כולם מכירים את משפחת רפאלי, ואף אחד לא באמת מכיר את משפחת רפאלי. זה לפחות היה נכון עד לא מזמן, כשעלה הדוקו-ריאליטי "רפאליס", שמלווה את המשפחה מיום יציאתה של ציפי מכלא נווה תרצה - ואת קורותיהם ומערכות היחסים של בני המשפחה הכי מסקרנת בישראל: אבא רפי, אמא ציפי והאחים בר, דור ואון.
"וואו, כמה הודעות אני מקבל", אומר און רפאלי (25). "הייתי רגיל לקבל הרבה הודעות שסתם מתחילות איתי, עכשיו אני מקבל מגילות, דברים מחזקים. כותבים לי 'פתאום אנחנו מגלים שאבא שלך מצחיק ולא רק מאצ'ו ועצבני ומפחיד, ואמא שלך היא לא הדמות השתלטנית והמפחידה שרואים בארץ נהדרת'".
אז מה, התוכנית תשנה את התדמית שלכם?
"בטוח. ובלי קשר לתוצאה, אחרי החצי שנה הזאת, אני ודור ממש ממש קרובים עכשיו. ואם בר הכירה 20 אחוז ממני, אז היום היא מכירה 60 אחוז. זה קירב בינינו, וזה עשה ממש טוב. אני רגיל שלכולם יש דעה קדומה, אז עכשיו אולי יכירו באמת".
ממש ממש יכירו. בפרקים ששודרו, אתה, אחיך ואביך לא מפסיקים לדבר על חיי המין שלכם.
"כן, אנחנו אוהבים. אני ודור אוהבים. וזה מרגיש לי אחלה. אנחנו אותנטיים, זה באמת אנחנו. אנחנו יושבים ומתקנים את האופנועים ומרתכים, ופתאום אבא זורק לי הערה מצחיקה על איזה דו"צ (כששני אנשים יוצאים עם אותו אדם אחד אחרי השני - א"ו) שהיה לי ולדור. אנחנו באמת ככה, אין לנו מה לשקר".
אתה לא חושש מהשם שזה יוציא לכם, לך?
"לא. זה רק סקס. אני כבר לא בן 16, אנשים רגילים לחשוב עליי כילד הקטן בבית. וקיצי של אמא, אבל אני כבר בן 25. עשיתי, חוויתי, זה השיחות בבית, אנחנו גם הכי פתוחים עם ההורים".
דור סופג ביקורת על אורח החיים הזה, גם מבר וגם מחברים טובים שתוהים אם הוא מכור למין.
"אורח החיים של דור הכי מתאים לזוגיות, הוא הכי ילד של בית, הכי מתאים לו בת זוג, אבל כנראה שיש סיבה לזה שכרגע שאין לו. הוא מאוד בררן, אני עד היום לא ראיתי מישהי שמספיקה לדור. הוא מלאך, הוא מושלם פיזית וחיצונית אבל עוד יותר פנימית".
אתה מוכן לזוגיות?
"אני לא שולל. אבל אני לא יוצא לדייטים".
מתחילות איתך באינסטגרם?
"כן. גם קרה שעניתי למישהי והיא עשתה צילום מסך ושיתפה בקבוצה של בנות בפייסבוק וכתבה שם שאני עונה, ומאז הגיעו מלא הודעות. אלפים".
הילד הרגיל
באחד הפרקים האחרונים של "רפאליס" (שני עד רביעי, 20:15 ב-HOT3, ב-HOT VOD וב-Next TV) התגלה שאון בכלל רוצה להיות זמר. הנושא עלה שוב ושוב, עד שבסוף הגיע לכדי פיצוץ עם בר ועם ציפי, שהפך לרגע הריאליטי האותנטי הראשון של העונה.
"יצאתי קצת מטורף, אני מודה, אבל זה הלחיץ אותי", הוא אומר. "אני לא בטוח לגבי השיר והייתה יותר מדי התעסקות, אז כששאלו שוב, כבר צרחתי - מה אתם מסתלבטים? יצאתי החוצה להירגע, יצאו אחריי שני מפיקים ואמרו לי 'תודה שהתעצבנת. אנחנו מצלמים כבר שלושה חודשים ואנחנו מאוד אוהבים את המשפחה, אבל אתם יותר מדי חמודים, ואוהבים ומחבקים, אז תודה שפתאום הראית צד אנושי'".
בר המליצה על טיפול פסיכולוגי, טיפול בזעם. הלכת?
