הדבר הראשון שמורן אהרוני עשתה אחרי שסיימה להצטלם לכתבה הזו, הוא לפרק את ה"מתיחה" בשיער - טריק הביוטי שמוכר לכל מי שדרכה בתעשיית הבידור: שתי צמות קטנות, בלתי נראות, שמותחות את הרקות מעלה מעלה במטרה ליצור מבט מצועף נוטף גלאם, ומיגרנה. "וואו, איזו הקלה" היא אומרת בתום פרימת הקונסטרוקציה תוך כדי שהיא מתיישבת מולי, ומוסיפה "כבר כמעט שכחתי כמה זה כואב". 13 שנים עברו מאז נמתחה לאחרונה על ידי צוותי ביוטי; השנה הייתה 2006, הימים היו ימי "כוכב נולד 4", כולן רצו להיות נינט, ואהרוני, אז בת 22, התמודדה על הכתר. היא ריגשה את השופטים, סחפה את הקהל, ולמרות שהגיעה רק עד לרבע הגמר, סומנה כהבטחה. הכל היה שם: קול גדול, לוק מצודד ואפילו שלושה שירים של אסף אמדורסקי שניתנו לה במתנה כשעבדה על אלבומה הראשון, ובכל זאת - משהו בנקודת הזמן הזו הרגיש לא נעים, לא במקום, כואב, ולא בגלל המתיחה ההיא עם הצמות.
"הייתי ילדה חולמנית מאוד שעוד לא ידעה מי היא, ולא עמדתי בקצב של מה שקורה בתכנית", היא משחזרת; "הייתי על סוג של אוטומט, לא היה לי את הפאשן שצריך כדי ממש להיות שם. באמצע הדרך הרגשתי שכדור השלג הזה מתגלגל יותר מדי מהר, ואחרי התכנית לא עמדתי בקצב של התגובות והעצות, כי עוד לא ידעתי מה אני רוצה. באתי ל'כוכב נולד' חסרת ביטחון ויצאתי עוד יותר מכונסת, כי הביקורת העצמית שלי הכריעה אותי. היה לי קשה לראות את עצמי ויזואלית, הציקו לי הגוונים בקול שלי".
בקיצור, זו לא היתה חוויה מרוממת.
"יותר חוויה מפוספסת. הרגשתי שאני משתבללת. יצאתי משם במסווה של הכל סבבה, כשבפועל קצת רציתי להתחבא".
ובכל זאת, המשכת לעבוד אחרי התכנית. נשארת קצת בתודעה.
"נכון. הקלטתי אלבום, הופעתי בכל מני מקומות בתל אביב, שנתיים וחצי אחרי התכנית עדיין הופעתי במסגרת הקאסט של 'כוכב נולד'. החיים אחרי התכנית לא מלטפים כמו החיים בתוך התכנית, לא כל היום מטפחים אותך ומסיעים אותך ונותנים לך חיזוקים ובקבוק מים. אז עבדתי, אבל לא עשיתי בחירות מוצלחות עם אנשים שעבדתי איתם, הייתי מקובעת, לא הצלחתי להוציא החוצה את מי שאני באמת".
לפחות נהנית מהפרסום?
"הצלחתי ליהנות ממנו משהו כמו שש שנים. היה לי כיף שזיהו אותי, אבל עם תשומת הלב הזו מגיעות גם הרבה מאוד עצות ודעות מבחוץ. אנשים היו מתקשרים לאמא שלי להגיד לה שאם אבוא לשיעור אצל זאת או אלך למפיק ההוא אז אצליח יותר. בתקופה ההיא בדיוק התחיל עניין הפייסבוק, ובכמה ימים מילאתי שלושה חשבונות פייסבוק, כי עוד לא היו דפי אומן, ולא ידעתי לנהל אותם או לסנן את המידע שהגיע אלי. חייתי את הביקורות, לא היה לי שום מסנן, לא ידעתי איך להגן על עצמי, הרגשתי מאוד חשופה ופגיעה ובעיקר רציתי שזה יגמר כדי שאוכל לנשום".
לנשום במחיר של לנטוש את התחום?
