יהב פותחת את דלת הבית כשאני מצלצלת בפעמון. היא בוחנת אותי מכף רגל ועד ראש, מחייכת ושואלת: "את יודעת שאני ילדה מפורסמת?".
ברור שאני יודעת. ראיתי אותך בטלוויזיה.
"אני ילדה מיוחדת, כולם אומרים לי ככה בגלל שראו אותי כשהשתתפתי ב'גן צילום'".
ואת? ראית את עצמך בטלוויזיה?
"כן".
ומה חשבת?
"זה היה כיף לראות שאני מפורסמת. הכי היה לי כיף להיזכר במשימה עם העלים והעצים, כי אני הובלתי את כל הקבוצה שלי לניצחון".
זה באמת היה מרשים. איך עשית את זה?
"זה פשוט מאוד. יש לי במוח את כוח המחשבה וזה כמו מכונה שלא נגמרת לעולם".
איך המכונה הזאת עובדת?
"יש דלת קטנה בתוך הראש שלי שדרכה אפשר לקבל את כוח המחשבה, והדלת הזאת כל הזמן פתוחה. לכולם יש את כוח המחשבה, אבל גם לי, וככה אני חושבת על כל הדברים".
יש לך עוד כוחות?
"כוח מחשבה, כוח לב, כוח דמעות, כוח נבהלוּת, כוח נינג'ה וכוח הזעם. וגם עוד מלא כוחות שאני לא מרגישה עכשיו. אבל את יודעת, כשאני עצובה, כוח המחשבה שלי עובד קשה ומגרש את כוח הדמעות, ואז כוח המחשבה נשאר על השטיח ומשחק לבד".
ומה הוא אומר לעצמו?
"כשכוח המחשבה מבין שהלב נפגע בגלל כוח הדמעות, אז כוח המוח מציל אותו. הוא לוקח את הלב לבית חולים של לבבות והרופא שם מרפא אותו. אחרי שהלב מקבל אהבה בבית חולים הוא אומר את זה לכוח המחשבה ואז אני מרגישה שמחה".
מתי הרגשת את כוח הדמעות?
"כשאף אחד לא רצה לשחק איתי בגן".
התפרקתי לגמרי, ישבתי מול המסך ובכיתי
כולם דיברו עליה השבוע, הילדה המתוקה עם המשקפיים הענקיים שמאובחנת עם אוטיזם בתפקוד גבוה. מי שלא צפה בסדרת הדוקו-ריאליטי החדשה בהשתתפותה, "החיים הסודיים של בני ה-4" (yes דוקו), ראה את קטע הווידאו שנלקח ממנה ונעשה ויראלי בן לילה. כמיליון ישראלים צפו דרך הפלטפורמות השונות בקטע שבו נחשף הפער המתסכל בין המוטיבציה הגבוהה של יהב דונר-קניגסברג למצוא חברה בגן הילדים אל מול האדישות של שאר הילדים שהעדיפו להישאר בעיסוקיהם. אם להסתמך על התגובות ברשת, מעטים הצליחו לעצור את כוח הדמעות.
ב"החיים הסודיים", עיבוד ישראלי לפורמט בריטי, 12 ילדים בני 4 הוכנסו לתוך גן שהוקם במיוחד ורושת במצלמות (או "גן צילום" כמו שקוראת לו יהב, ומספרת ש"הכי היה לי כיף כשניב העניק לי את הגביע שלו במשימת 'הבנים נגד הבנות'"). במשך שבוע הם תועדו לעיני פסיכולוגים שמספקים לצופים פרשנות של המתרחש, אבל את הדחייה שחוותה יהב באותו רגע לא היה צורך לפרש.
היא הבת החמישית של ג'ני (45), מתמללת במקצועה, והילדה השלישית של הלל (51), נהג משאית שעובד מסביב לשעון. יהב היא הילדה המשותפת היחידה שלהם. "קראנו לה ככה כי פירוש המילה יהב הוא תקווה, והיא התקווה שלנו", אומר הלל.