"לא. הם פשוט כמה שנים מעליי ונראה לי שהם לא מבינים את הראש שלי. אני עדיין ילד. הלכתי לפסיכולוג לפני שנתיים, לא התחברתי. אבל אני לא שומר דברים, אין לי מעצור, יש לי חברים טובים שאני משתף אותם, הם הפסיכולוגים שלי".
און רפאלי, בן הזקונים של משפחת רפאלי המפורסמת, התחיל את דרכו המקצועית לפני כשש שנים בעבודות דוגמנות ובתפקידי משחק בסדרות כמו "פולמון" ו"כפולה" ובסרטי "ג'סטה". עם השיר שחשף בתוכנית, "הייתי הילד הכי נמוך בכיתה", מתגלה צד אחר של הילדות בהוד השרון. "בבית ספר תמיד היו השוואות. המשפחה שלי מפורסמת והיו מציקים לי, 'איך אח שלך גבוה כזה ואחותך דוגמנית ואתה יצאת ככה? רגיל כזה?'. ובואי נגיד שאלה לא היו השנים הכי יפות שלי בפנים. היו לי לחצים של מה קורה פה? אני היחיד במשפחה שלא גבוה ולא יפה. ציפו ממני שאהיה גבוה ושאמשיך את בר וזה היה מאוד מלחיץ".
דאגת?
"הלכתי בכיתה י' לעשות בדיקת גובה שעושים מיפוי עצמות, היא אמרה 'אתה תהיה מטר תשעים'. צחקתי עליה, זה היה בסוף כיתה י', כולם כבר עם זקנים ועם קול אחר ואני עדיין עם קול ציפציף, לא היה לי שפם, לא היו לי שערות ברגליים. ואז גבהתי בשנה 26 ס"מ. בין י"א לי"ב. הייתי קם בלילה בוכה מכאב, במאחורה של הברך. הייתי מרגיש ליטרלי שאני צומח 3 ס"מ בלילה. עד היום צוחקים עליי שבטח הזרקתי הורמונים".
עד אז, זה הפריע גם עם בנות?
"הייתי מטר שישים עם פיצה פייס, לקחתי רואקוטן איזה חצי שנה. לא היו לי חברות, הייתי הילד הרגיל, לא החתיכי".
העזת וכתבת שיר על הנושא הזה.
"כן, כי לא רציתי סתם להוציא שיר פופי מגניב שיקלע, רציתי מעבר. לספר סיפור. ואז רובי פאייר ואלי חולי אמרו - אתה חתיך, אתה כבר בתעשייה, היו לך אקסיות יפות, מה היה לפני זה? איך היית כילד, תמיד היית ככה? אז הלכנו אחורה וסיפרתי להם הכל ויצא השיר".
אחרי שגבהת איך זה שינה אותך?
"בסוף התיכון כבר הייתי בטוח הייתי שלם עם הייתי מוכן לצעד הזה. ואז הגיע 'פולמון'. הגעתי מבועת לסט, פחדתי שכולם יחשבו שאני שם רק בגלל בר. אני לא דביל, הייתי מודע".
ומה היה?
"הייתה לי שם סצנה עם אלישע בנאי שהיום אנחנו בקסטרו ביחד, והוא תפס אותי בצד ואמר לי 'אחי אתה עובר מצלמה טוב, אתה משחק טוב, אתה דמות מגניבה'. בכלל בסט היו אנשים כאלה חמודים, הם חיזקו אותי ואז קצת נרגעתי. לשמוע מאמא 'אתה הכי יפה בארץ והכי מוצלח', זה קל מדי. כשעל הסט אמרו לי את זה, זה אחרת".
אבל בר נראה לי דווקא יודעת לתת ביקורת.
"נכון, אחותי יכולה להיות ישירה, לכן כשהיא אמרה לי שאני טוב אז לה יכולתי להאמין".
אתה חושב שזה שאתה אח של בר, של מישהי שכל כך הצליחה, מציב רף? יש לך מחויבות להיות יותר מוצלח מבר?
"לא חשבתי על זה שאני צריך להוכיח ולעקוף את בר, מעולם לא. אם כבר, אני חושב שיש לי אחלה דוגמה בבית, היא קמה בבוקר ולוקחת הכל ברצינות, היא לא רק פנים יפות ואת זה לקחתי ממנה".
