"התחתנתי עם גבר שמבוגר ממני ב-13 שנים. כנראה חיפשתי דמות אב ומסגרת, לפצות על מה שלא היה לי"

האודישן של גל קספרס ל״מאסטר שף״ היה סוג של נס. לא כי הכנאפה יצא מוצלח, לא כי התה הוגש בטמפרטורה הנכונה ולא כי היא נפלה על הצד הממש מפרגן של השופטים; אלא כי הבחורה בת ה-33 חלמה להגיע לשבע העונות שקדמו לעונה החדשה (שני ושלישי, 21:15, ערוץ 12), אבל אז החיים הפריעו. ״בכל עונה, בכל פעם שראיתי פרסומים של ׳הירשמו עכשיו׳, היה לי בוקס בבטן״, היא אומרת בלהט של אישה שמגשימה חלום, ״אבל כל פעם עצר אותי משהו אחר. לידה, תואר, גירושין, מבחני לשכה, התמחות, מעבר עיר, הקמת עסק. כל פעם קרה משהו שהבהיר לי שזה לא הזמן הנכון. מהעונה השנייה של הותכנית משהו צבט לי בבטן, הבנתי שבא לי. רציתי להירשם אבל הייתי אחרי לידה וכשהבנתי שזה תובעני החלטתי לרדת מזה. בעונה השביעית אמא שלי רשמה אותי בדקה התשעים ותשע ולא התקשרו אלי. זה היה מתסכל ואמרתי ׳אוקיי, עונה 8 היא שלי׳״.

בעונה השנייה, אגב, שאליה לא נבחנה קספרס מפאת תובענות חופשת הלידה השלישית במספר שלה, זכה דוד שלה, אבי לוי שלאחר זכייתו פתח בירושלים את מסעדת ״המוציא״, ובעקבות הצלחתה גם את המסעדות ״בית הכוון״ (בירושלים) ו״צ׳יריפום״ בתל אביב - שתיהן נסגרו בינתיים. האחיינית של המאסטר שף בדימוס הגיעה לעונה הנוכחית עם אש בעיניים, לאחר שאת העשור האחרון היא העבירה על אש קטנה. ככה זה כשהרזומה האישי שלך כולל ילדות במשפחה חד הורית, חתונה בגיל 18, אימהות בגיל 19 וגירושין בגיל 28. תסריט חיים דרמטי לכל הדעות, אך כשאנחנו נפגשות יממה לפני שהיא נכנסת לסלון הישראלי אני פוגשת בחורה עם כריזמה שקטה ורגליים על הקרקע. קספרס מבינה שהיא ׳כל החבילה׳ מבחינת התוכנית, כזו שמביאה עמה גם ייחוס משפחתי, גם סיפור אישי פיקנטי וגם עטיפה עוברת מסך, אך היא בטוחה שבקרוב כולם יבינו שהפורטה שלה הוא המטבח: ״אני משלמת שכירות על כל הבית אבל אני כל הזמן במטבח. הילדים שלי אוהבים אוכל פשוט - פתיתים, קציצות, שניצלים, עוף בתנור, אבל עכשיו הם מתחילים לפתח את החיך שלהם״.

״שיחקתי בחוץ עם חברות, ואמא של אחת מהן התקשרה לשירותי הרווחה״

קספרס מבינה שיט מהו. היא נולדה וגדלה בירושלים, הוריה התגרשו כשהייתה בת 8 חודשים, ומאז אביה התחתן שלוש פעמים נוספות ונכח לסירוגין בחייה. קספרס גדלה עם אמה שעבדה כקוסמטיקאית, כספרית ובחיי דוחק לקחה על עצמה עוד ועוד חצאי משרות על מנת להשלים הכנסה. ״אבא שלי לא היה נוכח, הוא גידל ילדים אחרים, יש לי ארבעה אחים למחצה, אני בקשר סבבה עם כולן, גם עם בנות הזוג שהיו לו. הרבה שנים לא היה בינינו קשר לא בגלל נתק או ריב אלא כי זה התמסמס. הוא לא הגיע לבקר אותי הרבה, ובמקביל אמא שלי עבדה כל הזמן אז הייתי חוזרת הביתה לבית ריק, ילדת מפתח. בגיל 8 ביקשתי מאמא שלי להפסיק להביא לי בייביסיטריות כי הן היו מציקות לי, הייתי עצמאית, התניידתי לבד, הייתי מגיעה הביתה ומבשלת״.

מה ילדה בת 8 מבשלת לעצמה?
״חביתות, שניצלים, ואני זוכרת שהיה לי אישיו עם אורז. היום אני מגדירה את עצמי כמלכת האורז אבל שנים לא הצלחתי. שדות שלמים של אורז נשרפו עד שהגעתי לסיר האורז המושלם״.

נשמע שהיית מאוד בודדה.
״כן. אולי חלק מזה גרם לי היום להיות אדם קצת מופנם. חשבו שאני סנובית ולא מתקשרת, אבל הייתי בתוך הכוך שלי ויכול להיות שזה בגלל זה״.

יש איזו חוויה שאת זוכרת במיוחד בהקשר הזה?
״בגיל 5 אמא שלי רצתה לנסות את מזלה בלוס אנג׳לס, אז גרנו שם קרוב לארבע שנים והיא היתה מורה לנהיגה. גם שם חזרתי לבית ריק, ופעם יצאתי החוצה לשחק עם חברות, ואמא של אחת מהן התקשרה לשירותי הרווחה שדפקו לנו בדלת, כי היא לא הבינה איך ילדה קטנה יוצאת מהבית לבד. הם לא לקחו אותי, כי דוד שלי בא לבקר אז היה מבוגר בבית, אבל כן, הרבה מהחיים מצאתי את עצמי לבד״.

