לפני ארבע שנים ערכה מעיין בוימן-משיטה, דוקטורנטית באוניברסיטת אריאל, מחקר על זוגיות ופסיכולוגיה חיובית. במסגרת המחקר בדקה בוימן-משיטה תרגיל מתחום הפסיכולוגיה החיובית המכונה "שלושה דברים טובים", שיועד במקור לאדם בודד, על שלוש קבוצות של זוגות נשואים. בקבוצה הראשונה התבקשו בני הזוג לציין שלושה דברים טובים שקרו להם במהלך השבוע; בשנייה הם התבקשו לציין שלושה דברים שקרו להם, אך לאו דווקא טובים; ובשלישית לא קיבלו הנבדקים אף מטלה. "מצאנו שהזוגות שאמרו רק דברים טובים דיווחו על ירידה בשחיקה ועלייה באינטימיות", מספרת בוימן-משיטה. "הם סיפרו כמה טוב זה עשה להם. הסיבה לכך היא שאנחנו נוטים תמיד לשים לב למה שלא טוב, ולמה שלא עובד, והתערבות יזומה גרמה להם להסתכל על הדברים הטובים, להעריך את הזוגיות ואת הדברים הקטנים. פתאום זוגות הבינו שהם עוגן אחד לשני״.
זה תרגיל שאת עושה גם בבית, עם בעלך?
״כן, אבל לא בפורמט המקורי. המוח שלנו גמיש, וברגע שמאמנים אותו לעשות את זה, אין צורך במסגרת זמן מוגבלת. אנחנו עושים את זה בבית, בפריסטייל. אגב, זה טוב גם ליחידים – מחקרים מצאו שאם אדם חושב על שלושה דברים טובים שקרו לו היום זה מעלה את רמת האושר ומפחית דיכאון וחרדה״.
כסאקרית של ניסויים פסיכולוגיים, ביקשתי מבן הזוג שלי ואב ילדיי להגיד שלושה דברים טובים שקרו לנו בזוגיות השבוע. זה לא הלך חלק כמו שציפיתי – לא בשבילו ולא בשבילו – אבל עצם המחשבה והחיפוש אחר הדבר הטוב שקרה לנו גרמו לי פתאום לראות אותו באור אחר, לעצום עיניים ולהתגעגע לאינטימיות שלנו. במקום לשגר לבן הזוג שלי עוד מטלה, יצרתי אינטראקציה אחרת. כמה פשוט התרגיל הזה וכמה מהפכני. מה הפלא שהוא הביא את בוימן-משיטה למקום שבו היא נמצאת היום: המומחית החדשה של פאנל "חתונה ממבט ראשון".
עצה ראשונה: תוציאו את אופציית הגירושים מהראש
בוימן-משיטה בת ה-34 – היום דוקטור, פסיכולוגית, מרצה במכללה האקדמית רמת גן המתמחה בפסיכולוגיה חיובית ואמא לשלושה – מספרת שהייתה מכורה ל"חתונה ממבט ראשון". אבל רק כשהצטרפה לפאנל – לא בלי היסוס ("בהתחלה אמרתי לא, אבל אחר כך התייעצתי עם בעלי ואז החלטנו ללכת על זה") – הבינה עד כמה ההשפעה של המומחים מרחיקה לכת הרבה מעבר לשידוכים מוצלחים. "אמנם יש רק זוג אחד שהתארס, ניר והגר, אבל יש הרבה זוגות שיצאו מהתוכנית והתחתנו עם מישהו אחר, והם זוקפים את זה לטובת התוכנית", אומרת בוימן-משיטה. "הדרך היא חלק מהותי בסיפור הזה. גם אלו שלא מתקבלים לתוכנית עוברים תהליך. לרוב, לאנשים שמגיעים אלינו יש מחסומים פסיכולוגיים שעצרו אותם מלהיכנס לזוגיות, כל מיני חששות או משקעים. כשיש התאמה, הם מקבלים טיפול זוגי מהרגע הראשון. הם לומדים המון על עצמם ועל הזוגיות, ודברים משתחררים. אז גם אם ההתאמה לא שרדה, אין ספק שרוב האנשים לוקחים איתם משהו".