לב יכול לכאוב
אחרי הצבא, און טס לנסות את מזלו מעבר לים, בלוס אנג'לס. לא לפני שהתמודד עם זוגיות שהפכה כיאה למשפחתו, למתוקשרת, והסתיימה בטונים צורמים אחרי שגילה כי חברתו מזה שנה בגדה בו.
"הייתי בטיול של אחרי צבא, טסנו כל החברים לארבעה חודשים לפיליפינים, ואני כבר אחרי עשרה ימים הרגשתי בשיחות טלפון שמשהו שונה. קיבלתי הודעות מאנשים על איפה ועם מי ראו אותה, והחלטתי לחזור לארץ, בדקתי בטלפון שלה וגיליתי".
איך הרגשת?
"אין לי מה לשקר, ברור שכאב לי מאוד, הייתי בהלם ונפגעתי. זו הייתה מערכת יחסים ראשונה שלי, תמיד חששתי שבחורות סתם מתלהבות שאני אח של בר וחיפשתי מישהי שזה לא יהיה מה שיעניין אותה. עד שמצאתי כביכול, הייתי בטוח שעומד מולי מלאך. גיליתי שלא כל הנוצץ זהב. נשבר לי הלב. פתאום גיליתי שלב יכול לכאוב, שיכול לכאוב בצד שמאל של החזה. הייתה לי שנה קשה".
השנה שאחרי הפרידה?
"לא, אחרי שגיליתי נשארתי איתה עוד שנה".
מה, למה?
"זה הוריד לי את הביטחון ולא האמנתי שזה אמיתי. אם הייתי יותר בוגר אז אולי הייתי יודע לחתוך יותר בקלות. זה רק עשה לי רע, וכעס על עצמי, למה נשארתי שם עוד שנה?".
אתה חושב שזה השפיע על האמון שלך בנשים ואולי משם חוסר הרצון לזוגיות?
"לא. עבר כל כך הרבה זמן, היום אני כבר לא סוחב את זה. וגם הייתה לי מערכת יחסים מהממת אחרי זה". הוא אומר בעיניים נוצצות וממהר להראות לי תמונות משותפות עם השחקנית האמריקאית היילי סטיינפלד. "היא הדבר הכי יפה בעולם, היא פיליפינית, שחורה וחצי יהודייה".
זה היה לפחות נוח שהיא לא ידעה מי אתה.
"האמת שהכרנו בארץ, והיא ידעה מי אני. גרתי באותה תקופה באמריקה, אבל הגעתי לביקור של חמישה ימים בארץ, באחד הערבים דור אמר לי שחבר שלו בא עם ילדה חמודה שהוא רוצה להכיר לי. היא הייתה בארץ בטיול שורשים. יצאנו למסעדה, גם נועה קירל וליאור סושרד היו שם, משם המשכנו לעוד איזה שני ברים, סיימנו את הערב בשש בוקר. אחרי שלושה ימים כבר המשכתי איתה לארצות הברית והיינו ביחד שנה וחצי".
ומה עשית שם?
"כיף. רציתי להחזיר לעצמי את הטיול של אחרי צבא".
היה רגע של ליהנות מלהיות אנונימי?
"לגמרי. פעם ראשונה בחיים שחוויתי כל כך הרבה חודשים של רגילות. לא הייתי תחת ביקורת ומצלמות, זה גם היה בתקופה של החקירות של מס הכנסה. אלו היו חמש-שש שנים של כאבי ראש, אז ברחתי מזה שנה וחצי, למרות שתמיד הדהד לי בראש מה קורה שם. באופן כללי אני מאוהב באמריקה, אני זוכר שבר עוד הייתה חברה של ליאו, והייתי בן 11-12 ותמיד הייתי נוסע אליהם. אז פתאום לבוא כשאני גדול זה היה וואו. מגיע לאמריקה וחי לבד, משלם שכירות".
לא הכל טוב
בתום שנה וחצי, אחרי שאימו התבשרה שהיא נכנסת לכלא ל-16 חודשים בגין עבירות מס, און חזר לישראל. "זאת הייתה כאפה רצינית. עם כמה שידענו שהחקירות קיימות, לא חשבתי על אופציה של כלא. הייתי בהלם טוטאלי. באותו יום כשאמא שלי התקשרה לספר לי, בקול חצי בוכה, הזמנתי כרטיס. אמרתי להיילי שאני טס לשבועיים-שלושה להיות עם אמא עד המאסר, רק שאז התחילה הקורונה והכניסה נדחתה והשמיים נסגרו. המרחק השפיע וזה הוביל בהמשך לסיום הקשר, אבל עם טעם של עוד".