איך היא הגיעה ל"החיים הסודיים"?
ג'ני: "לגמרי במקרה. ראיתי פוסט בפייסבוק שמחפשים ילדים לתכנית וזה נראה לי מגניב".
לא היו חששות מהחשיפה?
הלל: "אני עובד כל היום וכמעט לא רואה את הבת שלי, מבחינתי זו הייתה הזדמנות לראות מבחוץ את ההתפתחות שלה".
ג'ני: "אני בכלל הייתי בטוחה שאף אחד לא יראה את זה".
ואיך את מרגישה עכשיו, כשמאות אלפים צופים ומגיבים?
ג'ני: "זה מחמם את הלב, אני בהלם מכמות התגובות הטובות".
הלל: "הבת שלנו נותנת בראש".
הופתעתם ממה שראיתם על המסך?
ג'ני: "זה מצחיק, אבל האמת שלא. אני מכירה את יהב ואת ההתנהגות שלה כל כך טוב שלראות אותה על המסך לא חידש לי שום דבר, רק הצחיק אותי".
הלל: "אני הרגשתי אחרת, פרק הבכורה טלטל אותי לגמרי. זו הייתה הפעם ראשונה שראיתי את יהב בסיטואציה כזו ופשוט נשברתי. ישבתי מול המסך ובכיתי, התפרקתי לגמרי".
הוא לא נראה כמו אחד שמתפרק. קעקועים מכף רגל עד ראש, זקן מעוצב, עשרות טבעות כסופות, קול בס סמכותי. שני סדים תומכים בידו הימנית וברגלו השמאלית שלא מתפקדות היטב, מוסיפים נדבך למראה הלא שגרתי. אבל הגבר הקשוח-למראה מגיע לא פעם לכדי דמעות בשיחה שאנחנו מנהלים בבית המשפחה בדרום תל אביב, סמוך למתחם התחנה המרכזית החדשה.
זו לא הפעם הראשונה שנוצר עניין תקשורתי בהלל קניגסברג. בשנת 2013 סוקרה בהרחבה שביתת הרעב שלו מול ביתו של שר האוצר דאז יאיר לפיד; הוא הפגין כנגד ההוצאה לפועל בדרישה לקבל בחזרה את רישיון הנהיגה שנלקח ממנו לאחר שצבר חובות בסך מאות אלפי שקלים, תוצאה של מאבק גירושים ממושך. עד היום הוא פעיל חברתי, מפגין בכל הזדמנות נגד שחיתות כלכלית ושלטונית, נלחם בסטיגמות ובתיוגים.
את התיוג המשמעותי ביותר לחייו האישיים קיבל בהפתעה מוחלטת לפני כשנתיים, כשיהב אובחנה על הספקטרום האוטיסטי. "אני לא סובל אבחונים, אני חושב שהחברה שלנו הלכה רחוק מדי עם כל העניין של האבחון והתיוג. היום יש איזשהו סטטוס קוו, ואם אתה חורג ממנו מילימטר יש לזה אבחנה".
ובכל זאת, הנה, הבת שלך מאובחנת.
"אני לא רציתי בכלל לקחת אותה לאבחון, אבל לצערי, הגננת שהייתה לה שלחה אותה לוועדת השמה".
ג'ני: "אני עד היום כועסת עליה".
למה? הייתם מעדיפים שהיא תגדל עם בעיה לא מאובחנת?
הלל: "מבחינה חברתית אנחנו חיים בעידן האבן, החברה שלנו לא סובלת שונוּת. לא סובלת אתיופים, לא סובלת ערבים, לא אוהבת אנשים שמתלבשים עם סטייל משונה. וכן, גם לא אוהבת אוטיסטים. המילה אוטיסט נתפסת כקללה".
