ליאיר נתניהו יש היסטוריה עם גיא פלג. הכתב והפרשן המשפטי של חדשות 12 פרסם לפני כשלוש שנים הקלטה שבה נשמע בנו הצעיר של ראש הממשלה מדבר בשפה גסה על נערות ליווי והסכמי גז; לא פעם סיפר נתניהו הבן שחשבון הטוויטר שלו, אחד הסוערים והמדוברים ברשת, נפתח בעקבות אותה חשיפה כדי לאפשר לו להגן על עצמו.
כשנה לאחר פרסום תוכן השיחה המביכה, בחודש יולי 2019, גיא פלג מתייצב מדי ערב מול המצלמות ומקריא מתמלילי החקירה של ראש הממשלה. בתגובה לאחד מדיווחיו מצייץ יאיר נתניהו: "גיא פלג (דמבו) ממשיך להפיץ הערב רעל ופייק ניוז. ערוץ התעמולה 12 נותן גב לליצן הזה". פלג מצייץ בתגובה: "תקשיב מתוק, אם פרסמתי פייק תהיה גבר ותתבע אותי. אתם הרי יודעים לתבוע כשאתם רוצים. שנית, אם תקרא לי עוד פעם דמבו מבטיח לך שתקבל תביעה".
שנה קדימה, ביוני 2020 - שוב בעקבות פרסומים על חקירת אביו - יאיר נתניהו מעלה לטוויטר את תמונתו של פלג כשאוזני פיל מודבקות לראשו בעבודת פוטושופ בסיסית. למרות האיום העומד של פלג, לצד התמונה נכתב בין השאר: "ראיתם את ההזיה הזאת גיא פלג (דמבו) הערב בערוץ אלג'זירה 12?".
השבוע, כשסאגת דמבו עולה לדיון בשיחתנו, פלג מבהיר: "קודם כל, אני לא חושב שההופעה החיצונית שלי מושלמת, אבל ממש אין לי בעיה עם הצורה שלי, עם הקרחת שלי ועם האוזניים שלי".
איימת, ממש מילולית, לתבוע את עלבונן.
"קיבלתי עצה לא טובה לאיים על יאיר נתניהו שאתבע אותו. זה היה משולל יסוד כי הכינוי דמבו לא מזיז לי מילימטר, אבל מכיוון שכל מיני שרוטים ראו בתגובה שלי הודאה בכך שזה ממש מטריד אותי, הם התנפלו על העניין כמוצאי שלל רב. ואני חייב לומר, מפעם לפעם אני רואה את נתניהו האב ואומר ביני לבין עצמי שאין לו אוזניים ממש זעירות. מתחת לשיער מחליף הצבעים ניצבות להן אוזניים שאם בוחנים אותן בתשומת הלב הראויה, אינן נופלות משלי בסדרי הגודל. לא שאני חושב שזאת בעיה, אבל אם כבר זה אישיו, אז אולי יש מקום לבחון את האוזניים של נתניהו האב".
פלג נהפך בשנים האחרונות לדמות מרכזית ב"אולפן שישי" בפרט ובסיקור האקטואליה בישראל בכלל. הוא היה זה שחשף את תיק 2000, או פרשת נתניהו-מוזס, שהדיונים בעניינה מתנהלים בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים; לאחר החשיפה הראשונית באה שורה ארוכה של פרסומים מתוך החקירות, רגעים שבהם פלג מקריא דיאלוגים מטלטלים בקול חסר הבעה שכבר זכה להנצחה ב"ארץ נהדרת" (פלג: "אמרו לי שזאת הפסגה האמיתית") ולחיקוי באחד הנאומים של נתניהו עצמו.