"לא את תחום המוזיקה, אלא את הפרק של מורן מכוכב נולד. אמרתי לעצמי שאין ברירה, שאני צריכה לעבור את התהליך מחדש עם עצמי. הפכתי להיות אדם מתבונן, ובגיל 26 התחלתי לחפש את עצמי בכל מיני תפקידים בעולם. עשיתי שליחויות בבורסה ליהלומים, הייתי סושימנית, היה לי קייטרינג בבית, עבדתי בליהוק, בחברת הפקה, פתחתי חנות אופנה בדיזנגוף עם אחותי".
ובכל השנים האלה אנשים מזהים אותך?
"כן. הרבה אנשים גם מנסים לשחק אותה שהם לא מכירים, והרבה גם לא מכירים".
אומרים לך את המשפט הספק מחמיא ספק מעליב, "את מזכירה לי את הזמרת ההיא…"?
"כן, היו עוצרים אותי ואומרים 'יואו, יש איזו זמרת מכוכב נולד… אתן נורא דומות'. ואז הגיע שלב שכבר הפסיקו לזהות אותי".
והתבאסת?
"לא, זה היה סבבה".
אבל התגעגעת לבמות, למקצוע?
"כל הזמן. עבדתי ב־200 עבודות, וכששאלו אותי מה אני, תמיד עניתי 'זמרת'".
"אף פעם לא הרגשתי דיווה, אבל כנראה שהפחדתי המון אנשים"
ואז, לפני עשרה חודשים, הגיע התיוג בפייסבוק. מלהקת של "הכוכב הבא לאירוויזיון" (ראשון, רביעי ושבת ב- 21:15, קשת 12) העלתה פוסט שהכריז על תחילת המיונים לתכנית, שמה של אהרוני החל להופיע בתגובות, והאישה שהקדישה את העשור האחרון להתבוננות, הבינה שהגיע הזמן לחזור הביתה. "כשהתקשרו אלי מהתכנית אמרתי ישר 'כן, ברור'" היא מספרת בחיוך; "לא היו צריכים לשכנע אותי. הרגשתי שמגרד לי מכל הכיוונים, שאני מוכנה לחזור".
אבל לא היית נרשמת למיונים בעצמך.
"הייתי צריכה את הפוש החיצוני, מודה. לדעת שיש מבחוץ עניין, אולי זה היה המחסום האחרון שהייתי צריכה לשבור. אבל היו חששות".
שלא תעברי את האודישן?
"זה דווקא לא היה אחד מהחששות".
אז?
"חששתי מחלק מיושבי הפאנל שפגשתי בעבר. לא ידעתי מה הם חושבים עלי היום".
אל תשמרי את כל הג'וס הזה לעצמך.
"תראי", היא אומרת בשקט, כמעט בלחש, תוך שהיא נשענת אחורה ולוקחת אוויר, כאילו שמרה את המידע הזה בבטן זמן רב מדי; "יושבים בפאנל אנשים שמכירים אותי מכל מיני סיבובים בחיי, ודרך חברים משותפים שהיו לי, בדגש על היו לי, ואני לא יודעת אם זה משפיע על משהו".
את מתכוונת לאסף אמדורסקי?
"גם. אסף נתן לי שירים כשהתחלתי לעבוד על אלבום אחרי שיצאתי מ'כוכב נולד', שיר אחד גם נכנס לאלבום, והיה יום אחד בסוף תהליך העבודה על השיר שעשיתי קצת בלאגן והוא כעס עלי".
מה זה 'קצת בלאגן'?
"אני לא בדיוק זוכרת, אבל כנראה שרציתי לשאול אותו משהו לגבי שאר השירים, כי היו שלושה שירים לבחור מתוכם, ופניתי אליו דרך אשת יחסי הציבור שלו. משהו שם לא עבר נכון בתקשורת בינינו, ואסף התבאס שלא הרגשתי בנוח לדבר איתו ישירות".
למה לא דיברת איתו ישירות? אני מניחה שהוא לא מציע לכל אחת שיר, כנראה שהיה חיבור מקצועי ואישי.
"כי זה חלק ממי שהייתי בתקופה ההיא, לא היה לי נוח לתקשר עם אנשים כמו בן אדם, הייתי מאוד זהירה. פחדתי לפגוע באנשים כי קיבלתי ביקורת על זה שאני חסרת טאקט".