״בלימודים נפתח לי צוהר לחיים שהם לא ילדים, בית, סופר. שם הרגשתי שאני יכולה להתגרש״

בגיל 19 קספרס ילדה את בתה הבכורה עמית, היום בת 14. שנתיים וחצי לאחר מכן נולד עידו, ושנתיים וחצי אחרי נולדה רוני. כן, חישבתם נכון: בגיל 24 קספרס הייתה אם לשלושה. החלום להקים בית הוגשם, החלום להיות מאושרת - פחות. ״לא היה לי פשוט, פעלתי מכוח האינרציה״, היא משחזרת, ״אמא שלי עזרה לי, אבל היו רגעים של קריסה, והבנתי שאני לבד בתוך הדבר הזה. הגידול של הילדים היה מונח לחלוטין על כתפיי, והוא היה בעבודה. זה יצר כעסים ותסכול שהלכו וגברו עם השנים, ותוך כדי שהילדים גדלו גם אני התבגרתי והבנתי שאני והוא שונים. הפערים הורגשו, היו ויכוחים בבית והיה קשה. אחת ההחלטות הקשות שעשיתי בחיי היא להתגרש״.

איך זה קרה? בכל זאת, לא קל לקום וללכת עם שלושה ילדים.
"בהיריון השלישי היתה שבת שפשוט ברחתי מהבית עם שני הילדים לאורלי, אשתו השנייה של אבא שלי. כיביתי את הטלפונים ואמרתי לה ׳אני חייבת להתגרש, תעזרי לי׳. אבל הייתי בהיריון, אז הדחקתי את התחושות האלה כי הבנתי שזה לא הדבר הנכון לעשות. בתקופה ההיא עסקתי בעיצוב פנים, כי לא התאים לי שבעלי מפרנס לבד. הייתי קצת עצמאית, קצת שכירה והחלום הגדול היה ללמוד משפטים אבל זה היה נראה לי קשה ובלתי אפשרי. אבל כשרוני היתה בת שנה קמתי ואמרתי ׳אני נרשמת ללימודים׳. למחרת כבר הייתי במכללה והתקבלתי. הגעתי ללימודים בהוד השרון והייתי בהלם, נחשפתי לעולם אחר. פתאום הבנתי שירושלים זה כור היתוך של אנשים מאוד מסויימים. ירושלמים זה עם ואני לא מוכנה להיות חלק מהעם הזה. הרגשתי שנפתח לי צוהר חדש לחיים שהם לא ילדים, בית, ניקיון, סופר. שם הרגשתי שאני יכולה להתגרש. חצי שנה אחרי עברתי עם הילדים להרצליה. הייתי בת 28 והרגשתי שקיבלתי את ההחלטה הכי טובה לחיים שלהם ושלי״.

איך הגיבו הילדים למהלך הזה?
״הם מאוד כעסו, במיוחד הגדולה שלי. שנים היא כעסה על המעבר. מצאתי את עצמי בסופי שבוע נוסעת איתם לירושלים כי זה מה שהם מכירים, כי בהרצליה לא היו לנו חברים. הרצליה היתה משב רוח מרענן שהם לא הבינו״.

איך הסתדרת כלכלית?
״לקחתי הימורים גדולים. נרשמתי לקורס מדריכי פילאטיס במקביל לתואר. עברתי מסטודיו לסטודיו, לימדתי במשמרות, ארבעה שיעורים ביום. ארבעה חודשים לאחר שסיימתי את לימודי הפילאטיס התפנתה יחידה בחצר של הבית שלי, התקשרתי לבעל הבית ואמרתי שאני לוקחת את היחידה. הוא שאל אותי ׳יש לך כסף לזה?׳. אבל לקחתי הלוואה מהבנק, הזמנתי מיטות פילאטיס בעשרות אלפי שקלים, פתחתי דף עסקי בפייסבוק, לקחתי את רשימת התפוצה של הכיתות והגנים ועשיתי מעשה אסור - השתמשתי בה ושלחתי הודעה שפתחתי סטודיו. וכל זה קורה תוך כדי שאני מסיימת תואר ומתקבלת להתמחות חלומותיי בפרקליטות בתל אביב״.

נשמע קשוח.
״זו הייתה השנה הקשה בחיי. עבדתי בשתי עבודות, קמה בשש, שבע כבר הייתי במשרד, חזרתי בחמש בערב כי מצופה ממתמחים לעשות שעות נוספות אז לא ממש היתה לי משרת אם, ניהלתי שיחת חולין עם הילדים, החלפתי לבגדי ספורט והלכתי ללמד עד עשר בלילה - כל יום״.

צילום: מאיה באומל בירגר | סטיילינג: חומי פולק | איפור ושיער: שי בן יקר | ע' סטיילינג: חן יצחקי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: שמלה לבנה-משכית, כובע- זארה | לוק 2: חליפה ונעליים- ברשקה | לוק 3: חולצה כחולה- זארה, מכנס לבן- מאסימו דיוטי | לוק 4: חולצה –זארה, מכנס פסים-טופשופ | לוק 5: חליפה- לילך אלגברי | התמונות צולמו בשוק הנמל בתל אביב