בגיל 52, פלג מודה שלפני תיקי נתניהו התגנבו מחשבות שאולי הוא מעבר לשיא. "כששידרתי את ההקלטות של משה קצב עם אורלי רביבו (המתלוננת נגד קצב שחשפה את פשעיו – י.פ) זה היה סקופ ענק והייתי בטוח שזאת פסגת הקריירה שלי. אחר כך היו ההקלטות של שולה זקן בפרשת אהוד אולמרט ואמרתי לעצמי 'די נו, לא יכול להיות בחיים משהו מעבר לזה. ראש ממשלה יושב באוטו, סופר מזומן ונותן לראש הלשכה שלו כדי שלא תעיד בבית המשפט? זה טירוף'. אבל כששמעתי את ההקלטות של נתניהו ונוני מוזס הבנתי שהשמיים הם הגבול. המשפט הכי חשוב בתולדות המדינה היה משפט אייכמן, אבל המשפט השני הכי חשוב, עם ההשלכות הכי משמעותיות - להבדיל, כן? - זה משפט נתניהו".
השנאה הזאת עליי מרגע שאני פותח את הטלפון בבוקר
פלג הבין מיד שתמלילי החקירות הם מכרה זהב עיתונאי. "אתה יושב מול החומר ולא יודע ממה להתחיל מרוב שזה מרתק", הוא נזכר. "פרסמתי ראשון את העדויות של שלמה פילבר, גלעד ארדן, שרה נתניהו, יאיר וביבי, והיו איזה שבועיים שהיינו לבד על המגרש עם זה. יש שם חומר לכתבה של שעה וחצי מדי ערב למשך חמש שנים, אבל כמה אפשר לשאת את הקריינות שלי? מה המינון הנכון?".
בינואר 2019, בעיצומו של מסע בחירות, פלג גילה שתדירות הפרסומים מטרידה אנשים נוספים. בבוקרו של יום שישי אחד הוא התעורר למבול של הודעות ווטסאפ לאחר ששלטי חוצות מטעם הליכוד עם פניהם של האייתוללה ח'אמנאי וחסן נסראללה עם הכיתוב "הם לא יחליטו" הוחלפו בשלטים עם כיתוב זהה – הפעם עם דמויותיהם של אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר, בן כספית ופלג עצמו.
מה חשבת כששמעת על זה?
"בהתחלה הייתי בסוג של היי. אמרתי לעצמי 'בוא'נה, איזו יופי להיות בכזאת חבורה מכובדת, ממש סיירת מטכ"ל'. תארי לך שהיו שמים שם את ברוך קרא ואותי לא, זה בעצם ביבי אומר לי 'אני לא סופר אותך'. אבל מה השלט הזה עשה? סימן אותנו כאויבי המדינה. את אמנון, שנתן בהגנה על המדינה את עשר האצבעות שלו, את עור הפנים שלו, שמתמודד עם נכות כל כך קשה. אותי, אזרח שומר חוק שעושה את העבודה שלו".
איש בקמפיין הליכוד לא הודה שהחלפת הדיוקנאות נעשתה על דעתו, אבל לפלג אין ספק שהאחריות היא של נתניהו. "הדבר הזה הוא לא בר סליחה דווקא בגלל שראש הממשלה הוא אדם סופר אינטליגנטי ומודע", הוא אומר. "נגיד, כשהוא ישב על המרפסת בכיכר ציון ערב רצח רבין, אפשר היה להיתמם ולהגיד 'לא ידענו, לא הערכנו שזה יכול להגיע לכאלה מקומות'. אבל החברה שלנו כבר יודעת שלהסתה יכול להיות מחיר בדם – יותר נכון, כבר היה מחיר בדם - והוא עדיין משחק בחומר נפץ הזה".
יש עיתונאים בכירים אחרים בישראל. למה לדעתך נעשה שימוש דווקא בכם?
"גם אני שאלתי את עצמי למה הוא שם אותי שם בעצם. הרי אמנון, רביב ובן חושבים שביבי הוא סכנה למדינת ישראל, ואני לא מתבטא ככה. אני גם לא עד הסוף חושב ככה. ההסבר שמצאתי הוא שביבי והיועצים שלו הניחו שבגלל שהבאתי את חומרי החקירה ובגלל המרכזיות של המדיום שלי, נכון לצבוע אותי בצבעים של 'רק לא ביבי'".