אנחנו רואים השנה שהתווספו אלמנטים לתהליך המיון: מבחני איי-קיו, ראיונות עם מכרים של המשתתפים. עד כמה זה העמיק את ההיכרות שלכם איתם?
״אנחנו באמת יודעים עליהם הכל. אנחנו לומדים להכיר את הילדות שלהם, את היחסים עם ההורים שלהם, את היחסים בין ההורים שלהם, את המשאלות והפנטזיות שלהם. יש גם הרבה ריבים סביב השולחן, כמו שראיתם, כי קשה למצוא זיווג מושלם״.
את מתכוונת לוויכוח על בן הקריר ומנור הנלהבת.
״יש אנשים שיש ביניהם הרבה חלקים דומים, יחד עם פער מאוד גדול בטמפרמנט. בחרנו ללכת על זה כי אנחנו מאמינים שהם יצליחו להתגבר על הפער״.
אז מה אנחנו צריכים לחפש בבן זוג – מישהו דומה לנו או שונה מאיתנו?
״יש מחקרים לכאן ולכאן. יש מחקרים שמראים שאנחנו נמשכים לריח של מי ששונה מאיתנו בגנטיקה, ויש לזה הסבר אבולוציוני – ככל שאנחנו שונים גנטית, כך יש פחות סיכוי למחלות תורשתיות אצל הילדים. מהצד השני, יש גוף עוד יותר גדול של מחקרים שמראה שאנחנו מסתדרים יותר עם מי שדומה לנו. אנחנו אולי נמשכים למי ששונה מאיתנו, אבל אם אנחנו רוצים להקים בית זה עובד יותר טוב עם מי שדומה לנו. אבל בכל זאת, אנחנו מדברים על מחקרים במדעי החברה, מה שאומר שזה לא תמיד מדע מדויק. יש כאלו שזוגיות משלימה תעבוד להם נפלא, אבל סטטיסטית זוגיות דומה עובדת לרוב טוב יותר״.
אם כבר הזכרת סטטיסטיקה וזוגיות, הנתונים בישראל אומרים שכמעט כל זוג שלישי מתגרש.
״את יודעת מי האנשים שאוחזים בסטטיסטיקה? אנשים דיכאוניים. שאר האנשים אוחזים בהטיית האופטימיות. אם תשאלי אדם צעיר שעכשיו התחתן מה הסיכוי שחבר שלו יתגרש, הוא יגיד לך את הסטטיסטיקה הנכונה. אבל תשאלי מה הסיכוי שהוא בעצמו יתגרש – הוא יגיד שאין סיכוי. אנחנו מאמינים שהסיכוי שדברים טובים יקרו לנו טוב יותר מהסטטיסטיקה שקיימת״.
מנגנון קצת קלוקל, לא?
״הוא שומר עלינו להמשיך לעשות דברים שאולי מבחוץ נראים לא הגיוניים, כמו להתחתן. זה מנגנון מאוד חשוב. החיסרון שלו זה שהוא גורם לנו לשאננות – אין סיכוי שזה יקרה לי, ולכן אין סיבה שאשקיע בזוגיות שלי״.
אז מה לעשות? להתחתן, אבל לקחת בחשבון שאולי נתגרש?
״מי שמחזיק בראש את האופציה של גירושים, זה לבדו כבר פוגע בזוגיות. אם הייתי אומרת לך 'קחי את הילד, תנסי, אם זה לא עובד כמו שצריך נחליף לך אותו', היית משקיעה בילד? זה שאנחנו מחוברים ויודעים שהילד שלנו פה, לא משנה מה, גורם לנו להשקיע בו יותר ולהוציא את המקסימום מהיחסים איתו. אז מי שמחזיק בראש את האופציה של גירושים לא ישקיע באמת וייתן את הכל. לא כמו מי שמוציא את זה מהסיסטם ומנסה תמיד לעשות את הטוב ביותר״.