ג'ני: "מערכת החינוך הישראלית דפוקה ולא מחנכת לקבלת השונה. אם הייתי יכולה לאפשר לכל אחת מחמש הילדות שלי לא ללמוד במערכת הזו - הייתי מאפשרת להן את זה".
אתם חוששים מתיוג, מיחס לשונה, אבל החלטתם לחשוף את האוטיזם של יהב מול כל המדינה. איך זה מסתדר?
הלל: "בסדרה רואים אותה כמקור גאווה. היא אמנם ממותגת בתור 'האוטיסטית', אבל באור חיובי, אז זה לא מפריע לי".
מה הרגשתם כשהבנתם שהיא על הספקטרום?
הלל: "השאלה הראשונה ששאלתי את הרופא הייתה איזה תהליכים היא תצטרך לעבור שילדים אחרים לא יצטרכו, איך יום אחד היא תוציא רישיון נהיגה. מחרפנת אותי המחשבה שיהב תצטרך להתמודד עם דברים שילדים אחרים לא".
ג'ני: "אני הרגשתי הקלה שסוף סוף יש לזה שם. בשבילי היא אותה יהב. מה זה משנה שהיא על הספקטרום".
קנינו עוגה וממתקים ולא היה מי שיאכל אותם
ג'ני דונר מכירה היטב את ההתמודדות הזאת. זמן קצר לפני האבחון של יהב אובחנה גם אחת מבנותיה מנישואים קודמים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. "היא אובחנה בגיל 17", מספרת ג'ני. "באותה תקופה היו לה קשיים חברתיים והיא נכנסה להמון דיכאונות, לקחתי אותה לכמה פסיכולוגים ורופאים והם הופתעו שלא ידענו שהיא על הספקטרום".
איך מגיעים לגיל 17 בלי אבחון?
"גם היא נמצאת בתפקוד מאוד גבוה על הרצף, גם היא מאלה שאומרים עליהן 'לא רואים עליה'".
חשבתם על האפשרות של אבחון יתר?
ג'ני: "תראי, זו לא אבחנה שלי. ככה הרופאים אמרו ואני מסכימה איתם".
ובמקרה של יהב? בטח נתקלתם במבוגרים שלא מאמינים שהיא על הספקטרום, זה עלה לא מעט בתגובות ברשת.
הלל: "היא ילדה מאוד קיצונית בתגובות שלה. אם לא רוצים לשחק איתה, היא בוכה ולא מוכנה לזוז".
זה נשמע כמו אקט אופייני לכל ילדה בגילה.
ג'ני: "זה שונה. היא מסוגלת לפנות לאנשים זרים ברחוב ולהתחיל לרקוד איתם, ואם הם לא מסכימים, היא ישר בוכה. יש לה גם טקסים שאופייניים לילדים על הספקטרום, בעיקר כשהיא עושה אמבטיה. יש לה סדר מאוד ברור ב'תהליך המקלחת'. אם אני משנה משהו, היא יכולה ישר לבכות".
האבחון נתן אמנם שם וכתובת לדפוסי ההתנהגות של יהב, אבל יצר בעיות משלו. המשפחה חשה בזה במלוא העוצמה כשמלאו ליהב שלוש, כחודש לאחר שאובחנה. "סגרנו מקום למסיבה ליד דיזינגוף סנטר, הכנתי עוגה וקנינו ממתקים, אבל לא היה מי שיאכל אותם", מספרת ג'ני. "הגיע רק ילד אחד מהגן. זה היה באמצע החופש הגדול וידעתי שהרוב לא יגיעו, ועדיין, אני לא אשכח את חגיגת יום ההולדת הזו".
איך אתם מסבירים את מה שקרה?
הלל: "זה היה גן ביפו עם הורים מאוד מתנשאים. כשהם גילו שיהב אוטיסטית הם התרחקו ממנה, והשיא היה בזה שלא באו ליום ההולדת".