טענו גם שאתה מקורב לפרקליטות.
"את יודעת, לאורך השנים הייתי בקשר עם המפלצות הכי גדולות. אפילו בני סלע מתקשר אליי מעת לעת מהכלא עד היום. האסירים היחידים שאמרתי להם 'אל תתקשר אליי יותר' היו שניים ששרפו את הילדים שלהם. מצחיק שביבי ואנשיו מנסים למקם אותי כאחד עם קשרי עבודה קרובים עם הפרקליטות כשהטענה נגדי תמיד הייתה הפוכה, שאני שוכח מי הטובים ומי הרעים".
ההשמצות השיטתיות נגד פלג עשו את שלהן והביאו לפתחו אינספור הודעות נאצה ואיומים, עד שבאוגוסט 2019 החליט מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס להצמיד לו מאבטח אישי. "אבי העיר לי פעם-פעמיים שלשיטתו לא דיברתי יפה למאזינים בתכנית שלי ברדיו, ואמרתי לו, 'שמע, אתה ער לשנאה ברחוב, אבל אתה לא חש אותה. אתה לא יושב כל ערב וחוסם 50-100 איש כי אין ברירה, כי אני לא רוצה שהשנאה והטירוף ייגעו בי ואני לא רוצה שזה יגיע לבני המשפחה שלי'. הילדים שלי ברשתות החברתיות, הם חשופים לדברים איומים שכותבים לי. אמרתי לו שהוא בטח חושב שאני קם בבוקר, שותה קפה, קורא עיתון, אבל אני - השנאה הזאת עליי איך שאני פותח את הטלפון בבוקר ועד שאני הולך לישון. מרגע שאני פוקח עיניים אני מתאגרף בזירה, ואני כל הזמן מסתכל שמישהו לא יכניס לי אגרוף".
היה לי תוכי, אבל יחסינו עלו על שרטון
פלג מוכר לקהל הרחב מאז שהצטרף לרשות השידור באמצע שנות ה-90 ככתב לענייני משטרה; בו בזמן כתב במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות. בסוף 2007 החל את תפקידו ככתב לענייני משפט בחדשות ערוץ 2 ומזה שלוש שנים הוא מגיש עם ניסים משעל תכנית אקטואליה בתחנת הרדיו 103FM. אבל הוא בכלל רצה להיות חקלאי. בצבא ("סוג של התנדבתי, יש לי אסתמה קשה. אני מאמין שאם הייתי בריא הייתי עושה שירות משמעותי") הייתה לו בת זוג שניהלה רפת בקיבוץ, וסגנון החיים הזה קסם לו. "עד היום אני מת על הריח של הרפת", אומר פלג, "אבל אשתי לא סובלת את זה".
תמיד היו לו חיבור לטבע. הוא היה צפר חובב כבר בילדות, תולה על קירות חדרו צילומים של עופות דורסים. "ציפורים זה נושא מאוד משמעותי אצלי. היה לי פעם ג'קו, תוכי מדבר שחי 80 שנה. אבל הדינמיקה איתו מאוד מורכבת והיחסים שלי איתו עלו על שרטון".
איך רבים עם תוכי?
"כסטודנט הייתי משאיר אותו לבד בחדר והוא היה אוכל את כל חוטי החשמל. לא הייתה ברירה אלא להכניס אותו לכלוב כשאני לא בבית, ויום אחד אני חוזר והוא צורח. הכנף שלו נתקעה בין הסורגים. לא הייתה ברירה, שמתי לו מגבת על הראש ושחררתי את הכנף. זה כאב לו מאוד, ומאז הוא התהפך עליי. שלוש שנים הוא היה איתי, ואם בהתחלה הוא היה יושב לי על הכתף, מנשק אותי עם המקור ומחבק אותי באהבה מטורפת, אז מאותו יום הוא ראה בי אויב. בסוף מסרתי אותו לאחותי, ומשם הוא ברח. הקשר שלי איתו לא פתור אצלי עד היום. כרגע אני עם אשתי במשא מתן מתקדם, אך מייגע ומתיש, על קניית תוכי חדש".