יש היום רבים שטוענים שלהישאר עם בן אדם אחד לכל החיים זה פשוט לא הגיוני. את מסכימה?
״יש היום גל של פוליאמוריה ומודלים אחרים, לחלק מהאנשים זה עובד. אבל מי שבוחר במונוגמיה – שיהיה אול-אין. ויש גם את עניין הקנאה – הרבה מאתנו נשארים במונוגמיה כי הם לא יכולים לשאת את המחשבה שבן הזוג שלהם יהיה עם מישהו אחר״.
עצה שנייה: תהיו בזוגיות בלי להסתכל לצדדים
אהבה היא הסוד הכמוס ביותר של החיים. כולם רוצים אהבה, כולם רוצים להיות נאהבים, כולם גדלו על ״והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה״. אבל אהבה היא גם חרא גדול, שמכווץ את הבטן ושורף בעיניים, והמאבק בין מציאת המכסה לשמירה עליו משריטות ושברים נראה כמעט בלתי אפשרי. מ"חתונה ממבט ראשון" למדנו, בין השאר, שאהבה היא לא כל הסיפור. תשאלו את דניס והדר, הזוג הכי מבטיח מהעונה הקודמת שנפרד ממש לאחרונה, כששניהם מפזרים סיסמאות על כמה אהבו זה את זו. בעצם, למה ללכת עד דניס והדר? תשאלו כל מי ששרד במערכת יחסים יותר משנתיים ומחפש מאז את הליבידו והקסם של הדייטים הראשונים. אנחנו חולמות וחולמים על השמלה הלבנה והחופה הרומנטית מול השקיעה, אבל החיים מתחילים אחרי שגומרים לספור צ׳קים מהחתונה ומתחילים למלא פנקסים אחד על השנייה.
"יש פנטזיה לא ריאלית של אהבה: שזה יקרה מהרגע הראשון, שתמיד יהיו שם פרפרים, שלכל אחת יש את האחד", אומרת בוימן-משיטה. "אבל במציאות, זוגיות לא נראית ככה. יש תמונה שאני אוהבת לתת כדוגמה של שלגייה בבית, הנסיך יושב על הספה, הבית מבולגן והיא מרוטה עם הילדים על הידיים. זוגיות זה לא עסק קל. יש את ההתאהבות שיכולה להחזיק שנתיים. לא סתם אומרים ׳אהבה עיוורת׳ – אנחנו באמת עיוורים בתקופה הזאת לפגמים ולחסרונות בזוגיות. אנחנו רואים את הטוב ואת הניצוצות. ואז, כשמגיעה המציאות, היא מורכבת. יש ריבים, אבל גם יש כבוד, ויש חברות טובה ואינטימיות, ואם שומרים על הדברים האלו אפשר להצליח גם בתקופות יותר קשות״.
השגרה היא לא האויב היחיד של הזוגיות בעידן המודרני. אחת הבעיות הגדולות, טוענת בוימן-משיטה, היא ה-FOMO: הפחד להפסיד משהו טוב יותר שנמצא שם בחוץ. "מי שנמצא בזוגיות וחושב על מה מגיע לי, ואולי יש מישהו שיותר מגיע לי, נמצא בבעיה", היא אומרת. "יש מחקר שבו נתנו לסטודנטים לצלם שתי תמונות, פיתחו את שתיהן ואמרו להם שהם יכולים לבחור רק אחת לקחת הביתה. לחצי מהסטודנטים אמרו שהם יכולים להתחרט אחרי שבוע, ולחצי השני לא הייתה אפשרות להחליף. כששאלו אותם ברגע הבחירה עד כמה הם אוהבים את התמונה, לא היה הבדל בין הקבוצות. כשחזרו אליהם אחרי שבוע ושאלו אותם שוב, המחקר מצא שמי שיכול היה להחליף את התמונה היה פחות מרוצה ממנה. כלומר, מי שהייתה לו אופציה להחליף כל הזמן שאל את עצמו אם הוא עשה את הבחירה הנכונה. הקבוצה השנייה פשוט הפיקה את המקסימום מהבחירה. אז תמיד יש יותר יפה, יותר חכם, יותר מוצלח, אבל אין לזה סוף ואנחנו לא בתחרות״.