ובגלל זה אמרת לו באודישן שלך לתכנית 'אתה עדיין אוהב אותי, בסדר'?
"כן, כי לא ידעתי אם סגרתי איתו את הסיפור בטוב".
וממי עוד חששת?
"משירי מימון, שהיו לנו חברים משותפים והייתי רואה אותה בכל מני מקומות. את קרן פלס הייתי צריכה להחליף במחזמר 'הלהקה' ב'הבימה' ומאיזושהי סיבה קיבלתי על זה ביטול. לא ידעתי אם יש להן דעות קדומות עלי, כי נעלמתי מעל פני השטח, ניתקתי קשרים עם כמה אנשים בצורה מאוד לא יפה, ואת יודעת איך זה בעולם הזה, אנשים מדברים, את שומעת כל מני דברים על עצמך שהם לא נכונים".
מה שמעת על עצמך?
"שאני דיווה. אף פעם לא הרגשתי כזו, אבל כנראה שהפחדתי המון אנשים, היה לי את המשהו הקשוח הזה שהגן עלי וזה הרתיע אנשים, גרם להם אולי להרגיש שלא כדאי לעבוד איתי. לא הרגשתי שאני מה שאומרים עלי, והרגשתי שיש לי יותר מדי מחסומים".
טוב, כנראה שהם לא שמרו לך טינה. כולם העבירו אותך לשלב הבא. שירי אמרה שאת אחת הזמרות הכי טובות שהיא שמעה בחייה.
"נכון. הכל היה אצלי בראש. ברגע שראיתי אותם באודישן הבנתי שהפכתי את זה למשהו גדול בהרבה ממה שזה באמת היה".
בשלבים הקריטיים האלה של התוכנית אי אפשר להתעלם מהמוכנות של אהרוני לבמה הגדולה בעולם. היא כבר יצאה בעברה למסע של חיפוש עצמי ארוך בעקבות הביקורות על הופעתה בכוכב נולד 4, ונראה שזה עשה לה רק טוב. 13 שנים אחרי, ההגשה מהודקת יותר, הנוכחות מורגשת פי כמה ומעל לכל הבגרות שלה היא זו שסוללת לה בקלילות את הדרך הלאה. לכו תדעו, אולי אפילו עד התחרות האירופאית. למרות שלעתים מה שרואים מכאן לא בדיוק רואים משם. בכל זאת, אהרוני נכנסת לנעליים של 20 הגדולים, ומכאן הלחץ רק יעלה. האם היא תצליח לשרוד בסיר הלחץ הזה? רק הזמן יגלה. בינתיים, אפשר להגיד בביטחון מלא שיש לה את אחד הקולות העוצמתיים ביותר שידעה התחרות. ובדיוק כמו עוף חול, זכינו לראות את אהרוני נולדת מחדש על הבמה, וזה בלבד שווה את הכל.
תעשיית המוזיקה השתנתה מאז הפעם האחרונה שכיכבת בפריים טיים. הסגנון, הרשתות, היום גורלם של אמנים נחרץ ביוטיוב. זה לא מפחיד אותך?
"זה מפחיד אבל אני כל כך אוהבת את ההתקדמות הזו, יש בה המון יתרונות".
אבל גם גיל הפריצה יורד, ראי ערך נועה קירל, אגם בוחבוט, יונתן מרגי.
"את צודקת, אבל גם המון אמנים בגילים בוגרים יותר יוצאים החוצה, כי בגיל הזה שלי לאומנים יש יותר מה להגיד. אני לא מרגישה שהגיל בעוכריי, אני מרגישה שעכשיו אני מבינה את עצמי. אני מגיעה לדבר הזה כשאני כבר יודעת מי אני, ואני בסדר גמור גם עם החלקים בי שאני עוד לא לגמרי מבינה".
אם כבר נועה קירל, איך זה הרגיש להישפט על ידה? בכל זאת, היא צעירה ממך ב-18 שנה, ובמהלך האודישן הראו לך קטע רוקדת שיר שלך כשהיא בת ארבע.