יהב לא מפסיקה לקפץ ממקום למקום כשההורים מדברים עם האורחת, אבל כשאמא הולכת להכין לה ארוחת ערב היא מנצלת את הזמן כדי לארח בעצמה. "תשחקי איתי עכשיו", היא מבקשת ממני ומוציאה בובה מתולתלת מהאוסף שלה. "היא דומה לך, אז את תהיי היא ואני אהיה הענק. נשחק בענקים שנלחמים במפלצות".
מה עשו המפלצות?
"הן רעות ומפחידות ואני מפחדת שהן יכנסו לי לחדר".
אבל הן לא באמת קיימות.
"הן כן קיימות והן רעות, וגם הקבצנים קיימים".
מה הבעיה בקבצנים?
יהב מסתכלת עליי במבט מלא אימה וסותמת לי את הפה בידה הקטנה. מתברר שאסור להגיד את המילה קבצן. "מה רע במילה הזו?", אני משחילה שאלה מבין האצבעות שלה והיא מסבירה בלחש: "אני מפחדת מהם נורא. אסור לי לראות אותם ברחוב ואסור שהם ידעו שאני מפורסמת. אם הם ידעו שאני ילדה מפורסמת הם ירצו לדבר איתי. בבית כולם יודעים שזו מילה אסורה".
הבנו שאנחנו במצוקה רק כשהמטרנה של יהב נגמרה
הנישואים של הלל וג'ני הם פרק ב' עבור שניהם. להלל, איש חינוך בעברו, יש בן ובת מנישואיו הראשונים. הוא התגרש מאשתו בעשור שעבר ו"מאז היחסים נעשו מאוד רעועים", כהגדרתו. "נלחמנו על כל דבר שרק שאפשר, לא ראיתי את הילדים שלי במשך עשר שנים, אבל כשיהב הייתה בת שנתיים הם התקשרו אליי פתאום וביקשו לראות אותה. כשהם ראו אותה הם נשבו בקסמיה. היא ממש החזירה אותי ואת הילדים שלי לקשר רציף".
לג'ני יש ארבע בנות מנישואיה הראשונים, תאומות בנות 25 ושתי בנות צעירות יותר. חלקן התגוררו בבית המשותף שלה ושל הלל. "כשהכרנו הן ממש לא אהבו את הלל והוא לא הסתדר איתן, היו המון ריבים בבית, אבל יהב הייתה תיקון גם בהקשר הזה. היחסים הרבה יותר טובים מאז שהיא נולדה".
במרכז הדירה הקטנה שלהם ניצב מגפון גדול, משומש מאוד. "אני מפגין נגד יוקר המחיה, הפגנתי במחאת האוהלים ובמחאת יוצאי אתיופיה", מסביר הלל ומספר שהוא וג'ני העבירו את הדייטים הראשונים שלהם בין הפגנות לפגישות עם עורכי דין. "הכרנו באפליקציית היכרויות ועברנו להתכתב בפייסבוק, לא משהו רציני", מספרת ג'ני והלל משפץ: "היא התלהבה מהגיבור הציבורי שנהייתי מחוץ לדלת של יאיר לפיד והתחילה איתי. אחרי כמה ימים נתקלתי בפוסט שבו היא חשפה את מצבה הכלכלי וחיפשה תרומות. ראיתי את זה כהזדמנות והצעתי לה להצטרף אליי לפגישה עם עורך דין במשרדים של ההוצאה לפועל".
דייט?
"אפשר לקרוא לזה ככה", צוחקת ג'ני והלל מוסיף: "חיכיתי בכניסה למשרדים וראיתי ג'ינג'ית קטנה עם טרנינג ורוד מכוער וערימת ניירות ענקית. ישר הבנתי שזו היא והתלהבתי".
ג'ני: "אבל מאז הוא לא נותן לי ללבוש טרנינג".
כעבור שנה נישאו השניים בלוקיישן מפתיע: מחוץ לדירתה של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני. "בחרנו את המיקום כאות מחאה על זה שאין נישואים אזרחיים בישראל", אומר הלל.