אז מצד אחד להיות בטוחים בבחירה שלנו, ומצד שני לא להיות שאננים. זה אפשרי?
״חשיבה ביקורתית זה דבר חשוב, אבל בזוגיות וגם ברווקוּת אנחנו צריכים לראות איך מפיקים את המיטב מהבחירה שעשינו. אנחנו רואים גם בשוק הרווקוּת שהטלת הספק הזאת מונעת מאנשים למצוא זוגיות. הם כל הזמן חושבים שאולי יש שם משהו טוב יותר. לפעמים תוך כדי הדייט, כשאחד הולך לשירותים השני נכנס לאפליקציית היכרויות כדי לבדוק את האופציות. ואז בסוף לא בוחרים״.
אויב אחר ומפתיע של הזוגיות בת ימינו היא השוויוניות בבית. היום, כשיחסי הכוחות סימטריים בדרך כלל ושני בני הזוג מחזיקים בקריירה ונדרשים למלא את מטלות הבית וגידול הילדים, מדובר לא פעם במתכון לריבים בלתי פוסקים. ״אנחנו באמת רואים קושי אצל זוגות שוויוניים״, מאשרת בוימן-משיטה. ״אנחנו כן רוצים את השוויון הזה, גם גברים וגם נשים רוצים שוויון, רוצים בן או בת זוג עם קריירה, שאפתנות, אמביציה. אבל זה דבר יחסית חדש בהיסטוריה האנושית והמשק עוד צריך להתרגל לרעיון הזה, וגם הזוגיות צריכה ללמוד איך להתנהל בעולם כזה. זה שרק נשים יוצאות לחופשות לידה, שיש משרות אם אבל אין משרות אב – המשק לא מותאם לשוויון וזה יוצר המון חיכוכים. מצד שני, בעבר היו הרבה נשים שנשארו בזוגיות שסבלו בה רק משום תלות כלכלית, אז חלוקת התפקידים החדשה מביאה אתגרים. אבל היתרונות עולים על החסרונות״.
אז מה הסוד? איך מצליחים לשמור על זוגיות טובה?
"יש חוקר בשם גוטמן שטוען שמה שגורם לזוגיות לעבוד זה יחס של חמש אינטראקציות חיוביות על כל אינטראקציה שלילית".
מה זו אינטראקציה חיובית?
"לדבר, ללטף, להתעניין, להקדיש זמן אמיתי אחד לשני. היחס הזה הוא זה שמבדיל בין זוגות מאושרים לכאלה שלא. נכון, זה לא פשוט ליישם, אבל מי שמצליח הוא זה שמחזיק במפתח לזוגיות טובה ונכונה. זוגיות שלא משקיעים בה היא זוגיות שהתחזית לגביה לא טובה. יחד עם זאת, צריך לקבל את זה שמי שאיתנו פה כדי להישאר. תהיו בזוגיות בלי להסתכל החוצה, תשקיעו אחד בשני את כל מה שאפשר, ואז הזוגיות תעבוד".
מה זה אומר להשקיע?
״קודם כל, תתעניינו כל הזמן. תתקרבו ותתקשרו. המסכים היום הן איום מרכזי לזוגיות – אנחנו לא מסתכלים בעיניים, אנחנו בורחים לרשתות החברתיות. תקשורת היא דבר קריטי ביותר. ותדברו לא רק על הילדים ועל לוגיסטיקה. אל תשכחו את החברות שלכם. אל תזלזלו לעולם אחד בשני ואל תתנו מכות מתחת לחגורה. באופן כללי, תזכרו שבן הזוג הוא חבר ולא אויב שלכם".
יש חשיבות חברתית לזוגיות?