"עברתי דרך ארוכה, אז היה לי כיף שמישהי כמוה, מצליחה, עדכנית ומגניבה מרגישה שהייתי חלק מהפסקול שלה. היא הייתה בת ארבע אז, אז אפשר להגיד שהייתי חלק מכל החיים שלה. זה גרם לי להרגשה שאני עדיין במקום הנכון, שאני עדיין רלוונטית. אני לא מגדירה את עצמי לפי גיל. בסופו של דבר אני יכולה להגיד שבעשור האחרון שלי לא בהכרח חייתי עם אנשים בגילי. האנשים סביבי מאוד מגוונים, יש לי חברים מאוד צעירים וגם מאוד בוגרים ככה שהגיל הוא לא אישיו מבחינתי, וזה מקל על העניין".
את רואה את עצמך על בימת האירוויזיון בהולנד?
"לחלוטין, וזה יסב לי גאווה גדולה".
נראה לך שתהפכי לגיי אייקון?
"אני מאמינה שכן, ואני אפילו מצפה לזה בקוצר רוח".
מי המתחרה הרציני שלך?
"עדן אלנה, שיש לה גרוב שאין לתאר, וניקי גולדשטיין המעולה. אני אשמח להגיע איתו לגמר".
את בשלה לעבור סיבוב נוסף בריאליטי? בפעם הקודמת לא נשמע שנהנית מזה.
"אני לגמרי בשלה, והפעם אעשה את זה בכיף ובגדול. היום זה מגיע מהמקום הנכון. די, התבוננתי מספיק זמן".
"אני קצת פיטר פן"
אם חשבתם שלחזור לפריים טיים אחרי שנים של מאבק פנימי זה קיצוני, ושלהתחרות על לב השופטים והקהל במטרה לייצג את ישראל באירוויזיון זה אמיץ - חכו לפרט הטריוויה הבא: ברזומה של אהרוני בת ה-36 יש לא רק שתי תכניות ריאליטי, אלא גם ארבע הצעות נישואין מארבעה בני זוג שונים, שנענו כולם בשלילה. "הראשונה היתה בגיל 20, השנייה בגיל 24, השלישית בגיל 26 והרביעית בגיל 30" היא יורה כאילו מדובר בעוד פרט בנאלי בקורות חייה כמו הילדות במושב יד רמב"ם ושיעורי הפסנתר שלקחה מגיל חמש; "בסופו של דבר סירבתי לארבעתן, אבל בשתיים מהן, שהיו פומביות, אמרתי כן, כי כשאדם מציע מול אנשים ואת לא רוצה להביך אותו את אומרת כן, ואחר כך בבית אמרתי לא".
אני בשוק.
"אני מבינה שזה יכול להישמע שאני מסרבת סדרתית".
בהחלט.
"אבל זה לא נכון".
מה לא נכון, סירבת ארבע פעמים.
"נכון, כי בגיל 20 זה היה מוקדם מדי והבן אדם ממש לא התאים לי, ההצעה השנייה קרתה מהסיבות המאוד לא נכונות, פאשלות קורות לפעמים, גם עם כל אמצעי המניעה כולם".
נכנסת להיריון.
"כן. אז סירבתי ועשיתי הפלה, ממש בשלב מוקדם. ההצעה השלישית והרביעית קרו אחרי ארבעה חודשי זוגיות, הם היו גברים מדהימים, אחד מהם היה צעיר ממני ב-8 שנים. לא באמת הייתי שם".
איך גרמת לארבעה גברים לקרוא לא נכון את הסיטואציה ולכרוע ברך?
"אני מרגישה שהרבה מהגברים שבחרו להציע לי נישואין התלהבו מהדבר הלא נכון. מהפריסטיז', מהטייטל שיש לי, משהו הלהיב אותם. אף פעם לא הרגשתי שאני מקבלת הצעה ממישהו שאני באמת רוצה והוא באמת רוצה אותי. הרגשתי שקיבלתי הצעות מגברים שהרגישו ש'הגיע הזמן'".
ושאולי שידרת להם משהו שאת לא באמת מרגישה?
"הבעיה הכי גדולה שלי תמיד היתה לשדר את מי שאני".
טוב, לפחות הספקת לסרב לפני שתמונה עם טבעת הועלתה לפייסבוק.