אשתו היא קרין הורוביץ, אדריכלית במקצועה. לפנטזיות על חיים בכפר הם התקרבו רבע צעד באחרונה, כשעברו לבית פרטי בהרצליה עם גינה. "שתלתי עצי פרי ואני מאוד אוהב את הפרחים החד-עונתיים - לשתול ולגזום, להשקות, למקם את הסחלבים בפינה הנכונה כך שיהיה הרבה אור אבל לא שמש ישירה, שתהיה אדמה לחה אבל שלא יצטברו מים בכלי,
יש פה מיומנות, סחלבים זה עסק מאוד עדין. יש לנו כלב ושני חתולים ויש לי תכנית להביא לחצר תרנגולות מטילות ביצים".
יש לך ג'וב תובעני וארבעה ילדים. יוצא לך להיות אבא?
"באופן יחסי אני מרגיש שיש לי הרבה זמן למשפחה והרבה זמן חופשי איתם. כמעט כל יום אני מביא את הילדים לבית הספר או ממנו, מצליח לגנוב איתם ארוחת צהריים. אני מרגיש בר מזל, כי חברים אחרים שלי מהתחום יוצאים בבוקר וחוזרים מאוחר בערב, אבל ברור שזה חיים טיפה אחרים. אף פעם אין לך שקט, לא הייתה חופשה בארץ שלא מצאתי את עצמי משדר. מים המלח, מאילת. היינו בעין גב בפסח האחרון, סמוך לפתיחת שלב ההוכחות במשפט נתניהו, ולא היה יום שלא שידרתי. תמיד אמרו לי שיש בתי מלון טובים באזור ירושלים ואני לא מנסה אותם, כי הם קרובים מדי למערכת ואני אתפתה לעלות לשידור. בארץ אני מעדיף חופשות במדבר, וגם זה לא עוזר".
אין מצב שאתה מתנתק לחלוטין?
"פעם נסעתי עם אשתי לפירנצה והגענו ל'דומו'. התחלנו לעלות שם במדרגות, ואשתי יותר בכושר ממני אז היא עקפה אותי בדיוק כשראיתי שמקור שלי מחפש אותי שוב ושוב. התיישבתי על המדרגות כדי שלא תקלוט אותי, כי הבטחתי לה שהפעם נעשה חופשה-חופשה, ועל הקו המקור מספר לי שמיקי גנור הולך להיות עד מדינה בפרשת הצוללות. זאת ידיעה מטלטלת, מיד העברתי את זה למערכת. גיא סודרי, סמנכ"ל חדשות 12, התקשר אליי ואמר, 'אני יודע שאתה בחופשה, אבל בוא תעלה לשידור'. ככה מצאתי את עצמי יושב על המדרגות של הדומו בפירנצה ומדווח לרינו צרור על פרשת הצוללות באמצע חופשה שהבטחתי לאשתי לא לעבוד בה".
אם הייתי עוזב את העיתונות, זה היה כדי להיות דובר הפילהרמונית
הקריירה העיתונאית קרתה לו פתאום, בגיל 21, בעיר הולדתו חיפה. חבר טוב שהיה כתב במקומונים של העיר דחף אותו פנימה. "הייתי אוהד שרוף של מכבי חיפה, גרופי שלהם, הכרתי את כולם והם אותי ואמרתי לעצמי 'בוא'נה, אני אשחק אותה, אני חבר של כל הכוכבים ואני אעשה פה הצגה".
וכך היה?
