. אסון המצדה נחשב לקשה ביותר בהיסטוריה של הימאות המסחרית עד היום. "זה מצמרר, כי הייתי בעצמי על האניה הזו בהפלגה אחרת", היא משחזרת, "באותה הפלגה קיבלנו גורת כלבים וקראתי לה מצדה, על שם האנייה. הכלבה הזו הייתה אצלי 13 שנה, תזכורת תמידית לאבא שלי ומה שקרה לו. זה היה אובדן מאוד גדול. פתאום הכל נגמר ואין אפילו קבר, הוא נעדר ולא מצאו את הגופה שלו, אין קלוז'ר. אמא שלי הייתה עם תינוק בן שנתיים וחצי, הקרקע נשמטה מתחת לרגליים של כולנו".
אחרי הצבא התחילה להופיע כזמרת באירועים, והיא מופיעה מדי פעם עד היום – אבל לא מרגישה שהניסיון הרב שלה על הבמה מעניק לה איזה קרדיט. "עד היום לא הגדרתי את עצמי חלק מהתעשייה. כשאת בתעשייה מכירים אותך, את כותבת ואוספת חומרים. אני לא הגעתי לשם. הייתי עושה מסיבות יום הולדת, פריצה במנה ראשונה, בר מצווה, חתונה. כל הופעה אצלי זה אירוויזיון, אם כלה מבקשת ממני פריצה של קבלת פנים אני רוצה שהסאונד והשמלה יהיו מושלמים והתאורה מושלמת וכשאני שרה אני במיטבי עם כל הדרמה ואני עושה דוז פואה".
נשמע טוב.
"במהלך השנים היו גם רגעים קשים, כשאת הולכת להחליף שמלה בשירותים בתוך הרפש, כשאת עומדת המון שעות על הבמה ואפילו לא שרה, סתם עושה תנועות כמו רקדנית. לפעמים את מגיעה ונותנים לך מגאפון לשיר איתו, אפילו לא מיקרופון. וכל הזמן את יודעת שזה קהל שבוי, הם לא באו לשמוע אותך. והכסף לא כסף, מאות שקלים לאירוע, לא יותר. ומתוך זה את משלמת דלק, מתאפרת, קונה גרביונים - ובסוף את שרה ולא נשאר לך כלום. עכשיו פתאום מדברים איתי בסכומים אחרים, אבל אני עדיין לא יודעת לתמחר".
כשאני מנסה לגשש מה היא חושבת לעשות עכשיו עם הפרסום, ריקי מהססת. "תצטרכי לשאול אותי בעוד כמה חודשים איך זה הולך. כרגע אני מרגישה כמו בחנות ממתקים ובוחרת בין מרמלדה וסוכריות קופצות, הכל חדש ומתוק. צריך רק לשלוח יד ולקחת. אני לא יודעת אם אלה הן 15 דקות התהילה שלי, אבל אני רוצה לעשות עוד, לעשות יותר. אני לא ריקי של השקות ושל להיות מפורסמת, זו מעולם לא הייתה השאיפה שלי. רק רציתי לשיר ולגעת באנשים. אני רוצה לעשות שיתוף פעולה עם האווי ועדן, או עם נטע, זה יכול להיות מהמם. שתינו יכולות להיות להיט אצל ההומואים".
את מחוברת לקהילה?
"יש לי חברים הומואים, ברור. את מדברת עם בחורה סופר גלובלית, מה חשבת? אני לא רק אורנית".
ומה החלום הגדול שלך?
"החלום שלי עכשיו זה להופיע בזאפה. לפתוח קופה. אף פעם לא הייתי במקום שבו כולם התלבשו ושמו ליפסטיק כדי לשמוע אותי שרה. הגיע הזמן שהם יגיעו במיוחד כדי לשמוע את ריקי".
"אם את מרגישה בנוח עם עצמך וחושבת שאת נראית טוב, למה לא?"
לבן ארי יש חזון. בעיני רוחה היא רואה נשים מכל הארץ עושות ריקי בן ארי משלהן: "הלוואי שאשפיע על נשים, אולי זה היעוד שלי. אני מתמודדת מאוד יפה עם הגיל ואני מהווה השראה, אולי כי עשיתי הכל מאוחר, התחתנתי בגיל 29, עשיתי ילדים בגיל 35, גם הכוכב הבא בא לי מאוחר. הכל בדיליי, לכן אני מרגישה צעירה. נשים בגילנו לא צריכות להסתתר. לא כולן חייבות לשים שמלה של ביונסה ולפזז ברחובות כמוני, אבל תהיו ביונסה בדרך שלכן. עמדתי על הבמה בתכנית בשביל כל אישה שישבה בבית וחשבה שתם ונשלם. גם אם הפסקת לבייץ, אז מה? החיים לא נגמרים בגיל 50".
את המנטרה הזו היא לוקחת גם להופעתה החיצונית. "בשבילי לעלות עם מחוך ובגד גוף עם פרנזים ולעוף על עצמי זה הגשמה של חלום. אני מרימה לכל אישה שרוצה לחגוג את עצמה בכל גיל. אם את מרגישה בנוח וטוב עם עצמך וחושבת שאת נראית טוב, למה לא?".
איפה את קונה בגדים?
"אני קונה הרבה בחו"ל, מיאמי, ברצלונה, וזה תמיד בגדים של דיוות, שמלות מלטפות עם שסע, דברים כאלה. בבית אני עם טרנינג וקוקו וכפכפים, אבל כשאני שרה על הבמה אני רוצה להראות הכי אישה בעולם".
כשמסתכלים על בעלך מביט בך כשאת שרה זה נראה כאילו זה מצית משהו בזוגיות.
"זה נכון. בשלב מסוים את כבר אישה אחרת, אמא של הילדים, משהו הולך לאיבוד בקשר בין בני זוג. אבל אני הלכתי והבאתי אנרגיות אחרות, ואני רואה בעיניים שלו איך הוא מסתכל עליי. זה ריגוש חדש".
מתחילים איתך?
"לפעמים, כן, בפייסבוק יכולים לכתוב לי 'ערב טוב', דברים כאלה. אבל יש אליי המון ריספקט, זו לא מיניות זולה ובוטה. אני משדרת משהו אחר. לרוב הכל בקלאס ובצורה כזו שאני יכולה להתמודד איתה, אני לא צריכה להעיף גברים ממני".
הנתונים הפיזיים, היא אומרת, טבעיים לחלוטין. "לא עשיתי סיליקון. אלה הבנות שלי", היא מפנה מבט אל המחשוף הנדיב. "כן עשיתי קצת בוטוקס בין הגבות, כדי שלא יהיה קמט כועס, אבל זה הכל. אף פעם לא עשיתי משהו פולשני יותר, אני לא רוצה להרוס לעצמי את המימיקות. אבל אם יש איזו חברה שתרצה לקחת אותי לקמפיין, יש על מה לדבר".
צילום: רונן פדידה | סטיילינג: לי וולף | איפור ושיער: מישל תורג'מן | ע. שיער: לידן דהן | בגדים: זקט פרנזים: קסטרו, תכשיטים: פדאני, זקט לבן ומכנסיים: מאסימו דוטי, חולצה: גולף, נעליים: אוסף פרטי, מכנס וזקט ניטים: ZARA, טי שירט: סאקס, נעליים: אוסף פרטי, חליפה אדומה: ZARA, גופיה אדומה: מאסימו דוטי, שמלה מנומרת: ZARA, חגורה; קסטרו.