"כן, וראינו את זה מאוד בתקופת הקורונה. הייתה מין תחרות כזאת, מי יותר אומלל – הרווקים או הנשואים עם הילדים. מחקרים הראו שלרווקים היה מאוד קשה, והסיבה לכך היא הבדידות. אפשר לראות שהחיפוש של המילה 'בדידות' הגיע באפריל שעבר, בתקופת הסגרים, לשיא של כל הזמנים. זה יצר כמיהה משמעותית לאהבה״.
עצה שלישית: תפסיקו לפסול
בתפקידה החדש כחברת צוות המומחים, בוימן-משיטה נדרשת לא רק לנתח זוגיות, אלא בראש ובראשונה לייצר אותה. כשהיא מתבקשת לספק עצה טובה למי שמשתוקק לזוגיות, היא עונה: ״לצאת לדייט שני. לא לפסול כל כך מהר. אנשים חושבים שיש פרפרים בלב ואז נוצרת אינטימיות, אבל רק איפה שנוצרה אינטימיות יכולה להיווצר התאהבות, וכדי שתהיה אינטימיות דרושה היכרות אמיתית. זה לא משהו שיכול לקרות בדייט ראשון שמתנהל כמו ריאיון עבודה. זה, אגב, היתרון הגדול של התוכנית – שהיא מעודדת אנשים להישאר ולהתקרב ולהיות במקומות שהם חוששים להיות בהם, לא לפסול.
פסילה היא בעיה גדולה במציאת זוגיות?
"אנשים פוסלים על דברים מאוד קטנים, מתוך מחשבה שיש משהו מתאים יותר מעבר לפינה, או מגיעים עם ציפיות לא ריאליות. יש פער מאוד גדול בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים לבין הבחירות שלנו בפועל. אני רואה אנשים שבאים עם צ׳ק ליסט ופוסלים סתם. הרבה מהאפליקציות היום מאפשרות לסנן על בסיס קריטריונים שבכלל לא רלוונטיים ברגע האמת. אנחנו חושבים שאנחנו רוצים משהו מסוים, אבל בסוף מאושרים עם משהו אחר לגמרי".
זה מה שקרה עם דניס והדר?
״זו דוגמה טובה. הדר אמרה שהיא לא רוצה מישהו ממוצא רוסי, זה היה אסור מבחינתה – ותראי איזו אהבה אדירה הייתה לה עם דניס. גם רוני ונועם – מה שהפיל את הזוגיות הזאת לא היה הגובה, שלכאורה הפריע לה. היא לא רצתה בחור נמוך, אבל הצליחה לצלוח את זה״.
האם נכון לומר שלכל סיר יש רק מכסה אחד?
״האמת היא שלכל סיר יש כמה מכסים פוטנציאלים. יש יותר מבן אדם אחד שיכול להתאים לנו. אנשים מתאהבים יותר מפעם אחת בחיים. זו בשורה מעודדת לכל מי שיצא מקשר ושבור לב – עוד תגיע אהבה אחרת".
ואולי היא תהיה מושלמת?
"אין התאמה מושלמת. גם זה שנבחר להיות איתנו במערכת יחסים לא יהיה מושלם אף פעם. מושלם זו לא ציפייה ריאלית והיא מזיקה למערכות יחסים".
אז צריך פשוט לחכות?
״צריך לעבור דרך. הרבה אנשים שמגיעים אלינו מתקשים למצוא זוגיות בגלל הימנעות שהם לא בהכרח מודעים עליה, כמו חרדה מאינטימיות או חרדה להיפגע. כשהם מגיעים לטיפול ועוברים תהליך, הם מבינים את המקום שלהם בקשר, הם לומדים לסגל לעצמם התנהגויות יותר אדפטיביות. ואז, כשהם מוכנים, הקשר הבא גם יגיע. אם הסיר מוכן ובאמת פתוח ובשל לזוגיות, יש יותר סיכוי שהוא ימצא את המכסה. אבל גם אז, כשמוצאים את המכסה, הסכנה היא שלא נדע לשמור עליו".
צילום: אור דנון | סטיילינג: דניאלה קפלוטו | איפור ושיער: אסף מלמד | הפקה: רותם פנחס