"האמת שבאחד המקרים עלתה תמונה כזו".
אוי ואבוי.
"אבל זה גם ירד. שמעי, אנשים זוכרים היום דברים כאלה בדיוק לחמש שניות, וזה עובר".
את חושבת ששרטת את הבחורים האלה?
"כן, למרות שהשתדלתי להיות הכי עדינה שיש. מה לעשות, אני קצת פיטר פן".
פיטר פן שטוענת שהיא לא מסרבת סדרתית.
"נכון, אני פשוט יותר בררנית בנושא. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בכתה ט', וברור לי שלפעמים הסיפור הזה לא מסתדר. מבחינתי זו החלטה עם המון אחריות בעוד אחרים הולכים על זה ממש בקלות כי כאילו זה מה שצריך לעשות, ולי זה נראה מגוחך. אנשים לא בוחרים מהסיבות הנכונות ולא לוקחים את הזמן כדי להבין אם הבן אדם שעומד מולם זה מישהו שהם יכולים לחיות איתו לנצח. אני לא הרגשתי שהאדם שהציע לי בכל אחת מהפעמים הוא מישהו שאני יכולה לחגוג איתו את החיים ולא לדעוך. אני מפחדת מלדעוך ושהחיים שלי יהיו קטנים ופשוטים".
ואולי את פשוט מפחדת ממחוייבות?
"קצת, אבל אני טוטאלית. כשאני כבר נכנסת לשם, אם זה נכון, אני ממש לא מפחדת. זה באמת תלוי באדם שעומד מולי והאם הוא מרים אותי ומרגש אותי ודוחף אותי למקומות הנכונים".
איך ההורים שלך הגיבו לסירובים האלה? יש כבר הערות על הגיל, על הביולוגיה?
"בשנים האחרונות שמעתי מאמא שלי כמה הערות, אבל זה הגיע למצב שהיא אומרת לי 'אפשר להתקדם לשלב הבא, אפשר שיהיה לך ילד בלי בן זוג'. מגיל אפס ההורים שלי זורמים עם כל החלטה שלי ומקבלים אותי כפי שאני".
ובכל זאת, היעדר הילד מלחיץ את אמא.
"כן, מלחיץ אותה שאפספס את זה עם הקצב שלי וסגנון החיים שלי".
מהו בדיוק סגנון החיים הזה?
"אפשר להגיד שהוא מתירני, ואני לא מתכוונת למתירני במובן המיני, אני לא יוצאת עם כמה גברים במקביל, אין לי מקום בראש להכיל כמה במכה. אני פשוט אוהבת שיש לי את האפשרות לא לסגור שום דבר, לחיות, זה אולי מה שמרחיק אותי מלמצוא את האדם שיהיה לידי, כי על רוב הגברים זה מאיים. אני צריכה שהגבר שלי לא יגביל אותי באישי, במקצועי, בתחום שאני מתעסקת בו".
היום את בזוגיות?
"לא".
ויש חרטות על זה שיכולת להיות היום עם ילדים?
"לא, כי אלה לא היו גברים שרציתי. אם מישהו שהייתי רוצה היה מציע לי נישואין הייתי מסכימה. אני לחלוטין מסוגלת להגיד כן, אבל לבן אדם הנכון שארגיש שמציע מהמקום הנכון".
אז את יוצאת לדייטים?
"בשנה האחרונה לא, אבל מתחיל להרגיש לי קצת ריק. אני רוצה קשר, אבל בפועל אני מזיזה אנשים כי אני עסוקה במה שאני אוהבת, וכל החשקים שלי מופנים לשם. היתה לי זוגיות של כמה חודשים, שהסתיימה לפני תשעה חודשים".
לפחות היא לא הסתיימה בכריעת ברך.
"לא. איזה מזל, הא?".
אז אולי אחרי אירוויזיון 2020 יהיה לך זמן למצוא את האחד.
"לחלוטין".
ואז כבר תהי פתוחה לעולם, לא רק לגברים מקומיים.
(צוחקת): "גוד איבנינג יורופ, מה שנקרא!".
צילום: אור דנון | סטיילינג: יהלי אביכזר | איפור: מור ז'יביליק | שיער: אלירן שלום |