"כן, בלטתי מאוד בתור כתב ספורט. ככה הכרתי את יענקל'ה שחר, הבעלים של מכבי חיפה, שלקח אותי להיות הדובר של הקבוצה. אחד הרגעים המאושרים בחיי היה כשעליתי לאוטובוס של הקבוצה בפעם הראשונה בתור דובר".
במסגרת תפקידו הכיר את רפיק חלבי, אוהד ותיק של מכבי חיפה ומי שהיה אז עורך "מבט" בערוץ הראשון. "באותו שלב ראיתי את העתיד שלי ביחסי ציבור, אבל יום אחד רפיק אמר לי, 'אתה חייב ללכת לטלוויזיה'. שאלתי אותו למה, והוא נתן לי תשובה שאני מספר עליה היום כשסטודנטים שואלים אותי מה צריך כדי להצליח בטלוויזיה: 'כי אתה אינטליגנטי, צהוב ומרושע'".
צהוב?
"כן, כלומר מבין מה מעניין".
ולמה מרושע?
"אני תוהה אם ביום מן הימים אחשוב שזאת הייתה טעות להעביר את החיים בעיסוק באסונות, טרגדיות, יצרים רעים. הרי הייתי במקומות אחרים ואני מתאר לעצמי שאם הייתי מחליט לעזוב את העיתונות, זה היה כדי להיות דובר של התזמורת הפילהרמונית. אני אובססיבי למוזיקה קלאסית והייתי עושה את זה עם אהבה ולהט, עוסק במשהו שגורם לאנשים אושר. אבל בחרתי לעצמי עולם של רוצחים, מעשי אונס, שחיתויות ואנשים רעים שמסיתים, אתה מתמודד עם אנשים ששונאים אותך ומלא אנרגיות רעות. זה מה שמעניין אותי, ורפיק צדק. צריך אישיות מסוימת כדי להצליח להתמודד עם מושאי הסיקור והאלה ועם האנשים סביבם".
אישיות רעה?
"זה בסוף הרבה רוע, הרבה ציניות. אם מראיינים ילד קירח חולה סרטן, אז אני יודע שמגישי תוכניות או עורכי תוכניות יגידו שעושים את זה כי זה מעודד תרומת מח עצם, אבל אני אומר לעצמי, 'עזוב, זה מביא צופים'. לראיין הורים שכולים, לראיין קורבנות אונס, להתעסק בכל הדבר הזה - זה דורש יכולת ניכור ברמה גבוהה, ויכולת ניכור ברמה גבוהה זה מקבילה לרוע. בסוף הבחירה שלך בתחום עיסוק מעידה עליך".
בתחילת החודש נחשף רוע מסוג אחר בעדותו של מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה במשפט נתניהו. ישועה הטיל פצצה כשסיפר על ניסיון להרוס את שמו הטוב של אבנר הופשטיין, לשעבר ראש דסק תחקירים בגל"צ: "רצו למשל שנעשה משהו על הטרדה מינית, לכתוב כתבה על הטרדה מינית על אבנר הופשטיין. לא היו שום סימוכין, ורצו שנעשה את הדבר הזה".
מה חשבת על הניסיון להלביש הטרדה מינית על הופשטיין?
"דברים מחרידים, אבל לא הופתעתי ולא נפלתי מהכיסא. זאת מערכת של אנשים חסרי מעצורים שמסמנים עיתונאים. כל תיק 4000 עוסק בזה, וביבי הוא חסר גבולות ומעצורים והוא יעשה שימוש לרעה בכוח שלו, לא רק בכוח המשרה. במילים לא מכובסות מדובר בניסיון לפגוע בפרנסתם של אנשים רק כי הם עושים את העבודה שלהם. זה חלק מסל של דברים איומים שניסו לעשות, עשו ועושים לעיתונאים".
אתה חושש שיעשו לך דבר דומה?