זה אומר שאם אתה חוזר לארצות הברית, יש מצב לקאמבק?
"לגמרי. אנחנו עדיין בקשר".
מה חושבים כשאמא הולכת לכלא?
"זה הזוי. ידעתי שאנחנו בחקירות, הבנתי שזה קשור לכספים, אבל מה קשור כלא? אנחנו לא משפחה עבריינית".
איך הייתה הנחיתה למציאות פה?
"זו הייתה תקופה מוזרה, הייתי בבלבלות, חזרתי אחרי שנתיים מלגור לבד בחו"ל, המציאות שלי כאן השתנתה, התחילה קורונה וישבתי בבית בסגרים בלי יותר מדי חברים. זה לימד אותי. עשיתי סינון, מ-20 חברים, זה נהיה חמישה. ראיתי שבתקופה המאוד קשה, כשחיכיתי שאמא תיכנס לכלא ופתאום אין בריכה בקיץ ולא הכל טוב של 'בואו למסיבה', החברים קצת פחות שם. כשאמא נכנסה לכלא, ציפיתי לכתף תומכת, הייתי צריך את החברים איתי, והם לא היו. זו תקופה שנשברתי. הייתי הרבה בבית, עם אבא ועם דור".
התגעגעת?
"וואו, בטח. כל רגע בכל יום ובכל שעה. לקח זמן עד שקיבלתי טלפון ממנה כי אני לא הבן אדם היחיד ברשימת השיחות שלה. זה היה קשה, פתאום יש דברים שאני רוצה לשתף אותה ואני לא יכול".
איך היה ללכת לבקר אותה?
"זה היה פחות קשה. מבחינתי זה היה הבונוס. זה לא קרה הרבה הביקורים בכלא, הגבילו את זה בגלל הקורונה וזה היה מאחורי חלון, כמו בסרטים, עם הטלפון. מה שכן, הלחיץ אותי לראות את האלה שלידה. כי עם כל הכבוד לפשע של אמא שלי, זה לא פשע יחסית לאלו שישבו שם לידה ועשו דברים לא אנושיים. אבל הנה, היא עברה את זה".
לפי הראיונות שלה, זה גם עבר ממש חלק. הייתה לא מעט ביקורת על הזלזול בעונש שקיבלה, כשהיא התייחסה למאסר כאל קייטנה.
"אם היא בחרה להגיד את זה וככה להתמודד עם זה, למה לא? אנשים מעדיפים לשמוע שהיא סבלה שם?".
אני מקווה שלא, אבל אולי כן היו שמחים לשמוע הבעת חרטה או לקיחת אחריות.
"היא לקחה אחריות, היא ישבה בכלא. היא שילמה את חובה ודרכי ההתמודדות שלה זה לא עניין של אף אחד. זה כמו ששאלו אותנו במסיבת העיתונאים אם יוקר המחיה משפיע עלינו. זו שאלה כל כך מגעילה שאין דרך לצאת ממנה, כי גם אם בר הייתה אומרת שהיא מרגישה אותו על בשרה וגם אם לא - הייתה ביקורת. אז יש דברים שאי אפשר לצאת מהם ולרצות את כולם. אני שמח שלאמא שלי היה טוב בכלא, היא לא צריכה להגיד שהיא סבלה כדי לרצות מישהו".
יש גם ביקורת סביב זה שהיא עבריינית מורשעת שמופיעה בטלוויזיה כאילו לא קרה כלום.
"צר לי שאנשים מסתכלים ורואים רק 'היא גנבה כסף'. זה לא ככה, יש כל כך הרבה מעבר, צריך להכיר את הסיפור המלא. ואת זה אנחנו מציגים ברפאליס".
מה בנוגע לקולות שאומרים שציפי לקחה על עצמה את העונש של בר?
"תגידי, את פעם שמעת על דבר כזה שמישהו גנב ובן אדם אחר לקח את העונש עליו וההוא הסתובב חופשי? אין דבר כזה. מי שאשמה, היא מקבלת את העונש. גם כשהיינו רואים את זה בבית, בר הייתה משתגעת מזה, תגידו, מה אתם דפוקים? איך היא יכולה לשבת במקומה? תאמיני לי שאם רשויות המס היו נכנסות הביתה ומוצאות 5 מיליון שקל בכספת, בר הייתה יושבת בכלא. אין איך לצאת מזה, מה אנחנו בטויז אר אס?".