איזו מין חתונה זאת הייתה?
ג'ני: "מאוד מושקעת. קניתי שמלה לבנה, הבאתי אוכל, מוזמנים, סידרנו חופה וכסאות".
הלל: "אפילו הכנסתי פתקים לתיבות הדואר של השכנים, התרענו על הרעש".
וציפי? היא יצאה לחגוג אתכם?
"לא. היא לא הייתה בבית".
כשנה לאחר החתונה נולדה יהב, אלא שדווקא אז נפצע הלל בתאונת עבודה והמשפחה נכנסה לחובות. "במשך שנה וחצי סבלנו מקשיים כלכלים קשים מאוד", הוא מספר. "עיקלו לנו את חשבון הבנק ואני זוכר יום אחד שהיו לנו במקרר קרטון חלב אחד ושקית חסה. אבל הדבר היחיד שהטריד אותי היה המטרנה של יהב. כשהיא נגמרה הבנתי שאנחנו במצוקה. ג'ני ואני העלינו פוסט לפייסבוק, ביקשנו תרומות ואנשים תרמו מכל הארץ. ידעו כבר מי אני".
אלא שלצד התרומות הגיעו גם הביקורות. "אנשים לא היו מרוצים מהעובדה שבן אדם אשכנזי צריך עזרה, אז הם החליטו להפיץ שקרים ואמירות ביקורתיות. קבוצה של פעילים חברתיים שלא באתי לה בטוב שלחה אליי הביתה עובדות רווחה במטרה להרחיק ממני את יהב כי לטענתם היא בסיכון וסובלת מאלימות פיזית".
איך זה נגמר?
"אחרי שעובדות הסוציאליות נפגשו עם יהב הן הבינו שהכל שקרים ואנשים רק רוצים להתנכל לי. היום אני עובד 15 שעות ביממה כנהג סמיטריילר ונמצא בפחד מתמיד מלהגיע שוב למצב שאצטרך תרומות וינסו לקחת מאיתנו את יהב".
אתה מרגיש שהאבהות שלך מגדירה אותך?
"כל החיים לא הצלחתי להתחבר לילדים, ניסיתי וזה פשוט לא קרה. כשיהב נולדה משהו השתנה בי. היא חיברה אותי לעצמי, לאבהות שלי. דרכה גיליתי מה המשמעות של להיות אבא".
איך נראים היום החיים של יהב בגן?
ג'ני: "היא בגן חדש, גן תקשורת עם שמונה ילדים, והיא מאושרת. יש לה כמה חברים שהיו איתה בשנה שעברה והיא הכירה גם כמה חדשים".
ואיך היה לה לחזור לגן ככוכבת טלוויזיה?
"היא מאוד התרגשה לקראת היום הראשון ונראה שהוא עבר מעולה. הילדים לא מזהים אותה מהטלוויזיה ואני מרוצה מההפרדה הזו, היא לגמרי שמחה עכשיו".
יהב נראית קצת מהורהרת כשהלל מדבר ואני שואלת אותה מה קרה. "פתאום חשבתי על פאזל ענק עם תמונה שלי ושל אמא מתחבקות ומחזיקות חוט של טלפון שמקשר בינינו", הוא אומרת. "זה היה מאוד לבלבי".
לבלבי?
"בתוך כוח הלב שלי, כי אני אוהבת אותה".
אמא אומרת שאת אוהבת גם אם הגן החדש, זה נכון?
"ממש כיף לי בגן, בגלל החברים".
יהב, אפשר עוד שאלה אחת אחרונה? מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?
"מוכרת גלידה".
באמת?
"כן, כי אני אוהבת גלידה ואני רוצה להמציא גלידה בטעם אגוזי מלך. זה יהיה הכי טעים בעולם".
"החיים הסודיים של בני ה-4" זמינה לצפייה ב-yes דוקו וב-STINGTV