"זה לא שאני לא ערוך. אני יוצא מנקודת הנחה שיש מי שעוקב אחרי כל מה שאני כותב ואומר, לכל מקום שאני הולך אליו, ושכל שיחה שלי מוקלטת. לא נעים לגלגל מחשבה שמישהו יכול להשתמש בהאקר שייכנס לך למחשב, אבל זה הלך הרוח שלי. האם זה מכניס אותך למוד פרנואידי? חד משמעית. האם זה נראה לי מופרך? בשום פנים ואופן לא. אין לי ספק שלפחות בנקודת זמן מסוימת הייתי יעד".
אולפן שישי הלחיץ אותי, נראה לי גדול על מידותיי
הריאיון שלנו מתנהל כשברקע זורמים כל העת דיווחים משלב העדויות במשפט נתניהו. זה תחום הסיקור שלו, אלא שיחסי העבודה בינו לבין לשכת ראש הממשלה אינם קיימים: נתניהו, טוען פלג, הורה לאנשיו שלא לשתף איתו פעולה. "הדברים הגיעו עד כדי כך שאני מבקש תגובה והם לא חוזרים אליי, אלא מעבירים אותה לרכזת כתבים או לעורך".
מה הטעם בזה אם בסופו של דבר כן מתפרסמת תגובה?
"הוא רוצה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: להביא מה שנכון לו לידיעת הצופים של חדשות 12, אבל בזה שאני לא מקבל את הידיעה הוא כאילו אומר לצופה שגיא פלג מכור של הפרקליטות. כי הנה, הוא אף פעם לא מביא ידיעה לטובתי או כזאת שמבקרת את הפרקליטות. ויש לזה אפקט, הוא הצליח במובן הזה שאנשים חושבים שתפסתי פוזיציה נגדו. ואני, 'חבר'ה, אלוהים שלי זה הסיפור. תביא סיפור'".
לצד התלונות של אנשי נתניהו עולות ברשתות החברתיות טענות הפוכות. מתנהלים שם דיונים על כך שחדשות 12 הן "השופר של ביבי". איך זה נראה מבפנים?
"אני מרגיש בדיוק הפוך. אם זה היה תלוי בי, היינו מפרסמים הרבה פחות מתמלילי החקירה, כי כמה שזה מרתק וחשוב, כמה אפשר להקריא אותן בטלוויזיה. אבל כל יום בא עורך אחר ואמר 'יש פה חומר מטורף, חייבים להמשיך'. לא רק שלא סתמו לי את הפה, הקטינו את הסיפורים או צמצמו את הנוכחות שלי, אלא הפוך. רצו כל יום שאשב במהדורה וכל יום רצו כתבה ארוכה יותר".
הפלטפורמה המרכזית שלך היא "אולפן שישי". איך אתה מרגיש שם?
"בהתחלה כל החוויה לא הייתה נעימה לי. זה הלחיץ אותי, נראה לי גדול על מידותיי. אבל כשביבי היה שליט כל יכול, שר התקשורת בתקופה של תמורות עצומות בשוק התקשורת, הפכתי מכתב משטרה לכתב מאוד מרכזי באולפן שישי. הציבו אותי במקום שמעולם לא חשבתי שאהיה בו".
למה לא חשבת?
"כי אף פעם לא תפסתי את עצמי כפרשן. אני זוכר שממש בתחילת הדרך הייתי מגיע ל'ערב חדש' בערוץ הראשון ואמנון לוי ודן מרגלית אמרו לי שיש פער עצום בין איך שאני בחדר האיפור לבין איך שאני בתוכנית. כלומר, שאני רק מדווח אבל לא נותן את הפרספקטיבה שלי, וחבל. הייתה לי תפיסה מאוד שמרנית לגבי מה זה עיתונאי, וגם סוג של חוסר ביטחון עצמי".
באיזה מובן?
"פשוט עניין של תפיסת העצמי. כאילו, מי אני שאמתח ביקורת על שופטים או קציני משטרה בכירים?".
צילום: עופר חן | ביגוד: Inn7
לשכת נתניהו בחרה שלא להגיב לדברים