אני מרגיש מוכן
היום, כמעט שנה אחרי השחרור של ציפי, הרפאליס בהתחלה חדשה. כל המשפחה מככבת ביחד בריאליטי המדובר, ואון חוזר להניע את הקריירה בארץ, בדוגמנות, במשחק וכעת גם במוזיקה - אבל הפעם בלי אימו בתפקיד המאמאג'ר. "כשהיא חזרה מהכלא הבנתי שהיא רגע צריכה לנוח. היא עברה לא מעט בשנים האחרונות והיא צריכה תקופה של שקט, זמן לעצמה, לאבא, עם בר, עם הנכדות. אני רוצה לשבת איתה על קפה ולדבר איתה ולשמוע איך היה ולחזק אותה, ולא לשאול אותה מה עם אודישנים. הרגשתי שזה חצוף מצידי ליפול עליה".
היא כבר לא הסוכנות, יש גם מחשבות על לעזוב את הקן לחלוטין?
"אני לא חושב על זה. אם אני אעבור זה יהיה רק לארצות הברית, אבל אני לגמרי מרגיש שאני חי לבד. זו נקודת זכות להורים שלי. אני חי כמו מלך, יש לי יחידת דיור 200 מטר מהבית, עם שער נפרד, כתובת נפרדת. אני מביא סל כביסה למעלה והוא מחכה לי יום למחרת מחוץ לדלת נקי".
נשמע תענוג, אבל אתה מבין שמכאן מגיעות הביקורות על פינוק ועצלנות.
"הם יכולים להיות רגועים, אני עובד ומגיל 16 אני לא לוקח כסף מההורים. הרווחתי כסף בחיי ולא רק מהתעשייה, אני בן אדם נורמלי ונבון ואני גם משקיע בבורסה ויש לי מניות, הכל בסדר".
אז מה עכשיו?
"אני בנבחרת הפרזנטורים של קסטרו עם רביב כנר, אימרי ביטון ואלישע בנאי וזה ממש כבוד. חזרתי לעשות אודישנים במלוא המרץ, ואני חולם לעשות קפיצת מדרגה. עשיתי הרבה פרויקטים של נוער ואני נהנה מזה, אבל אני מוכן לסדרות דרמה. אני רוצה לקבל הכרה של שחקן. היום אני מרגיש מוכן. אני לומד אצל אור בן מלך, שהוא מלך".
מה עם ללכת ללמוד משחק? אתה מוכן להתמסר, לתת את כולך?
"שקלתי את זה והחלטתי שלא. אני זוכר שפעם ישבתי עם ליאונרדו באמריקה והוא אמר לי 'אין פה שאלה, אי אפשר ללמוד להיות שחקן. אפשר רק לקבל כלים'. אני מאמין בללמוד מהשטח, ואני מקבל הרבה 'לא' באודישנים".
זה מערער?
"כמו כל בן אדם נורמלי עם מודעות גם לי עבר בראש שאולי אני לא מספיק טוב, שאולי אני צריך ללכת ללמוד, אבל לא. לגמרי לא. כל פרויקט שעשיתי הרגשתי הרבה יותר טוב, התקדמתי, הרגשתי את זה עם עצמי וקיבלתי אישורים מהבמאים".
מה אנשים לא יודעים עליך?
"אני עדיין עובד על הביטחון שלי ועל הדמות שלי בכלל, עדיין מחפש ורוצה לגעת בהרבה דברים. אני לא יוצא בהצהרה של 'אני זמר' או 'אני שחקן', אבל אני כן אומר שזה מה שאני אוהב לעשות. אני מחפש את אזור הנוחות להגיד את זה".
מאיפה הקושי לדעתך?
"אולי בגלל שהמשפחה שלי ברחה מצלמים ומראיונות ומאירועי השקה, אני לא יכול להראות שאני מתלהב מזה, אבל אני באמת מתרגש מזה, אני נהנה להיות על סט צילום. מותר לי. וכן, אני גם חושש שאחרים יגידו 'יאללה, אתה אח של בר רפאלי'. מצד שני, עכשיו היא הולכת ברחוב ולפעמים הילדות הקטנות מזהות אותי מ'כפולה', ואומרות לה 'יה, את אחות של זה מ'כפולה'".
צילום: שי כהן ארבל | סטיילינג: קורין סוויד | איפור ושיער: ספיר סבג ל"סולו" | ע' צלם: רונן חריסטופורוב | ע' סטיילינג: קתרין טיונסון | ביגוד: קסטרו | הפקה: רותם פנחס